הטנור סלבטורה ליצ'יטרה מת בעקבות תאונה
ליצ'יטרה, שהוכתר כיורשו של פברוטי, מת מפצעיו בעקבות תאונת אופנוע קטלנית בסיציליה, כאשר רכב ללא קסדה והתנגש בקיר. היה בן 43 במותו
תאונת אופנוע קטלנית שמה קץ לחייו ולקריירה המזהירה של הטנור הנודע סלבטורה ליצ'יטרה. תשעה ימים לאחר שאושפז בבית החולים "גריבלדי" בסיציליה, מת אתמול (ב') הזמר מפצעיו. ליצ'יטרה היה בן 43 במותו והותיר אחריו הורים ואח.
בהודעה על מותו, שפורסמה באתר האינטרנט הרשמי שלו, נכתב כי פציעות חמורות בראש ובחזהו הותירו אותו בתרדמת מזמן התאונה ועד למותו. על פי הודעה רשמית של בית החולים, ליצ'יטרה איבד שליטה על האופנוע עליו רכב, ככל הנראה בעקבות דימום במוח, והתנגש בקיר. בשעת התאונה, כך על פי דיווחי סוכנות הידיעות "רויטרס", הזמר לא חבש קסדת מגן. על האופנוע היתה בת זוגו, שיצאה מן התאונה ללא פגע. משפחתו של הזמר, כך על פי בית החולים, הסכימה לתרום את אבריו.
הידיעות על מותו הובילו לתגובות נרגשות רבות באינטרנט. זמרת הסופרן דבורה וויט, שחלקה עמו במות לאורך שנים, כתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "כל כך עצוב לומר שלום לסלבטורה ליצ'יטרה. אתגעגע אליך". בעמוד הבית של בית האופרה לה סקאלה נכתב: "ליצ'יטרה מייצג את האסכולה והמסורת של השירה האיטלקית, ביחס הטבעי שלו למילים. עשור מתוך ההיסטוריה הפרטית שלו נשזר בחיי התיאטרון שלנו".
גם פיטר גלב, מנכ"ל המטרופוליטן אופרה של ניו יורק, מיהר להגיב. "הוא היה אחד הכשרונות הטבעיים הגדולים בדורו. מותו בטרם עת הוא טרגדיה למשפחתו, לחבריו, לאוהביו ולמעריציו מסביב לעולם".
ליצ'יטרה, מזמרי הטנור המובילים של הרפרטואר הדרמטי האיטלקי, היה בן-בית על הבמות ואולמי הקונצרטים המרכזיים באירופה, ארצות הברית והמזרח הרחוק. הרפרטואר הקבוע של זמר האופרה כלל מיצירותיהם האופראיות הגדולות של ורדי, פוצ'יני ובליני.
ליצ'יטרה נולד בעיר ברן שבשוויץ להורים סיציליאנים וגדל במילאנו. בגיל 18 עבד כמעצב גראפי במגזין "ווג" האיטלקי אך כשרונו המוזיקלי הטבעי הוביל אותו ללימודים באקדמיה למוזיקה של פארמה. את ראשית דרכו על במה מקצועית סימן בשנת 1998 באופרה "נשף המסכות" של ורדי בתיאטרו רג'יו. מאוחר יותר באותה השנה, משך תשומת לב בינלאומית כשהוזמן לפתוח את אותה האופרה בארנה די ורונה. שנה לאחר מכן הוזמן על ידי מאסטרו ריקרדו מוטי להופעת הביכורים שלו, ראשונה מני רבות, על במת בית האופרה "לה סקאלה" במילאנו, בהפקה חדשה של "כוחו של גורל" מאת ורדי בתפקיד דון אלבארו.
בשנת 2002 דרך כוכבו כשנקרא בהתראה קצרה למלא את מקומו של לוצ'יאנו פבארוטי באופרה "טוסקה" של פוצ'יני שהיתה אמורה להיות מחוות הפרידה של הטנור מהמטרופוליטן אופרה. ההפקה זכתה לביקורות משבחות וכך גם ליצ'יטרה, שהוטס במיוחד במטוס הקונקורד כדי להגיע בזמן לאירוע, שהעמיד את הקהל בסופו על רגליו. הדלת לבמות הגדולות בעולם נפתחה בפניו.
לאורך השנים כבש שוב ושוב את במות השטאטסאופר בברלין, לה סקאלה במילנו, הארנה די ורונה, בית האופרה המלכותי בלונדון, בית האופרה בככר הבסטיליה בפריז, האופרה הלירית בשיקגו ובית האופרה של לוס אנג'לס. לצד הקלטות רבות שהותיר אחריו, בהן אלבומי סולו של אריות מאופרות איטלקיות מרכזיות ואלבום דואטים שהוציא בשנת 2006 עם הטנור הארגנטינאי מרצ'לו אלבארז, קולו של ליצ'יטרה מהדהד גם בפסקול הסרט "The Man Who Cried" בכיכובם של כריסטינה ריצ'י, ג'וני דפ וקייט בלאנשט.
בישראל הופיע ליצ'יטרה לראשונה בשנת 2009 במסגרת האירוח ההיסטורי של בית האופרה לה סקאלה בארץ, כחלק מחגיגות ה-100 לעיר תל אביב. ליצ'יטרה הופיע אז על במת בית האופרה של תל אביב בתפקיד רדאמס באופרה "אאידה" מאת ורדי. שנה לאחר מכן, הגיע לישראל שוב על מנת להשתתף בביצוע קונצרטנטי של "איל טרובאטורה" מאת ורדי שהעלתה התזמורת הפילהרמונית הישראלית תחת שרביט המנצחים של מאסטרו זובין מהטה.
בתגובה למותו של ליצ'יטרה אומרת מנכ"לית האופרה הישראלית, חנה מוניץ, ל-ynet: "נשבר הלב. זו ידיעה מאוד עצובה גם כיוון שמדובר בבחור כל כך צעיר וגם כיוון שכשרונות כמוהו יש מעט מאוד, מעט מדי. ליצ'יטרה היה זמר טנור מצוין עם קול 'איטלקי', חם ומלטף. זו באמת אבידה גדולה".