איך נמנעים מלשון הרע בתום יחסי עבודה?

לאחרונה מוגשות יותר ויותר תביעות של עובדים נגד מעסיקים ומעסיקים לשעבר בגין לשון הרע. זאת בין השאר לאור העובדה שבשנת 2009 תוקן חוק בית הדין לעבודה, באופן שהרחיב את סמכותו הייחודית של בית הדין לדון גם בתביעות לפי חוק איסור לשון הרע, שעילתן ביחסי עובד מעביד. מנגד קיימים גם מקרים שבהם המעסיק מחליט לתבוע את העובד על הוצאת לשון הרע.

• אל תדברו סרה: על לשון הרע
• את, לייק, מפוטרת
• בריונות משפטית - עובדים ומעבידים זה לא כוחות
  

לא כל מקרה שבו נאמרים דברי גנאי כלפי אדם בנוכחות אנשים נוספים מגיע לכדי לשון הרע. בית הדין דן לאחרונה במקרה שבו עובדת שעמדה בפני סיום העסקתה נקלעה לוויכוח חריף עם מעסיקה, במהלכו כינתה אותו בכינויי גנאי, כמו "שקרן" ו"חלאה‭."‬ לוויכוח בין הצדדים נחשפו שני שוטרים, שהוזעקו למקום על ידי המעסיק. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי אף שדברי העובדת ראויים לגנאי, הם אינם מהווים לשון הרע כהגדרתם בחוק. לעומת זאת, בהודעה בדבר פיטורים המפורסמת ברבים אין הכרח לומר דברי גנאי מפורשים כדי שתיחשב כפרסום לשון הרע. לעתים אמירה מרומזת גרועה מדברי ביקורת.

גיבשנו בעזרת עו"ד רפי הולין, שותף במשרד הולין-הדס, עו"ד עופר קצנשטיין, מבעלי משרד עוה"ד קצנשטיין, אפרת לוי, ועו"ד דפנה שמואלביץ, ממשרד רובין-שמואלביץ, המתמחים בדיני עבודה, מדריך לעובד ולמעסיק המסיימים את מערכת היחסים ביניהם ומבקשים להימנע מחשיפה ללשון הרע.

מה נחשב לשון הרע?

עו"ד הולין מסביר כי "לשון הרע הוא כל דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם (או תאגיד‭,(‬ לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, או לפגוע בהכנסתו. החוק קובע שפרסום לשון הרע הוא גם עוולה אזרחית, שהעובר עליה יחויב לפצות את הנפגע בסכומים משמעותיים, ביניהם פיצוי כללי ללא הוכחת נזק בסכום של כ‭60-‬ אלף שקל, וגם עבירה פלילית, שהעובר עליה צפוי הן לקנסות משמעותיים והן - במקרים חריגים - למאסר של עד שנה.

"על מנת שתתבצע עוולה של לשון הרע, לא די בדברי גנאי, אלא יש הכרח שאלה יפורסמו. לפיכך, דברי ביקורת חריפים כלפי עובד לא ייחשבו כהוצאת לשון הרע, אם לא פורסמו על ידי המעסיק. כך למשל, בית המשפט דחה תביעה בגין לשון הרע נוכח דברים שנכתבו במכתב פיטורים שניתן לעובד. זאת בעיקר כי המכתב היה ממוען לעובד בלבד, והבחירה אם להציג את המכתב בפני מעסיקים פוטנציאליים או בפני הרשויות היה נתונה בידיו‭."‬

מידע שלילי או דיבה?

אין הכרח לכתוב דברי גנאי מפורשים במכתב הפיטורים, כדי שייחשבו כפרסום לשון הרע. כך למשל, מספר עו"ד קצנשטיין על פסק דין שניתן לאחרונה בתביעתו של איש שיווק בתחום האלקטרוניקה, שפוטר לאחר 10 שנות עבודה. 14 יום לאחר פיטוריו של העובד הועברה ל‭27-‬ אנשי קשר שונים של החברה בחו"ל הודעת דוא"ל על ידי החברה ובעליה-מנהליה שבה נכתב: "לאחר 10 שנות עבודה עבור הנתבעת, חיסלנו ‭(TERMINATE)‬ את העסקתו של התובע בחברתנו, בשל סיבות שאנו מעדיפים לא לפרט‭."‬ בנוסף, מספר חודשים לאחר מכן נשלחה מטעם החברה לנציג של חברה מסוימת הודעת דוא"ל נוספת, שבמסגרתה הודיעו לו אודות סיום עבודתו של העובד בחברה נוכח "תפקודו הלקוי" ‭.(Due to underperforrmence)‬

