כשדוד סם העשיר מתקשר, המצרים תמיד יענו
לארה"ב יש עדיין מנוף גדול ומאיים שפועל בקהיר: טנטאווי לא ענה לנתניהו, המאבטחים בשגרירות היו בסכנת לינץ' - אבל הכסף האמריקני - 1.3 מיליארד דולר בשנה - עשה את ההבדל
להבדיל מנתניהו, כשהדוד סם מתקשר, המצרים זמינים. למרות הכרסום במעמדה הבינלאומי כמעצמת-העל היחידה, ארצות הברית נמצאת על מנוף גבוה מספיק כדי להכריח את ראש המועצה הצבאית העליונה במצרים, פילדמרשל מוחמד חוסיין טנטאווי, לגשת לטלפון כששר ההגנה האמריקני, ליאון פאנטה, על הקו - לאחר שלשיחה מראש הממשלה בנימין נתניהו הוא לא ענה.
הפריצה לשגרירות ישראל בקהיר - כתבות אחרונות ב-ynet:
- לפני לינץ' בקהיר: "דופקים על הדלת בפטישים"
עוד בערוץ החדשות :
- נאבק לבד בחוטפים: הגיבור הישראלי ב-11/9
דווקא לאור זאת, יעילותו של הערוץ הדיפלומטי הרשמי בזמן המשבר עדיין לא התבררה. אן פטרסון, השגרירה האמריקנית המוערכת בקהיר, פעלה במרץ, מזכירת המדינה, הילרי קלינטון, שוחחה עם שר החוץ המצרי ופירסמה הודעה המדגישה את הצורך המצרי לעמוד בעקרונות אמנת וינה, אך בסופו של דבר, דווקא הקשר הצבאי בין המצרים לאמריקנים עשה את ההבדל.
עשרות שנים של שיתוף פעולה ואימונים שעברו קצינים מצריים במכללות צבאיות אמריקניות נתנו אותותיהם. הקשרים האישיים הללו הפכו את הפנטגון - ולא את מחלקת המדינה - לגורם העיקרי המקושר לבכירי מצרים מאז תחילת ההפגנות בכיכר תחריר, ולזה ששומר על ערוץ תקשורת פתוח בין ממשל אובמה להנהגה בראשות סולימאן, טנטאווי ומפקד הצבא ענאן.
בעוד הערוץ המדיני מוגבל והקשר הביטחוני בין ארצות הברית למצרים נותר סביר, המנוף העיקרי האמריקני הוא עדיין הכסף. מצרים הפכה עם השנים למקבלת הסיוע השני בגודלו אחרי ישראל, בעקבות חתימת הסכם השלום בקמפ-דייויד. הסיוע הנוכחי, צבאי וכלכלי, נאמד בכ-1.3 מיליארד דולר. למעשה, המשבר הכלכלי בארצות הברית מנע מהאמריקנים לסייע עוד לשיקום כלכלתה של מצרים, להשפיע משמעותית על התהליכים המתרחשים בה ולקדם תהליכים דמוקרטיים רצויים.
את כלכלת מצרים אי אפשר לשנות טוטאלית עם כספי הסוע האמריקני, אך 1.3 מיליארד דולר עדיין מהווים תמריץ לא רע עבור אנשי הצבא הדומיננטיים, שמנסים לתמרן בתוך הכאוס - לא להרגיז את ההמון ולא לפגוע בארצות הברית. המצרים מודעים לכך שבוושינגטון מכהנים לא מעט סנאטורים וחברי בית נבחרים שיגבילו את הסיוע האמריקני למצרים אם זו תפגע בהסכם השלום עם ישראל. אחרי הכול, הסיוע הזה ניתן מלכתחילה בגלל הסכם השלום.
במצב הדברים הנוכחי, פועלת ארצות הברית בפרופיל נמוך ובענווה כמעט לא אופיינית, במיוחד לאור סקרים עדכניים המגיעים מהרחוב המצרי. הפופולאריות האמריקנית נמוכה למדי, למרות העובדה שאובמה הוא זה שדחף את מובארק מהשלטון ובסקר שערך לפני מספר שבועות מכון "גאלופ", טענו 68% מהמצרים כי ארצות הברית מתכוונת להשפיע על העתיד הפוליטי במדינה.
הסקר לא פגע רחוק מדי מהאמת. האמריקנים מבינים שהשפעתם מוגבלת, אבל הם עושים ככל יכולתם כדי שמצרים תישאר פרו-מערבית ותתמיד בהסכם עם ישראל. לצורך זה, מובילה קלינטון מהלך שקט של הידברות עם תנועת "האחים המוסלמים". "אנחנו מאמינים שבהתחשב בשינויים בתמונה הפוליטית במצרים, זהו אינטרס של ארצות הברית להיות מעורבת עם כל המפלגות שוחרות השלום, שמחויבות לאי-אלימות ושמתכוונות להתמודד על מקום בפרלמנט במסגרת דמוקרטית. לכן אנחנו מקדמים בברכה דיאלוג עם אלה באחים המוסלמים שרוצים לדבר עם ארצות הברית", אישרה קלינטון בחודש יוני.
בסוף השבוע התברר פעם נוספת: הפעילות הדיפלומטית השקטה עדיין מתקיימת, אך כשארצות הברית זקוקה למהלך מהיר והחלטי, החוטים המקשרים שלהם עדיין פועלים על בכירי קהיר.
לפנייה לכתב/ת 
