לקראת מלחמה קרה בין ישראל לטורקיה

מדוע החריף ראש ממשלת טורקיה את המאבק בישראל? האם העיתוי של שורת הצעדים שנועדו לחנך את "הפרחח המפונק", כהגדרתו של ראש ממשלת טורקיה את ישראל, קשור לפרסום דו"ח פאלמר, לדינאמיקה הפנים טורקית שנוצרה בעטיו או להתפתחויות באזור, במיוחד אלו בסוריה?

קשה לחוקרים להפריד בין הדינמיקה בזירה הפנים-טורקית לזירת החוץ האזורית. אחרי הכול, אחד המאפיינים הבולטים של מדיניות החוץ הטורקית בעשור האחרון הוא הזיקה שנוצרה בין שתי הזירות, הפנים והחוץ. זיקה זו נולדה בשל ההגבלות החוקיות שאפשרו למפלגת הצדק והפיתוח לממש את האג'נדה הקונסרבטיבית והדתית רק בזירת החוץ. בנוסף, ארדואן ושר החוץ אחמט דבוטאולו מאמינים שמדיניות חוץ במדינה דמוקרטית חייבת לשקף את רחשי הלב של הציבור. בהקשר זה, היחסים עם ישראל ובעיקר עם הממסד הביטחוני והמדיני בארץ אינם פופולריים ואף נתפשים כלא-מוסריים.

עוד בערוץ הדעות :  

• אין לכם אלוהים / יואל בן-נון
• אני דפוק, משמע אני קיים / מהרן פרהדיאן
• מחרימה את הרכבת הקלה בירושלים / דורית דוד
  

כאשר פרשנים טורקים טוענים כי הישראלים אינם מבינים את השינויים שעברה טורקיה, הם מתכוונים גם להיבט זה וגם לכך שעלינו להפנים שטורקיה מסרבת להמשיך ולשחק את תפקידה המסורתי כשחקנית ספסל במגרש האזורי. ומבקשת להיות חלוצה אקטיבית ולא לחכות ולראות מה יוליד יום עם שוך הגלים המהפכניים בעולם הערבי.

דוגמה טובה לאי-ההבנה בישראל את הרוח הנושבת מצפון אפשר לראות בניתוחים השונים של אלו שהאמינו כי התמוטטות הברית הטורקית-סורית תוביל את טורקיה חזרה לחיקה של ישראל. התמוטטותה או חולשתה של הדוקטרינה הטורקית, כך קיוו רבים, זו שהובילה להתמזרחות מדיניות החוץ בעשור האחרון ולפתיחת הגבולות עם העולם הערבי, תגרום להתפכחות ולהתגברות הקולות הרציונליים והפרגמטיים ובסופו של תהליך לחזרתם של הטורקים לחיק המשפחה המערבית ולהבנת חשיבות הברית עם ישראל.

לעתים לווו ניתוחים אלו בצליל של שמחה לאיד. אולם, התקוות התבדו. קריסת היחסים עם סוריה ערערה את הפלטפורמה האזורית הקיימת ולכן אצים הטורקים ליצור ולהנהיג פלטפורמה רחבה חדשה. זו תתבסס על ציר של עמים דמוקרטיים מוסלמיים בעלי אינטרסים משותפים ואתיקה זהה: בתוכם מצרים החדשה ופלסטין. ברית עם ישראל איננה אופציה מדינית רלוונטית עבור קובעי המדיניות בטורקיה.

איבדו נכסים ומחפשים השפעה

סיבות רבות להדרתה של ישראל מפלטפורמה אזורית בהנהגה טורקית. מלבד העובדה שישראל נמצאת בעימות עם רוב מדינות האזור, דעת הקהל בטורקיה אינה מעודדת ברית עם ישראל כל עוד נמשך הכיבוש ומצבם של הפלסטינים איננו משתפר. חשוב מזה, בשנים האחרונות ישראל וטורקיה נמצאות במצב של תחרות על הגמוניה במזרח אגן הים התיכון. במידה רבה נובעת תחרות זו מחולשה אסטרטגית טורקית ולא מעוצמה ומן הפער הגדול בין הצמיחה הכלכלית ושאיפות ההתפשטות מחד גיסא, למציאות האסטרטגית המורכבת מאידך גיסא.

הטורקים נדחקו מעמדת השפעה מהבלקן, ממרכז אסיה והקווקז. לאחרונה הם אף איבדו נכסים חשובים בעולם הערבי. העיניים נשואות עתה למזרח אגן הים התיכון. ההתעקשות הטורקית לחבר בין הדרישה להתנצלות מישראל על הרג תשעה אזרחים לדרישה להסיר את המצור על עזה חשובה ומשקפת את המצב החדש בין המדינות.

התמיכה של הממשל במשט ובפעילים שעל המרמרה נועדה לערער על שליטתה של ישראל במימי מזרח אגן הים התיכון. השליטה באזור זה היא בעלת חשיבות עליונה בדוקטרינה החדשה של המדיניות הטורקית. לשם כך ביססו את אחיזתם בנמל הצבאי באלבניה והחלו בחימוש מאסיבי של חיל הים בעשרות פריגטות חדשות. גם המעורבות הגוברת בסומליה קשורה לכך.

מזרח הים התיכון מרכזי, הן בשל אותה תפישה אסטרטגית הרואה חשיבות בשליטה בים ובמעברים ימיים, והן בשל העובדה שבאזור זה נמצאים מאגרים גדולים של גז. המהלכים מול ישראל בתקופה סוערת זו נשענים על ההנחה הטורקית כי היכולת של ארה"ב להגביל את מהלכיהם מוגבלת. לא רק שוושינגטון איננה מעוניינת בעימותים עם מדינה מוסלמית גדולה, חברה בנאט"ו, אלא שלטורקיה נועד תפקיד חשוב בקיומו של קו האספקה העתידי לחיילים באפגניסטן. את החשיבות הזו מנסים היום הטורקים לממש בפעולה עצמאית במרחב הים תיכוני. 

בהקשר זה כדאי לזכור הן את החישובים הדומים שעשו הטורקים בנוגע לעיראק, שנגמרו בהקמת מדינה כורדית דה פקטו, והן את העובדה שחברות אמריקניות מעורבות בקידוחי הגז ונהנות מההסכמים שנחתמו בין ישראל וקפריסין. המורכבות של התהליכים ומספר השחקנים הבינלאומיים: ארה"ב, רוסיה ואיראן ביניהן, החישובים האסטרטגיים והבריתות המתהוות במאבק על הגמוניה אזורית מובילים אותנו לתקופה של מלחמה קרה בין טורקיה וישראל, שתי מדינות שהיו רק לא מזמן באותו הצד של המתרס.

ד"ר ענת לפידות-פירילה מלמדת בחוג ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. היא עמיתה בכירה במכון ון ליר בירושלים.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il