הצביעות של ארדואן

"התנצלות, השבת הספינות שהשתתפו במשט, פיצוי הנפגעים ומשפחותיהם, הסרת המצור על עזה והסכמה ישראלית לוועדת חקירה בינלאומית" - אלה היו דרישות הטורקים מאיתנו שבועות ספורים לאחר אירועי המרמרה, למען לא יטרקו את הדלת בפרצופנו ויואילו ברוב טובם להחזיר את השגריר הטורקי לתל-אביב.

עתה, משנכזבה תקוותם, ועדת החקירה הבינלאומית, שהטורקים כה חפצו בהקמתה, מיאנה באורח חצוף מאין כמותו "למלא עם תום את המנדט שלה", כלומר להנפיק כתב ניגוח משפטי אנטי-ישראלי על אי חוקיות הסגר ועצירת המשט - לא נותרה בידי ארדואן הברירה אלא להעלות את רף האיומים והעיצומים.

עוד בערוץ הדעות :  

• באג ספטמבר / אדי יאיר פריימן
• משפחה כאוטית במדינה כאוטית / אסנת דור
• לא נעמיד פנים, אני ובעלי התפטרנו (שוב) / המתמחה ד"ר שני כהן-סדן
• שרה וביבי הביאו את זה על עצמם / צבי טריגר
  

כך, כמיטב הקְרֶשֶׁנְדּוֹ הטורקי, עם כל יום שנוקף מאז פרסומו של דו"ח פאלמר, הולכים ומתגברים עיצומיו ואיומיו של ארדואן עד כי דומה שזו רק שאלה של זמן ואמתלא תורנית עד שנידרש להשיב ליורשתה של האימפריה העות'מאנית חלקים מארץ ישראל, נחויב בעוד חקירה בינלאומית בלתי תלויה על מעללי ניל"י, ומבלי שנעמיד לדין את כל צאצאי משפחת אהרונסון על מעשיה המחתרתיים והנלוזים כלפי אבותיו של ארדואן, שהופעותיו ואיומיו החוזרים ונשנים, מזכירים פרודיות על ערסים שכונתיים, שעושים הכל להלך אימים על סביבתם, גם אם לא תמיד הם מבינים לאן מוליכה אותם לשונם וכמה כיסוי יש לכל שליפה.

אלא שלפחות בעיני עצמו, ארדואן הוא לא פחות מפָּשָׁה, המבקש להשיב עטרה עותמאנית ליושנה, ובלבד שעל פיו ואיומיו יישק דבר. כל זאת כמובן ברוח אותו איסלאם, שכדברי ברק אובמה בנאומו בקהיר מיוני 2009 "צדק, קדמה, סבלנות וכבוד לכל בני האדם היו מאז ומתמיד נר לרגליו". לנוכח עקרונות איסלאמיים נשגבים אלה, ניתן להבין מדוע הפָּשָׁה הטורקי הנוכחי, בשבתו כשומר המוסר האזורי, מוצא לנכון להרביץ בישראל פרק בהלכות מוסר, למשל להסביר עד כמה נוראית היא הפרתה את הדיבר הכה חשוב "לא תרצח" ("לא תרשח" בלשונו של ארדואן).

בדרך שכח כמה עובדות טריוויאליות. למשל, ששבועיים בלבד אחרי נאום ה"לא תרשח", איים ארדואן על הכורדים בהשמדתם, כ-95 שנה אחרי שאבותיו מימשו זאת הלכה למעשה בארמנים תוך התכחשות גמורה למעשי ידיהם. הוא גם שכח את מלחמתה של טורקיה באותם מורדים כורדים, גם בנשק כימי, ואת מעצר רבים מההנהגה הכורדית הפוליטית והפעלת המשטרה החשאית נגד ארגוני האופוזיציה. רק בחודש האחרון הפציצה טורקיה באופן מסיבי את אזורי הכורדים בצפון עיראק, כולל על ריכוזי אוכלוסין, תוך קטילת אזרחים ללא הבחנה. 

כמעט כל סימן מורה על כך שארדואן גמר אומר להעניק בחדווה ובאיומים גט כריתות לישראל, ולמרות זאת נמצא שובל לא קצר של ישראלים המבכים והמבקרים את המעשה "המופקר" שבאי-התנצלותנו - גם אם דרישת ההתנצלות הטורקית לא נועדה אלא להוריד את ישראל על ברכיה, ובכך להעלות את קרנה שלה. כל זאת כמובן עד מציאתו של התירוץ הבא כדי לשוב ולרמוס את כבודה ובעיקר לכבול את ידיה בכלל מעשיה מול הפלסטינים.

כך, בדומה לאותו כשל לוגי, שגורם לישראלים רבים לומר ש"חייבים לעשות שלום, משום שבלעדיו המצב בלתי נסבל" תוך היסמכות מוחלטת על משאלת לב, כך קובעים עתה שוחרי ההתנצלות בקרבנו כי "חייבים להתנצל, מפני שנתק עם הטורקים הוא בלתי נסבל", תוך הנחה מובלעת ש"ריצוי הטורקים אפשרי מפני שאנחנו חפצים בכך עד מאוד".

לעתים מהאופציה הרעה לא ניתן להימנע, מהסיבה הפשוטה שכל האחרות אינן טובות ממנה. אופציית ההתנצלות לא היתה הפחות רעה מבין האפשרויות שעל הפרק, שלא לדבר על כך שיתרונה הגדול בא למיצוי נפלא בעיקרון: "לאכול את הדגים המסריחים ולהיות מגורש מממלכת ארדואן". 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il