כתבי אישום הוגשו נגד שמונה בכירים בחפציבה
על פי הנטען, הנאשמים חברו יחדיו והקימו מערך מובנה ושיטתי שנועד להערים על מערך הבקרה החשבונאי שכל חברה ציבורית מחויבת בו. זאת כדי להסוות את משיכות הכספים לאזרחים פרטיים מעיני רואי החשבון ומעיני המשקיעים
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה יחד עם פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) הגישו הבוקר לבית משפט המחוזי בירושלים כתב אישום כנגד שמונה נאשמים בפרשת קריסת חברת הבנייה חפציבה.
- הופחת בחצי הפיצוי שהוטל על בועז יונה לשלם
- בועז יונה בביה"מ: "אני לא חושש מאף אחד"
- הממשלה מציגה: כך נמנע את חפציבה הבאה
במשך שנים הייתה קבוצת חפציבה מהיזמים המוכרים בישראל וכללה מספר חברות פרטיות וציבוריות שעסקו בייזום ובבניית פרויקטים למגורים ולמסחר. עם קריסת החברה באוגוסט 2007 נפתחה חקירה מקיפה במשטרה וברשות לניירות ערך כנגד בעלי החברה, בועז יונה, שאף נמלט לחו"ל בעקבות פתיחת החקירה.
במאי 2009 הועבר חומר החקירה לידי הפרקליטות ובמהלך סוף שנת 2010 נערכו שימועים לחשודים שהיו מעוניינים בכך ונגדם הוגש היום כתב האישום.
בין בעלי התפקידים המועלים בכתב האישום ניתן למצוא את מי ששימש כיד ימינו של בועז יונה בניהול החברות וכיהן כמשנה למנכ"ל של חברות חפציבה - רואה החשבון, פרדי אלגמיל, זאב טננבאום שכיהן כמנהל הכספים של חברות חפציבה ובמסגרת תפקידו היה אחראי בין היתר על ניתוב הכספים שנתקבלו מרוכשי הדירות והפקדתם בחשבונות חברות חפציבה.
על פי כתב האישום שהוגש באמצעות עורכי הדין סטיב בוארון, רעות גרודון, יעל דקל וערן שחם-שביט, עולה כי הנאשמים ששימשו כבעלי תפקידים מרכזיים בחברה פעלו להפקדת כספים רבים ששילמו רוכשי הדירות לחשבונות שאינם חשבונות הליווי הרלבנטיים אליהם אמורים היו להגיע הכספים על פי הסכמי המכר הרלבנטיים. לטענת הפרקליטות, בדרך זו נמנעו הנאשמים ממתן ערבות או חלופה אחרת לרוכשים כנגד תמורת הדירה.
הסתירו את דרך פעילותם
עוד נטען בכתב האישום כי הנאשמים הסתירו את דרך פעילותם המתוארת מהרוכשים ומהבנקים באמצעות מצגים ודוחות כוזבים שהמציאו להם. על פי כתב האישום באמצעות הדוחות הכוזבים הוצגו לגורמים המפקחים נתונים כוזבים בין היתר, לגבי היקף מכירות הדירות והיקף התקבולים מרוכשי הדירות.
כתב האישום מגולל התנהגות עבריינית חמורה של מנהלים בחפציבה, כאשר לטענת הפרקליטות במהלך השנים 2006- 2007 עד לקריסת החברה, שלחו מנהלים בחפציבה ידם בכספי החברות האלו, משכו כספים והעבירו אותם לשימושים שהוגדרו על ידי בועז יונה, כולל לחשבונותיו הפרטיים ובעיקר לחשבונות החברות הפרטיות שבשליטתו.
הפרקליטות טוענת כי לקראת כל סוף רבעון ביצעו הנאשמים פעולות שונות שמטרתן הייתה הסתרת משיכות הכספים מרואי חשבון של החברות ומעינו של ציבור המשקיעים כאשר סכום גניבות הכספים הצטבר לכדי 118 מיליוני שקלים.
על פי כתב האישום, הנאשמים חברו יחדיו והקימו מערך מובנה ושיטתי שנועד להערים על מערך הבקרה החשבונאי שכל חברה ציבורית מחויבת בו וזאת כדי להסוות את משיכות הכספים לאזרחים פרטיים מעיני רואי החשבון ומעיני ציבור המשקיעים.
טענה: דאגו שהמשיכות לא יתגלו
הפרקליטות טוענת כי לאחר שנמשכו כספים מהבחרות הציבוריות במהלך כל הרבעון דאגו הנאשמים להפקיד לקראת סוף הרבעון סכומים שונים לימים ספורים כדי שיביאו לאיפוס כרטסות הנהלת החשבונות. הפרקליטות טוענת כי הנאשמים ידעו שרואי החשבון לא מבקרים כרטסות מסוג אלו שיתרתן מאופסת (כפי שעשו הנאשמים) וכך לא תתגלנה המשיכות ועם תחילת הרבעון החזירו הנאשמים את ההלוואות לבנק, סכומי הכסף שבו למקורם והחוב לקופת החברות הציבוריות לבעלי המניות ולמחזיקי ה"אג"ח" נותר על כנו.
לבסוף טוענת הפרקליטות כי כאשר הנאשמים ראו ששיטתם עלתה יפה, הגדילו את המשיכות וכך גם החובות לציבור משקיעים גדלו.
עורכי הדין שמעון דולן ודרור מתתיהו, המייצגים את עדיה בן-משה: "בבחינת כל הנסיבות, הן המשפטיות והן האישיות, לא היה מקום לכלול את בן-משה בכתב האישום, וחבל מאד שנעשה כך. ההחלטה להעמיד לדין את המנהלים הזוטרים, למעלה מארבע שנים לאחר פתיחת החקירה, היא החלטה מפלה ובלתי ראויה"
לפנייה לכתב/ת 
