45% מעורכי הדין לא היו בוחרים שוב במקצוע
סקר של לשכת עורכי הדין מגלה כי 56% מעורכי הדין מאמינים כי השופטים מושפעים במידה רבה מכלי התקשורת, ו-31% מעורכי הדין לא סומכים על האובייקטיביות שלהם
לפני כשנה ערך מחוז תל אביב בלשכה משאל בקרב עורכי הדין, וממנו עלה כי יותר מ־90% מהם תומכים בהחזרת משוב השופטים. חיוניותו של המשוב הוסברה בצורך באמצעי בקרה יעיל על מערכת המשפט, אלא שכעת נראה כי הסיבה האמיתית לכך שעורכי דין רוצים במשוב על השופטים היא שאין להם אמון באובייקטיביות שלהם.
מסקר מיוחד שערך ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אפי נווה, עולה כי שליש מעורכי הדין בישראל אינם סומכים על השופטים בישראל שיקבלו "החלטות אובייקטיביות ונקיות ממניעים זרים". הסקר נערך לרגל אירוע פתיחת שנת המשפט שיערוך היום המחוז. מהסקר עולה כי רק 21% מעורכי הדין הנשאלים (אחד מכל חמישה נשאלים) השיבו שהם "סומכים מאוד" על האובייקטיביות של השופטים, 48% השיבו שהם "די סומכים" עליה, 19% מהנשאלים השיבו שהם "לא כל כך סומכים" ו־12% מהנשאלים השיבו ש"אינם סומכים כלל".
לכאורה, הסקר מעלה כי 69% מעורכי הדין סומכים מאוד או לכל הפחות די סומכים על האובייקטיביות של השופטים, אלא שנראה כי נוכח העובדה שהנשאלים הם עורכי דין ולא הציבור הרחב - מדובר בנתון כללי נמוך בהרבה מזה שניתן היה לצפות לו.
מלבד השאלה על אובייקטיביות השופטים נשאלו עורכי הדין בנוגע למידה שבה, לדעתם, מושפעות החלטות השופטים מפרסומים בתקשורת. במענה לשאלה זו השיבו 56% מעורכי הדין כי השופטים "מאוד מושפעים" או "די מושפעים" מהתקשורת, ורק 44% מעורכי הדין השיבו כי לדעתם, החלטות השופטים "לא כל כך מושפעות" או "לא מושפעות כלל" מפרסומים בתקשורת. גם בכך יש להעיד על מידת אמון נמוכה מאוד של עורכי הדין במערכת השיפוט.
לשם השוואה, שאלה דומה על מידת האמון באובייקטיביות השופטים הופנתה גם לציבור הרחב שאינו עורכי דין, ו־53% מהם אמרו שהם "סומכים מאוד" או "די סומכים" על מידת ההשפעה של שופטים מפרסומים בתקשורת, לעומת 47% שציינו כי הם "לא כל כך סומכים" או "אינם סומכים כלל".
כשעורכי הדין נשאלו האם לדעתם עמיתיהם הפרקליטים תורמים לדימוי שלילי או חיובי של מערכת המשפט, ציינו 61% מהם כי עורכי הדין תורמים לדימוי השלילי שלה, ואילו 39% מעורכי הדין סברו שהם תורמים דווקא לדימויה החיובי.
לשכת עורכי הדין כבר לא רלבנטית
עורכי הדין נשאלו בסקר גם על הכנסתם הממוצעת, בהשוואה לנתון שלפיו הכנסה ממוצעת למשפחה בת ארבע נפשות בישראל עומדת על 9,000 שקל נטו לחודש. 13% מעורכי הדין השיבו שהם משתכרים "כמו הממוצע" או "מתחת לממוצע", 41% ציינו שהכנסתם המשפחתית היא "מעט מעל הממוצע" ואילו 46% מעורכי הדין השיבו שהכנסתם היא "הרבה מעל הממוצע".
