אייזנברג והטעויות

האלוף אייל אייזנברג עשה שתי טעויות: הטעות הראשונה היתה כשנתן רושם לא נכון כאילו צה"ל מעריך שקיימת סבירות למלחמה כוללת. האמת העובדתית היא שהערכת המצב של צה"ל אומרת שבעתיד הרחוק, כלומר בעוד כמה שנים, עלולה מדינת ישראל להצטרך להתמודד במלחמה ביותר מחזית אחת. אם מאז 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, התמודד צה"ל כל פעם בחזית אחת בלבד, ההערכה היא שזעזועים בעולם הערבי עלולים להביא להקצנה איסלאמית בכמה מדינות באזור, שכתוצאה מהן עלול להיווצר מצב מלחמה ביותר מחזית אחת. למשל, בעזה ובלבנון, או בלבנון ובסיני.

תחזית ביטחונית קודרת - כותרות נוספות ב-ynet:

דו"ח: עלייה משמעותית במספר הפיגועים באוגוסט 

 

עוד בערוץ החדשות :

• טיסה לאיסטנבול: "כולם ברחו לטיסות המשך"
• "שואה שמחה" על הגריל בכפר בגרמניה
  

 

אייזנברג, אמש. דעה פרטית ועמומה(צילום: יואב זיתון)

 

הערכת המצב הצה"לית אומרת בפירוש שזה לא המצב בטווח המיידי והקצר, אלא מצב עתידי שיש להביאו בחשבון ויש זמן להיערך לקראתו. באומרו כי יש סבירות למלחמה כוללת, הביע האלוף אייזנברג את דעתו בלבד, ועשה זאת גם באופן עמום, כיוון שהמונח של מלחמה כוללת וטוטאלית עושה רושם עז, אבל משמעותו המעשית לא לגמרי ברורה. צדק האלוף אייזנברג כשאמר שבמלחמה הבאה עשוי להיות עלינו גם איום לא קונבנציונאלי. הוא התכוון לאפשרות שאיראן תתחמש בנשק גרעיני, ולנשק הכימי והביולוגי שיש בידי סוריה ואלי גם בידי מדינות אחרות באזור.

 

בכירים נגד אייזנברג:

"האלוף מחמם את הגזרה"

אטילה שומפלבי

אלוף פיקוד העורף גילה כי בידי ארגוני הטרור הפלסטיניים בעזה אמצעי לחימה חדש ועורר סערה במערכת המדינית והביטחונית. "אייזנברג מחמם את הגזרה, הרמטכ"ל חייב להשתלט עליו"

בכירים נגד האלוף אייזנברג: "מחמם את הגזרה"

אבל לאיראן עדיין אין נשק גרעיני, וכנראה שגם לא יהיה לה בשנתיים-שלוש הקרובות. סוריה נמצאת במצב שבו, לפי הערכת אגף המודיעין של צה"ל, אין לה כרגע אינטרס או כוונה להשתמש בנשק הזה בעתיד הקרוב נגד ישראל. אם ישתלטו גורמים איסלאמיים קיצוניים על סוריה, סכנה כזאת היא אפשרית, אבל זה בשום פנים ואופן לא תרחיש הייחוס שצה"ל מתכונן אליו בעתיד הקרוב. כך שהאלוף אייזנברג השמיע את דעתו הפרטית, שהיא כמובן לגיטימית, והובעה אולי גם בגלל שדיבר בכנס אקדמי על הגנת העורף, שמטבע הדברים מביט הרחק קדימה בזמן ובמרחב, וכאן טעותו השנייה, שהיא חמורה יותר מהראשונה. הוא לא הבין איזו משמעות עלולים לקבל דבריו כשהוא אומר אותם בפומבי, בכנס מעורר עניין ופתוח לתקשורת.

 

כמפקד פיקוד העורף חייב האלוף אייזנברג להיות רגיש יותר מאחרים להד התקשורתי והציבורי שמעוררים דבריו. משפט לא נכון בזמן גרוע עלול להביא לתוצאות הרסניות יותר מכל הטילים שעליהם הוא מדבר. כך למשל, לא רק בהערכת היתר של סכנת המלחמה הכוללת, אלא גם באמירה שבמלחמה הבאה העורף יהיה החזית ואילו בחזית לא תהיה התמודדות - רק מטוסי חיל האויר יפעלו שם. זאת היא אמירה פשטנית, לא נכונה עובדתית, שיוצרת רושם לא נכון, כאילו העורף חשוף ואין בינו ובין טילי נסראלללה והרקטות של חמאס, אלא האוויר והממ"ד.

יתרה מכך, תכונתו הידועה של האלוף אייזנברג כלוחם החותר למגע השפיעה עליו, ככל הנראה, גם במקרה זה, בין אם בקריאתו לציבור להתכונן לעימות פוטנציאלי ובין אם כחלק ממאבק אסטרטגי שהוא מנהל על תקציבים לפיקוד העורף. למרות זאת, ההבדל בין מקלען לאלוף חייב היה לבוא לידי ביטוי, ודאי בדברים פומביים כל כך. לעיתים, "האנדר-סטייטמנט" שווה יותר מה"אובר-קיל". 

עניין לפסיכולוגים 

ברור לגמרי שכוונתו של האלוף אייזנברג היתה טובה ונכונה בבסיסה. הוא רצה להזהיר את הציבור הישראלי מפני שאננות ומפני הסתמכות יתר על תרופות פלא שונות, כמו למשל "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים", אבל הוא חטא בכך שפגע פגיעה לא מבוטלת באותו חוסן ציבורי שביקש לטפח.

האלוף אייזנברג, שהוא איש הקשר של הציבור האזרחי לעשייה הצבאית בימי מלחמה ומצבי חירום, צריך לדעת שהתקשורת שלנו היסטרית וצריך לדעת שהציבור אוהב שיפחידו אותו. למה? לא ברור, זה עניין לפסיכולוגים, אבל זו

עובדה. אנחנו כמעט מאוהבים בחרדה הקיומית שאנו חיים בה, והתקשורת לכן יודעת לספק לציבור את הגירויים הדרושים לו. לא לחינם, כמעט כל עמוד ראשי בעיתון, מופיעה בו בגדול המילה "חשש" בהטיותיה השונות, שלא לדבר על מהדורות הטלויזיה, שבהן מככב השורש פ.ח.ד.

זו אינה תגלית חדשה, הנטייה לראות צל הרים כהרים רווחת אצלנו מזמן, אבל אלוף פיקוד העורף חייב להיות מודע לכך וגם לעובדה שלדבריו יש השפעה גדולה על אותו חוסן ציבורי שהוא מבקש לשמר בימי מלחמה ובימי שלום.