הגלאם של פסטיבל ונציה: בלי נפילות, כמעט
גווינת' פאלטרו מהממת, קייט ווינסלט סקסית, קירה נייטלי מפתיעה. ובר רפאלי? מושלמת. המעצב(נ)ת נשארה ספיצ'לס בפסטיבל ונציה, אבל היו כמה שהתעקשו לקלקל. גם את, מדונה
הפתעות יכולות להיות, ובכן, מפתיעות, כמו לגלות שהשכנים החדשים נורא חמודים למרות שיש להם זוג תאומים, או שהחתיך ההורס שחייך אליכם אתמול הוא בעצם דביל מושלם. המעצב(נ)ת לא ציפתה לשום דבר בתקופה האחרונה, אחרי הכל הילדים חזרו לבית הספר ואין לה כבר על מי לצעוק שלא יעשו רעש בלילה, ומצד שני גם אין הרבה אירועי שטיח אדום שיאפשרו לה לבחון את הטרנדים החדשים. לכן, כשהציעו לה לקפוץ לפסטיבל ונציה, שלרוב די משמים, קפצה על המציאה. לפחות מזג האוויר שם נעים יותר. אבל אז מצאה עצמה המעצב(נ)ת מופתעת בכל רגע מחדש. ולטובה!
טורים אחרונים של המעצב(נ)ת :
ההפתעות הטובות
החדווה התגלתה ממש ברגע שהציבה המעצב(נ)ת את כף רגלה על השטיח האדום ופגשה בגווינת' פאלטרו בשמלת פראדה מדהימה בגוון ורוד סלמון בגזרה שלא רואים הרבה. החלוקה לשלבים בשמלה יוצרת מראה של גוף ארוך יותר (לא שפאלטרו זקוקה לזה) וגם מעוצב וחטוב (גם כאן פאלטרו לא ממש מסכנה). אפילו הצווארון המגוחך, שלרוב המעצב(נ)ת היתה מלגלגת עליו, משתלב נפלא יחד עם הנעליים בצבע תואם שמלה עם כמה סנטימטרים מוגזמים שאפשר היה לוותר עליהם, אבל גם ככה השמלה מסתירה. בקיצור, המעצב(נ)ת ספיצ'לס ומאוהבת בברבי החדשה שלה, אם כי ממליצה לה לאכול משהו כדי למלא את החסר באזור הצלעות (צד ימין של פאלטרו).
יום אחרי, פגשה המעצב(נ)ת את פאלטרו מסתובבת לה ועושה שמות ברחובות ונציה בשמלה כתומה, גם היא של פראדה (משהו טוב עובר עליהם שם), ומעלה חיוך על פני כולם. מה לעשות? המעצב(נ)ת גילתה מחדש את פאלטרו. אמנם ברור שספריי השיזוף מועיל להתאמת הכתום למראה הכללי, ואפשר היה לוותר על הכתפיים המוגזמות שנראות כמו תפוז נבול, אבל בגדול, הצבע מאיר את פניה של פאלטרו, האביזרים הנילווים - להלן החגורה והנעליים - מתאימים בדיוק, והמעצב(נ)ת מאושרת שהברבי שלה באה עם כמה סטים של לבוש. אגב, פאלטרו התהדרה גם בשמלת ורוד נאון קצרצרה שהעמיסה, גם היא, סופרלטיבים מצדה של המעצב(נ)ת.
במצב רוח מעולה המשיכה המעצב(נ)ת בסיבוב ונעמדה, שתולה במקומה, כשלפתע ראתה את קייט ווינסלט, אהובתה משכבר הימים, עומדת מולה בשמלה שנראית כמו יצירת פאר של פסל אוהב נשים. במבט ראשון המעצב(נ)ת היתה בטוחה שווינסלט גילתה מאמן כושר חדש שהכניס אותה למשטר מטורף שהמילה אוכל לא נזכרת בו, אבל אז קלטה שמדובר באשליה אופטית מדהימה שיוצרת את הרושם שווינסלט נראית כמו גיטרה איכותית. בירור קצר העלה שהשמלה היא של סטלה מקרתני והחלוקה לצבעים בצורה הזו יכולה לגרום לכל אחת להיראות כמו בתולת-ים בפוטנציה, טריק ידוע ונפלא שחבל שלא מנצלים אותו יותר. ווינסלט עושה שירות לשמלה עם מעט איבזור, שיער אסוף - בקיצור, מושלמת לחלוטין, אפילו שקו החזה נראה קצת מוזר מזוויות מסוימות (בתמונה הקטנה מימין). נו, אף אחד לא מושלם.