עם זאת, בהתייחס לנתונים אלו יש לזכור כי הכנסה למשק בית של 9,000 שקל נטו פירושה למעשה משפחה שבה כל אחד מבני הזוג משתכר בממוצע 4,500 שקל נטו לחודש - שכר שנחשב נמוך מאוד, אפילו כשמדובר בעורכי דין.
הסקר ניסה לבחון גם את שביעות הרצון של עורכי הדין מתפקודה של לשכת עורכי הדין, ומתשובותיהם עולה כי מידת שביעות הרצון שלהם נמוכה למדי. רוב עורכי הדין נתנו ציון שלילי ללשכה בטיפול בנושא הצפת המקצוע וריבוי עורכי הדין החדשים, ובהגנה על פרנסתם של עורכי הדין, והערכה בינונית לתפקוד הלשכה בהגנה על עורכי הדין מול מערכת המשפט ובתחום הצרכני.
השכר נמוך, ובכל זאת גאים במקצוע
במענה לשאלה "באיזו מידה אתה מקבל תמורה לדמי החבר שאתה משלם ללשכה", ציינו כ־61% מעורכי הדין כי הם אינם מקבלים תמורה או שמקבלים תמורה נמוכה בלבד, 31% ציינו שהם מקבלים תמורה "מסוימת אבל לא גבוהה", ואחוז עורכי הדין הסבורים שהם מקבלים תמורה אמיתית לדמי החבר שהם משלמים עומד על שיעור זניח של 8% בלבד.
נראה כי אחת הסיבות לאי־שביעות הרצון של עורכי הדין היא תחושתם של רוב הנשאלים - 89% - שלשכת עורכי הדין מסייעת בעיקר למשרדי עורכי הדין הגדולים. רק 11% מעורכי הדין סבורים שהלשכה מסייעת למשרדי עורכי הדין הקטנים יותר, שמהווים בעצם את רוב המשרדים בארץ.
שאלה מעניינת שנשאלו עורכי הדין בסקר היא "לו היית יכול לבחור מחדש, האם היית בוחר במקצוע עריכת הדין או במקצוע אחר?". כמעט מחצית מהנשאלים (45%) לא היו חוזרים על הבחירה המקצועית והשיבו כי היו בוחרים במקצוע אחר, ו־55% מרוצים מהבחירה המקצועית שלהם.
אולם למרות כל אלה ולמרות הדימוי השלילי של המקצוע, עורכי הדין עדיין גאים מאוד במקצוע שלהם: כמעט מחצית מהנשאלים השיבו שהם "מאוד גאים" במקצוע עריכת הדין, ורק 8% השיבו שהם בפירוש לא גאים. יתר הנשאלים נעים בין שני הקצוות.
הסקר נערך על ידי מכון סמית בקרב 400 עורכי דין מכל רחבי הארץ. לדברי עו"ד נווה, מטרת הסקרים היא לבדוק את מעמד המקצוע ואת מידת האמון ושביעות הרצון ממערכת המשפט. "אין ספק שממצאי הסקרים מחייבים חשבון נפש אצל כל הגורמים הנוגעים בדבר, כמו גם נקיטת אמצעים ופעולות להשבת האמון ושיפור תדמית מקצוע עריכת הדין, וכן שיפור תדמיתה של מערכת המשפט עצמה", אמר נווה. "בכל הקשור למחוז ת"א והמרכז, אנו נלמד בעיון את ממצאי הסקרים ונגבש צעדים ומהלכים המתבקשים בהתאם לדעת ציבור עורכי הדין שלנו".
מדוברת מערכת בתי המשפט נמסר בתגובה: "הנהלת בתי המשפט איננה מכירה את הסקר ולא קיבלה לידיה את תוצאותיו, ולפיכך לא תנהל שיח ענייני בנושא זה בכלי התקשורת".
לפנייה לכתב/ת 
