נשארתי במאהל

ביום שאחרי הפגנת החצי מיליון, הוקם במתחם האוהלים בחיפה מאהל קבע לבן וגדול לצד האוהלים הקיימים, עליו נתלה שלט "אנחנו כאן". אנחנו לא נחלשים, לא דועכים ובטח שלא מתקפלים. עבורנו המחאה נמצאת רק בראשיתה.

אצלנו בחיפה הכל התחיל ב-19 ביולי, כאשר הוקמו שני אוהלים בכרמל. מי שהובילו את הצעדים הראשונים היו אנשים שאינם שייכים לארגון או מפלגה, טריים ונקיים מניסיון פוליטי. כבר במליאה בערב הראשון, בה נכחו כ-30 איש, ידענו שניאלץ לעבוד קשה כדי ליצור מחאה בחיפה המנומנמת.

מדברים על העתיד. תמר קוטלר בהפגנה בחיפה(צילום: יערה לוי)

לאחר שבוע הרמנו הפגנה ראשונה. אמצעי הפרסום היה מגאפון יחיד. המשרד היה שקית צהובה עם 3 טושים והמטבח היה שקית לבנה עם בורקסים. להפגנה הזו באו כ-1,000 איש. זו היתה ההפגנה הכי גדולה בחיפה זה שנים. כנראה שהציבור החיפאי חזק יותר מכל דיכוי לאומי או מוניציפלי. הם יצאו כועסים לרחוב, ומאותו ערב הגיעו למאהל מדי יום, כדי להשתתף בשיחות על עתיד החברה הישראלית.

עוד בערוץ הדעות :  

• חולה על העבודה שלי, ומתפטר / ד"ר גבי הרן, מתמחה בגינקולוגיה 
• לקראת מלחמה קרה בין ישראל לטורקיה / ענת לפידות-פירילה
• אין לכם אלוהים / יואל בן-נון
• אני דפוק, משמע אני קיים / מהרן פרהדיאן
  

המקום הזה הפך למוקד מפגש קהילתי, מתחם תרבות איכותי וביתם של מחוסרי דיור. זה בית העם, בו אנחנו מכנסים את אסיפות העם. המוסד הזה יישאר בחיפה מעתה ועד עולם, כדי לשמור על ציבור מעורב ועירני, גם אחרי שימלאו את כל דרישותנו.

מאבק אזרחי ארוך-טווח. הפגנה בחיפה (צילום: איתן סרבר)

לאחר ההפגנה הראשונה, הוקמו שלושה מאהלים נוספים. בשכונה הערבית ואדי ניסנאס, בקריית אליעזר, המאוכלסת בעיקר בעולים חדשים, ובשכונת הדר, שבה חיים ערבים ויהודים בשיתוף שאין לו אח ורע בישראל. כל המאהלים, על אף אופיים השונה, עבדו בשיתוף פעולה ועמדו על פרסום ב-4 שפות: עברית, ערבית, רוסית ואמהרית לאורך כל המחאה. למדתי שאחווה ויחסי אמון בין ערבים ליהודים נוצרת באופן טבעי כאשר עובדים יחד על משימה משותפת. זה מקומם כמה שזה קל נוכח העובדה שמערכת החינוך לא זימנה לי אפשרות להכיר ערבים מקרוב במשך 12 שנות לימוד.

בימים אלה של סוף קיץ 2011, אנחנו מתארגנים בחיפה למאבק אזרחי בר-קיימא, מתמיד וארוך טווח, עד שהממשלה תגבש פתרונות אמיתיים למצוקות החברתיות ותתחיל במימושם. בכל רביעי בערב נפגשים מאות חיפאים בכל אחד מארבעת המתחמים בעיר, על מנת להמשיך את הדיון ולהרחיב את התודעה על עתיד החברה הישראלית. קהילת המחאה החזקה של חיפה חזקה ואמיצה והיא מונה אלפי אנשים. אנחנו מפרים האחד את השני בידע, בניסיון ובתרבות איכותית. אנחנו לא ממהרים ובטח שלא מתקפלים.

אחרי 3 שנים של אינדיבידואליזם קיצוני בטכניון, החלטתי להיות חלק מקהילת המחאה החיפאית. אני יודעת שיש אלפים שייאבקו איתי על עתיד החברה שלי. אני חלק מקהילה שלא תשתוק נוכח פערים חברתיים ושלטון ההון וחשוב מכך - אני חלק מקהילה עירונית נחושה שלא תעמוד מן הצד אל מול עוולות, גם ברמה המוניציפלית. זה תהליך ארוך שמגיע מלמטה, שמטרתו להשאיר את הציבור הנחוש עם אצבע על הדופק לקראת השינוי שיבוא עלינו לטובה.

תמר קוטלר, סטודנטית לאדריכלות נוף בטכניון וממקימות מאהל חיפה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il