מכשיר הינשוף אמין - רף השכרות אינו ברור

בית המשפט הכריע שוב: מכשיר הינשוף אמין, אבל כמות האלכוהול המותרת בגופו של נהג, אינה חד-משמעית. לכן מצא לנכון הרכב השופטים להרשיע נהגת, אך גזר עליה רק 12 חודשי פסילה, במקום מינימום של שנתיים

שחר הזלקורןפורסם: 08.09.11 , 15:22

מי כאן שיכור? נהגת הואשמה בשכרות והורשעה, זוכתה, הורשעה שוב, וקיבלה עונש נמוך משמעותית מהקבוע בחוק. בית המשפט לתעבורה בירושלים הרשיע היום (ה') נהגת שהואשמה בנהיגה בשכרות, וקבע כי מכשיר "הינשוף" - המשמש את המשטרה לבדיקות שכרות - אמין. על הנהגת הוטל עונש של 12 חודשי פסילת רישיון, בזמן שהחוק קובע עונש מינימום של פסילה לשנתיים. איך קרה שהנהגת הורשעה פעמיים ומדוע הקל בית המשפט בעונשה? חזרו איתנו ארבע שנים לאחור.

עוד בערוץ הרכב:

חוסר האחידות בענישת נהגים שיכורים יימשך?(צילום: קובי קואנקס)

עלייתו וירידתו של רף השכרות

בבדיקת שכרות שנערכה ביולי 2007 למ', נמצאה כמות אלכוהול גבוהה מזו המותרת בחוק: 315 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר לעומת 240 "מותרים". במרץ 2008 הורשעה הנהגת בבית המשפט לתעבורה בירושלים, אך לאחר שערערה לבית המשפט המחוזי, הוחזר התיק לדיון מחדש בבית המשפט לתעבורה. בנובמבר אותה שנה הוחלט להקים הרכב מיוחד של שלושה שופטים, שידון בשאלה עקרונית: האם מכשיר הינשוף אמין?

במרץ 2010 זיכה ההרכב המיוחד את מ', וקבע כי למרות שמכשיר הינשוף אמין, יש חשש לסטיות במדידות שהוא מפיק, ולכן החליט להעלות את "רף השכרות" - התוצאה המינימאלית הקובעת מיהו שיכור - ל-400 מיקרו-גרם. אלא שהפרקליטות ערערה על הזיכוי, ובאוקטובר 2010 קיבל בית המשפט המחוזי את עמדתה, תוך שהוא מוריד את רף השכרות ל-290 מיקרו-גרם, ומחזיר את התיק לדיון נוסף - שלישי במספר - בבית המשפט לתעבורה.

כעת, ארבע שנים לאחר שהחלה המסכת המשפטית המייסרת, הורשעה מ' פעם נוספת, ודינה נגזר. בנימוקים להחלטתם להקל בעונשה, כותבים שלושת שופטי ההרכב המיוחד כי התמשכות ההליכים, עברה התעבורתי הנקי של מ', ורמת שכרות נמוכה - כל אלה הובילו אותם לגזור עליה פסילת רישיון לתקופה קצרה מזו הקבועה בחוק. אלא שגם בכך לא מסתיים הסיפור.

בהערה המצורפת לסיכום הכרעת הדין, כותב אחד משופטי ההרכב - השופט אברהם טננבוים - כי אינו רואה בהחלטה להרשיע את מ' משום תקדים. לדעתו, ברמת שכרות שבין 290 מיקרו-גרם ו-400 מיקרו-גרם, אפשר להרשיע נהגים בעבירה פחותה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, שעונשה הוא פסילת מינימום לשלושה חודשים בלבד, ולא בעבירת נהיגה בשכרות, שעונשה פסילה לשנתיים לפחות.

בהחלטה קודמת, הסביר טננבוים כי לאור "שיבושים, ליקויים, פגמים, נהלים חסרים, חוסר ידע, ועוד רבות הקשורות למכשיר הינשוף", הגיע למסקנה כי כאשר נמדדת תוצאה של עד 400 מיקרו-גרם, יש לזכות נאשמים מעבירת נהיגה בשכרות, ולהרשיעם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול. אז מה בעצם רף השכרות בישראל?

"המחוקק צריך לומר את דברו"

ההחלטה של בית המשפט בעניינה של מ', אינה צפויה ליצור אחידות בענישת נהגים שיכורים. ראשית, יש חוסר אחידות בהתייחסות לרף השכרות עצמו: על-פי לשון החוק, רף השכרות בבדיקות באמצעות מכשיר הינשוף נשאר ללא שינוי - 240 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר. אלא שהפרקליטות קבעה כבר בשנה שעברה כי רף האכיפה יעלה ל-290 מיקרו-גרם. לכך נוספת עמדת השופט טננבוים, לפיה רק מ-400 מיקרו-גרם אפשר להרשיע בעבירת נהיגה בשכרות, וזאת עד שיוסדר השימוש במכשיר הינשוף, בהתאם להמלצות צוות מקצועי. החלטה זו אמנם אינה מחייבת בתי משפט אחרים, אך סביר להניח שתשמש נאשמים רבים במשפטיהם.

לכל זאת מצטרף חוסר אחידות בענישה. לכאורה, החוק קובע עונש מינימום אחיד לכל מי שמורשע בנהיגה בשכרות: פסילת רישיון הנהיגה לשנתיים לפחות. אלא שכמה שופטי תעבורה מיישמים כבר תקופה ארוכה מעין מדרג ענישה, לפיו מי שחורג רק במעט מרף השכרות - מוטל עליו עונש נמוך מזה הקבוע בחוק. זאת, למרות שבתי משפט מחוזיים כבר פסלו בעבר גזרי דין שהקלו בעונשיהם של נהגים שיכורים.

לדברי עו"ד אילון אורון, מומחה בדיני תעבורה, הפתרון היחיד למצב הוא תיקון החוק הקיים, וקביעת מדרג ענישה שיהלום את מהות העבירה, העבר של הנהג, ורמת השכרות. "המחוקק צריך לומר את דברו באופן ברור וחד-משמעי", אומר אורון. הדרך לעשות זאת, הוא מבהיר, היא יצירת התאמה בין העונש ורמת השכרות, תוך התייחסות לנסיבות אישיות.

יש לציין כי רבים במערכת המשפט מסכימים עם עו"ד אורון, ובכלל זאת שופטי תעבורה ובכירים במשרד המשפטים ובלשכה המשפטית של משרד התחבורה. אלא שלמרות פניות חוזרות ונשנות מצד שופטים, ולמרות שכבר הוכנה טיוטה לתיקון החוק, חוסר האחידות בענישת נהגים שיכורים אינו בא על פתרונו הראוי.