דווקא בשעת ערב מלאת הבזקי פלאש, המעצב(נ)ת היתה קצת פחות מרוצה מווינסלט, שאמנם הפגינה חוש אופנתי משובח בשמלה בגוון ירוק-זהב, אבל הקישוט המוגזם באזור הכתפיים והחזה קיצר את זרועותיה ושיטח את כתפיה החטובות. חבל. בכל מקרה, כשמאוהבים לא רואים את הדברים הרעים, לכן המעצב(נ)ת מתעלמת באלגנטיות ופונה לזירה האחורית, שם מחכה ריצ'רץ' שהופך את השמלה לעוד יותר סקסית כשהוא יושב בדיוק כמו שצריך על הקימורים. שוב, התעלמות מולחטת מהחלק העליון שמעלים את הכתפיים, ומעבר חד לנעליים שהמעצב(נ)ת פשוט חייבת לרכוש לעצמה.
ממש ליד ווינסלט עמדה לה בשקט השחקנית אוון רייצ'ל ווד, שלאחרונה גזזה את מחלפותיה הבהירות לתסרוקת טוויגי קצרצרה והפכה לברבור ענוג ועדין. בשמלה השחורה של אלסנדרו ריץ', ווד נראית כמו אלילה משנות ה-50 בגזרה שמושכת את העין לכיוון החצאית וחושפת רגלי בובת חרסינה בעזרת שסע עמוק, שאם הוא חתוך בצורה הנכונה יכול להתאים לכל אחת. גם החלק העליון המשלב תחרה, סוג בד שהמעצב(נ)ת לא מתלהבת ממנו כל כך, עדין ולא מוגזם ומשתלב בצורה מושלמת שמסתיימת בקשת לשיער שהופכת את הכל להרבה יותר מתוק.
גם בשמלה הלבנה ווד נראית נפלא. בסגנון דומה לשמלה השחורה, כך גם כאן החלק העליון משלב תחרה בתפירה עדינה, שרוולים באורך המרפק שתמיד מחמיאים ולכולן, ושוב בחלק תחתון ארוך שחושף רגל ארוכה שמסתיימת בנעל המעוצבת כמו רשת. חמוד, אבל אפשר היה לבחור בצבע גוף שהיה יוצר אשליה של רגל ארוכה יותר ומשתלב טוב יותר עם השמלה הלבנה. בכל מקרה, החיובי גובר על הטעון שיפור ו-ווד מצטרפות למנצחות של הערב.
עוד בובת ברבי שפגשה המעצב(נ)ת היא קירה נייטלי שאפילו ברבי מסתכלת עליה ואומרת לה: "אחותי, תאכלי משהו". אבל דווקא הפעם נייטלי לא חושפת צלעות ועצמות, אלא מכוסה בשמלת קוטור מוזהבת של ולנטינו שהמעצב(נ)ת מחבבת. אמנם מראה "בית קטן בערבה" גורם לאי נוחות קלה, בהתחשב בעובדה שנייטלי בחרה בתסרוקת לא ממש מחמיאה, אבל השמלה המיוחדת הזו מכסה, מרחיבה ויוצרת אשליה שנייטלי חזרה לאכול משהו. גם נצנוצי הזהב, שלרוב לא באים בחשבון אצל המעצב(נ)ת, עדינים ונראים כמו עלי זהב. המעצב(נ)ת היתה הולכת על עיצוב שקצת פחות מזכיר לה את הספה הפולנית בסלון, אבל לשמלה יש קסם מסוים והנעליים מהממות.
חמושה במשקפיים ורודים וחיוך ענק, המשיכה המעצב(נ)ת בסיבוב ולפתע פגשה בבר רפאלי (שהפרידה מליאו רק שיפרה את מעמדה), שבחרה באוברול שחור, שוב בשילוב תחרה ארורה, ויצאה לענטז על השטיח בשיער מפוזר וחיוך קורן. קל מאוד לפספס עם אוברולים, הרבה יותר קשה לקלוע למראה נכון, כזה שלא מבליט מה שלא צריך, שנתקע במקומות לא לעניין ולא נראה מטופש. רפאלי הופכת את האוברול למושלם בגזרה הנכונה, האיבזור המתאים ואפילו עוזרת לתחרה להיות הדבר הנכון ביותר לחבר לאוברול. רוצים עוד.
