יש בה טעם: עוגת ג'ינג'ר ומייפל
מאכלים עולמיים רבים עשו עלייה והגיעו אל הצלחת הישראלית, אבל יש כאלה שנשארו מאחור. אלומה בליליוס לא מוותרת על עוגת הג'ינג'ר האירופאית ומכניסה שינויים שיערבו לחך המקומי
יש לי לקוחה בריטית קבועה שפעם בכמה חודשים מזמינה את חבריה מתפוצות העולם לארוחה אותנטית שאני אחראית על הכנתה. בזמן שאני עמלה על ההכנות, אנחנו גולשות לשיחות מעניינות ובעיקר משתפות את אחת את השניה בסודות המטבח. כשסיפרה על אהבתה גדולה לעוגת הג'ינג'ר שחברתה השוויצרית מכינה לה על בסיס קבוע, ביקשתי את המתכון לעוגה, אחד כדי לנסות, ושתיים- אם המתכון כל כך מוצלח, אזי לפרסם לקוראי הנאמנים.
לצערי, חברתה התנגדה נחרצות בטענה שהעוגה עוברת מדור לדור. מה שהחברה לא ידעה זה שהלקוחה החביאה כמה פרוסות של עוגה עבורי, מה שאפשר לי לנסות ולשחזר את טעם העוגה - ככל שמתנגדים לתת לי מתכון, כך האתגר יותר גדול עבורי.
עם הזמן התקרבתי יותר ויותר לטעמה המקורי של העוגה, והלקוחה אכן אישרה שהטעם מזכיר מאד את זה האותנטי של העוגה של החברה, אך בו בזמן, לי אישית היה קשה להתחבר לטעמה של העוגה החזקה וכך גם לטועמי העוגה הקרובים לי.
עוגת הג'ינג'ר, עוגה אירופאית ידועה, צצה לה בעיקר בחודשי החורף. היא עוגה ריחנית מאוד, מלאת תבלינים ומאוד חזקה ועזה בטעמה. כשבדקתי בספרים גיליתי שאין אף מתכון בספרות הישראלית לעוגה הזו, ואני לא יודעת מדוע, למעט המחשבה שהעוגה חזקה מאד בטעמה. זו גם עוגה חורפית ופעמים רבות היא חלק בלתי נפרד מחג המולד הנוצרי, יתרה מזאת, וסביר להניח הסיבה העיקרית להיעלמותה מספרי המתכונים הישראלים, החך הישראלי יתקשה לקבלה תחילה, הרי גם לעוגת הגזר האמריקנית לקח לפחות עשור, אם לא יותר, להתחבב על החך הישראלי.
הנחתי למתכון ונתתי לו לשבת כמה חודשים במגירה, עד שבשבת אחת קמתי והחלטתי לשנות כיוון, למתן את טעמה, לאוורר אותה ובמקום שהמרקם שלה ירגיש כמו לחם, לתת לה את הנימוחות של עוגת בחושה אוורירית. במקום המולסה (מרכיב ידוע בעוגת הג'ינג'ר) בחרתי להשתמש במייפל טבעי (לא החיקוי העלוב של הקרמל בטעם מייפל), הורדתי את רוב התבלינים ונשארתי אך ורק עם הג'ינג'ר. כשהעוגה יצאה מהתנור, וריח המייפל המעורב עם הג'ינג'ר נכנס לאפי, עוד לפני שטעמתי אותה ידעתי שהצלחתי ובגדול. כשטעמתי ידעתי שהאף שלי לא טעה והחך שלי מיד התחבר לטעמה של העוגה.
מעטים המקרים בהם אני גאה בעצמי בהמצאת מתכון לעוגה, אך זו אחת מהעוגות המוצלחות שלי, ואני מוכנה לחתום לכם שכל אחד שינסה את העוגה יתמוגג מטעמה, אם זה בחורף או בקיץ. מה שמדהים בעוגה הזו הוא שטעמה משתבח אחרי כמה ימים, משהו במייפל מלחח את העוגה והופך אותה לטעימה אחרי כמה ימים ממש כמו עוגת הדבש.
קוראים המעוניינים במתכון המקורי לעוגה עם המולסה והתבלינים, מוזמנים לטקבק, אולי כבר בחורף הקרוב תקבלו את המתכון המקורי שתואם לטעם האירופאי.
עוגת ג'ינג'ר ומייפל טבעי
המרכיבים (לרינג 22 או תבנית אינגליש קייק בגודל 30X11 ס"מ- התבנית הגדולה):
150 גרם חמאה רכה
120 גרם סוכר דמררה / או סוכר דקלים
2 ביצים
2 כוסות (280 גרם) קמח תופח
1/2 1 כפיות זנגוויל
1/4 כפית סודה לשתיה
1 גביע (200 גרם) שמנת חמוצה
1/2 כוס ג'ינג'ר מיובש קצוץ דק + כף קמח
1/2 כוס מייפל אמיתי טבעי בלבד
אופן ההכנה:
- מקציפים את החמאה והסוכר בקערת מיקסר עם וו גיטרה למשך כ-10 דקות. מידי פעם מפסיקים את פעולת הקצפה ובעזרת מרית מערבבים כדי שלא תיווצר חמאה לא מעורבבת בתחתית הקערה. החמאה מוכנה כשהיא בהירה ותפוחה. היא צריכה להכפיל את נפחה. במידה ו-10 דקות לא מספיקות, יש להמשיך בהקצפה.
- מוסיפים את הביצים בהדרגה, אחת-אחת. אין להוסיף ביצה נוספת לפני שהאחרת נבלעת ונהפכת למסה אחידה עם החמאה.
- מערבבים את המרכיבים היבשים, דהיינו: הקמח, הסודה לשתייה והזנגוויל, מערבבים ומנפים לקערה נפרדת.
- מוסיפים כמות של כשליש מתערובת המרכיבים היבשים לתערובת החמאה ומערבבים ב-5 סיבובים.
- מוסיפים חצי מכמות השמנת החמוצה ומערבבים כ-5 סיבובים עד שהמסה מתאחדת. מוסיפים שוב שליש מהמרכיבים היבשים, מערבבים קלות, מוסיפים את המחצית השנייה של השמנת החמוצה ושוב מערבבים קלות, ומסיימים בשליש האחרון של המרכיבים היבשים.
- מערבבים את הג'ינג'ר המיובש עם כף הקמח כך שכל הג'ינג'ר מצופה בקמח (פעולה זו מונעת את שקיעתו של הג'ינג'ר בתחתית העוגה).
- מעבירים לקערה את תערובת העוגה יחד עם 1/2 כוס המייפל הטבעי ומערבבים עד שהמסה אחידה- כ-5 סיבובים נוספים.
- מעבירים את תערובת העוגה לתבנית ומשטחים בעזרת לקקן.
- אופים בתנור שחומם מראש לטמפ' של 160 מעלות למשך כ-45 דקות עד שהעוגה זהובה. העוגה מוכנה כשקיסם הננעץ בה יוצא עם פירורים לחים.