העובד תבע את החברה בגין הוצאת לשון הרע. עו"ד קצנשטיין מסביר כי בית המשפט בחן במקרה זה שתי שאלות עיקריות. האחת, האם בדברים שנכתבו בהודעות הדוא"ל אודות העובד יש משום לשון הרע, והשנייה האם עומדות לנתבעים ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע (שהמוכרת ביניהן היא הגנת "אמת הפרסום‭.("‬ לגבי השאלה הראשונה נקבע כי "חיסול" עבודתו של עובד, ואמירה שלפיה החברה מעדיפה שלא לפרסם את נסיבות פיטוריו, עשויים להביא את הקורא הסביר למסקנה כי הפיטורים נבעו מטעמים שליליים ויוצאי דופן, שבגילויים יהיה בכדי לפגוע בעובד. לכן, מדובר בפרסום שיש בו להשפיל את העובד ולבזותו, ואף לפגוע בעתיד במשלח ידו.

בנוגע להודעת הדוא"ל השנייה, קבע בית המשפט כי כאן הדברים ברורים אף יותר, מאחר שבמילים אחרות נכתב על ידי הנתבעים כי העובד פוטר בשל חוסר יכולתו לעמוד בדרישות משרתו, היינו מאחר שהוא "עובד גרוע‭."‬ משכך, נקבע כי הוכחה טענת העובד שלפיה הפרסום נעשה כדי לפגוע בו. טענות הנתבעים כי עומדות להם ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע (הגנת "אמת הפרסום" והגנת "תום הלב‭("‬ נדחו על ידי בית המשפט, שפסק כי עליהם לפצות את התובע בסך של 70 אלף שקל בגין הפצת דברי הבלע אודותיו וב‭30-‬ אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

אז האם מותר למסור מידע שלילי למעסיק פוטנציאלי? לדברי עו"ד הולין, "למעסיק לשעבר יש זכות למסור למעסיק פוטנציאלי את כל המידע האמיתי והנכון הידוע לו אודות העובד, גם אם המידע שלילי ופוגע בעובד. דבריו אלה, כל עוד הם נמסרים רק למעביד הפוטנציאלי, לא יהוו לשון הרע, כל עוד הם אמיתיים. הפסיקה קבעה כי יש עניין ציבורי בכך שמעסיק יוכל לתת חוות דעת אמיתית על עובד לשעבר, ולא ייאלץ להלל ולשבח כל עובד לשעבר שלו רק מחשש שייתבע בתביעת לשון הרע‭."‬

מקרה חריג שבו התקבלה תביעה על פרסום לשון הרע, מספר עו"ד הולין, הוא של נהג משאית שסיפק שירותים לחברה מסחרית גדולה, ובעקבות חשד שהוא מעורב בגניבה החברה הפסיקה עמו את ההתקשרות ושלחה מכתבים ל‭3-‬ חברות שעמן היא משתפת פעולה שבהם נכתב כי התובע גנב סחורה וכי הן נדרשות שלא להעסיק אותו. בית המשפט קבע שמכתב זה הוא בגדר פרסום לשון הרע, כי במועד שבו נכתב, התובע טרם נחקר במשטרה ואשמתו טרם הוכחה.

המלצה או הכפשה?

כחלק מהליכי סיום עבודה, בעיקר בפיטורים אך גם בהתפטרות, מבקש העובד לקבל ממעסיקו מכתב המלצה. המכתב משמש את העובד לצורך איתור מקום עבודה חדש, ומוצג על פי דרישה למעסיקים עתידיים. במכתב מופיעים פרטי המעסיק הממליץ, ולכן קורה לא אחת שהמעסיק הפוטנציאלי של העובד יוצר קשר עם החתום על המכתב ומבקש לברר אם הכותב עומד מאחורי המלצתו, ובעיקר - אם יש דברים נוספים שידועים לו על המועמד, שאינם כתובים במכתב, מסיבות כאלה ואחרות.