ההפתעות הרעות
אבל, כך התברר למעצב(נ)ת עד מהרה, גם המשקפיים הכי ורודים והשמלות הכי יפות לא יכולים לסנן מראות זוועה, ועד כמה שניסתה המעצב(נ)ת להישאר אופטימית, משהו היה חייב לקלקל הכל. המשהו הזה היה סלמה הייק שהופיעה בשמלה שגרמה למעצב(נ)ת להשתנק. הצבע האפור מרהיב ומתאים בדיוק להייק וגם המחשוף עדין ונפלא, ומתאים לחזה המפואר שהיא נושאת בכבוד, אבל מכאן הכל מתחיל להידרדר (וזה אחרי שמתעלמים מהתפלצת שיושבת לה הראש בתור תסרוקת). מראה השכבות על גבי שכבות הוא סוג של פשע (לא) מאורגן, בעיקר כשמשתמשים בשני צבעים ומושכים את כל תשומת הלב להררי הבד שנסחב מאחוריה. אם הכל היה בצבע אחיד ולא נמרח על הרצפה, עוד אפשר היה ליהנות מזה, אבל הייק פשוט הגזימה. המעצב(נ)ת ממליצה לה לשמור את השמלה כקישוט לסוכה.
ואחרי שנסתיימו האפקטים המיוחדים למשקפיים הוורודים, פתאום ראתה המעצב(נ)ת הכל באור אחר. מוניקה בלוצ'י, שעבור המעצב(נ)ת היא כמו יין ישן שעם השנים משתבח יותר ויותר, התקלקלה לגמרי. בשמלה שחורה וארוכה, משולבת תחרה, בלוצ'י נראית כאילו לא השקיעה יותר מדי מחשבה בבחירת השמלה שמרחוק אולי נראית מחמיאה, אבל במבט מקרוב נראית כמו שמלת בית שלובשים כשעושים ספונג'ה או מקסימום הולכים למכולת. המעצב(נ)ת מתעבת שמלות באורך הברך שמחוברת אליהן בלי שום קשר עוד חתיכת בד שכאילו נועדה לקשט את השמלה או להסתיר את העובדה שמישהי שכחה לעשות שעווה. זה הופך את השמלה לזולה וכעורה, וממש חבל, משום שבלוצ'י היתה יכולה להיראות מדהימה בשמלה שחורה צמודה עד הברך או אחת ארוכה עד לקרסוליים, צמודה לגוף ובלי שום תחרה או תוספות בד.
גם מדונה הפציעה והפתיעה באחד מאירועי הפסטיבל במראה גותי כבד, לבושה בשמלה שחורה מכף רגל ועד ראש, ולקינוח משקפי שמש כהים. המחשבה הראשונה של המעצב(נ)ת היתה שמדובר בניתוח פלסטי מקיף וטרי שהגברת מנסה להסתיר את סימניו, ואולי נמאסו עליה ההערות על הידיים השריריות, או שהתמונות האחרונות שלה בבילוי בחוף הים עם הבויפרנד הצעיר הספיקו לה. בכל מקרה, שחור הוא שחור ולרוב הוא מחמיא, גם אם החלק התחתון של השמלה נראה כמו כדור דיסקו מפויח. מילא היתה זו שמלה שחורה לחלוטין, החגורה היתה משתלבת מצוין. אבל מדונה תמיד חייבת להוסיף משהו משלה, ובדרך כלל זה לא ממש עובד. אכזבה.
והגרוע מכל הגיע עם רובין רייט, שתמיד מעלה אצל המעצב(נ)ת את השאלה איך זה שמישהי שיש לה יופי טבעי מדהים נראית כל כך רע? בשמלה מוזהבת חסרת צורה, נראה כאילו הכריחו את רייט לבוא לפסטיבל. הקישוט על הכתפיים משווה לשמלה מראה של חליפת ספורט, ובכלל, רייט נראית כמו סוכריה ישנה שנמצאה תחובה בתוך ארון מדיף ניחוחות נפטלין, המעצב(נ)ת ממש יכולה לשמוע את רשרוש העטיפה. וכך בא לסיומו ערב שהתחיל בהתרוממות נפש, אבל רגע לפני השיא איבד את הפואנטה ונפל.
