קונים טענו שגילו פגמים בדירה - אבל לא יפוצו

בני זוג חתמו בשנת 2004 על הסכם מכר, על פיו רכשו דירה בטבריה תמורת 84 אלף דולר. לטענתם, הם או מי מטעמם ביקרו בדירה לפני חתימת ההסכם, אך לא ניתנה להם הזדמנות נאותה לבדוק את כל הדירה, פעם מכיוון שהילדים ישנו, פעם משום שהמוכרת שטפה את הבית, ופעם מכיוון שאחד הילדים התקלח ולא ניתן היה לראות את המקלחת. משום כך הם טענו כי רק לאחר שהם קיבלו את הדירה, הם הופתעו לגלות שהיא מלאה סדקים שהוסתרו באמצעות הריהוט.

• בעל הבית התקטנן על נזקים - ויפצה את השוכרים
  
• תביעה: השוכרים הבריזו ברגע האחרון
  
• ביהמ"ש: יש צורך לפקח על שוק השכירות בארץ
  

לטענתם, הם נפגשו עם המוכרים ודרשו מהם להשתתף בהוצאות תיקון הסדקים ולפצותם, אך המוכרים סירבו. משכך הגישו לבית משפט השלום בטבריה תביעה בה דרשו פיצוי, והגישו חוות דעת הנדסית לפיה הנזק בדירה מוערך ב-94,723 שקל. לטענתם, המוכרים הסתירו את מצבה הקשה של הדירה, בניגוד להצהרתם בהסכם כי אין בדירה מום או פגמים נסתרים כלשהם, ואף הסתירו מהם כי קיבלו בעבר פיצוי כספי מהקבלן שבנה את הדירה בגין הליקויים בה.

המוכרים טענו כי התובעים או מי מטעמם ביקרו בדירה מספר פעמים לפני הרכישה, לרבות ביקורים עם בעלי מקצוע. לטענתם, התובעים הם שקבעו את מועדי הביקורים, הגיעו לדירה עם בני משפחתם וסיירו בכל החדרים ובגינה, ובאחד הימים אף השאירו את המפתח לתובע, שביקר בדירה יחד עם שיפוצניק בשעות היום, ללא נוכחותם.

לעניין הפיצוי שקיבלו מהקבלן, טענו המוכרים כי מדובר ב-9,500 שקל שהתקבלו במסגרת תביעה שהגישה קבוצה גדולה של רוכשי דירות וכי פסק הדין ניתן לפני כ-14 שנה. עוד טענו, כי הדירה נמכרה בסכום נמוך משמעותית מערכה הריאלי, מאחר שבחישוב סכום התמורה הובאה בחשבון הפחתה עקב מצבה.

טעות בכדאיות העיסקה

השופטת רים נדאף דחתה את התביעה לאחר שקבעה כי לא שוכנעה כי היו פגמים בדירה אשר הוסתרו על ידי המוכרים במודע או במתכוון. בפסק הדין נקבע כי התובע ביקר בדירה ארבע פעמים עובר לחתימת ההסכם יחד עם בני משפחה ובעלי מקצוע בשעות שונות, והמוכרים אף השאירו מפתח מחוץ לדירה כדי שיוכל להיכנס לפי רצונו. משכך, ניתנה לו הזדמנות נאותה לבדוק את הדירה. 

"אדם המבקש או מתכוון להסתיר פגמים בדירתו לא משאיר מפתח לקונה או מעניק לו גישה חופשית לדירה בשעות היום, ולא מקבל את הקונה ובני משפחתו בשעות ערב ולילה אף ללא תיאום מראש כפי שעולה מעדותה של הנתבעת שלא נסתרה", כתבה השופטת. עוד היא ציינה, כי התביעה שהוגשה נגד הקבלן שנים רבות לפני ההסכם אינו עניין מהותי שהיה על המוכרים לגלות לתובעים.

לפיכך נפסק כי לכל היותר טעה התובע בכדאיות העסקה וככל הנראה לא בדק את הדירה לעומק, ומשכך הוא אינו זכאי לכל פיצוי.  לאור דחיית התביעה, חויבו התובעים לשלם למוכרים הוצאות משפט של 1,500 שקל ושכר טרחת עו"ד של 3,500 שקל.

לעיון בפסק הדין

לאתר המשפט הישראלי פסק דין