"מכתב המלצה אמור לתת תמונת מצב תמציתית לגבי תפקידו של העובד בחברה: מה נדרש העובד לבצע במסגרת התפקיד, כישוריו המקצועיים, יחסי האנוש שלו עם חבריו והשתלבותו הכללית בארגון‭,"‬ אומרת עו"ד שמואלביץ. "לרוב מצויה במכתב ההמלצה גם חוות דעת אישית לגבי תכונותיו של העובד להן נחשף המעסיק במהלך תקופת העבודה.

"קיימת סברה שגויה שלפיה מכתב ההמלצה הוא לא מסמך מחייב (יש כאלה הרואים בו מעין "טובה" שהם עושים לעובד‭,(‬ ולכן אפשר לכתוב בו הכול. למעשה, למעט בפיטורי משמעת חמורים - שאז ברור למעסיק כי אינו יכול להמליץ על העובד - הנטייה היא להרבות בשבחים ולעתים אף לקשור לעובד כתרים לא לו. במיוחד אמורים הדברים כשמעסיק מפטר עובד עקב צמצומים ורה-ארגון בחברה. זה מקרה מובהק שבו מרגיש המעסיק אחריות לסייע לעובד למצוא מקום אחר, ולכן מרבה לשבח אותו. במקרה ההפוך, אם יחסי העבודה הסתיימו בסכסוך נקודתי (למרות שקודם לכן העובד זכה להערכות חיוביות‭,(‬ יסרב המעסיק לתת לעובד מכתב המלצה. ואם ייצור איתו קשר מעסיק עתידי, המעסיק שמונע כעת מרגשות רעים ויצר נקמה ייטה להכפיש את העובד‭."‬

בעשור האחרון, אומרת שמואלביץ, עסקו בתי המשפט לא מעט בתביעות לשון הרע שהוגשו על ידי עובדים נגד מעסיקיהם לשעבר, בגין מכתבי המלצה שקיבלו מהם. "הטענה המשותפת הייתה שהמעסיק הקודם הוציא את דיבתם בפני מעסיק פוטנציאלי, ובכך חיבל באפשרותם להתקבל לעבודה חדשה. עד לאחרונה דנו בתביעות אלה בתי המשפט הכלליים. יש להניח כי לאור תיקון חוק בית הדין לעבודה והעברת הסמכות לדון בתביעות לשון הרע ביחסי עבודה לבתי הדין הללו - המגמה רק תלך ותגבר. עוד ניתן להניח כי בתי הדין לעבודה יגלו מדיניות קשוחה הרבה יותר כלפי מעסיקים, שינסחו מכתבי המלצה מטעים או חוות דעת מלעיזות.

"החשש מתביעות עובדים לשעבר לא אמור לייצר אינפלציה של מכתבי המלצה מחמיאים. להפך: מהצד השני, טמונה סכנה להטעיית המעסיק העתידי ואף הוא עלול לתבוע את המעסיק הקודם. בהקשר זה נפסק, כי מעסיקים חבים חובת זהירות זה לזה, ולכן יש לדייק במסירת חוות דעת על עובדים. בכל מקרה, יש להימנע מחוות דעת שנותנה יודע שאינה אמת. מעסיק לא ייחשב כמי שמוציא דיבה אם הוא אומר על עובד לשעבר שהוא אינו מתאים לדעתו לתפקיד כזה או אחר, ומביע את דעתו בפני מעסיק פוטנציאלי מסוים, על פי בקשה, ולא לציבור בכללותו. כך למשל, בית המשפט דחה תביעה של רופא ילדים שפוטר משירותי בריאות כללית ותבע אותה על שמסרה למעסיק עתידי כי פוטר וכי היו איתו בעיות. משהמעסיק הוא זה שצילצל לכללית וביקש לברר איך הסתיימו יחסי העבודה ומה הסיבה לכך, מסירת המידע לא נחשבה כלשון הרע".

הידיעה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"