"מי שנגד הקפאת שכר בכירים - לא יעבוד באסם"
מנכ"ל אסם גזי קפלן: "שכר הבכירים מוגזם וצריך למצוא את הדרך לחלק את העושר אחרת". "מי שיעזוב את אסם כיוון שלא יהיה מוכן להקפאת שכר של 4% לטובת עובדים חלשים יותר, כנראה לא היה ראוי לעבוד אצלנו מלכתחילה"
אבל קפלן לא מתכוון להמתין לאף אחד - לא לראש הממשלה בנימין נתניהו, לא לוועדה לשינוי חברתי־כלכלי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, ולא לוועדת נאמן לעניין שכר הבכירים בחברות הציבוריות, שמאז שהגישה את המלצותיה בפברואר האחרון הן נתקעו על שולחנו של נתניהו. כבר בחודשים הקרובים מתכוון קפלן להביא לאישור דירקטוריון אסם תוכנית לחלוקה מחדש של תוספות השכר בחברה, במטרה להגדיל את שכרם של המשתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק, שעמד בחודש יוני על 9,124 שקל - והוא קורא לחברות נוספות להצטרף אליו.
"באסם, כמו במרבית הארגונים המסודרים, שכר העובדים מתעדכן מדי שנה כדי למנוע שחיקה", אומר קפלן. "מדובר בדרך כלל בעדכון של כ־4% בתקציב השכר השנתי של החברה, בהתאם לנוסחה שלנו שמתבססת על השינוי במדד פברואר לעומת מדד פברואר בשנה שלאחריו, עם תוספת קטנה של 0.5%–1%.
"התוכנית שאני עובד עליה תמנע את העלייה הזו מהעובדים הבכירים למשך שנה מאפריל 2012, ותעביר את הסכום שייחסך לעובדים באסם שמשתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק, שכמובן יקבלו גם את התוספת השנתית הרגילה שמונעת את השחיקה", מסביר קפלן את התוכנית שאותה חשף לראשונה בוועידה הכלכלית המרכזית של "כלכליסט" בשבוע שעבר.
לדבריו, המהלך כבר זוכה לתמיכה של גורמים רבים באסם, אולם כדי שיהפוך לרשמי עליו לעבור גם את אישור דירקטוריון החברה. הקיצוץ שאותו מתכנן קפלן יחול על כל חברי הנהלת החברה, אבל הוא צפוי לחול כנראה גם על עובדים בכירים שאינם נמנים עם ההנהלה המצומצמת אך משתכרים עשרות אלפי שקלים בחודש. "אנחנו צריכים למצוא את נקודת האיזון שבה יתאפשר לנו לייצר שינוי אמיתי בשכרם של העובדים שמשתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק", מסביר קפלן. "הכוונה היא לעשות מהלך משמעותי שיוסיף למשכורתם של העובדים הזוטרים מאות שקלים נוספים בחודש".
"לעבוד עם אותו תקציב, אבל לחלק אותו אחרת"
אסם מעסיקה כ־4,800 עובדים, מהם כ־430 עובדי מטה החברה, שהשכר של רבים מהם יוקפא במסגרת התוכנית של קפלן. הקפאה זו תסייע ל־2,300 עובדי הייצור של החברה, שלרוב משתכרים פחות. בנוסף, מעסיקה החברה כ־2,000 עובדים נוספים בתחומי מכירות, הפצה ולוגיסטיקה. עם זאת, תקציב השכר השנתי של אסם לא יגדל מעבר לעדכון המקובל בהתאם למדדים.
"הרעיון הוא לעבוד עם אותו תקציב אבל לחלק אותו אחרת", אומר קפלן. "אני לא חושב שזו מהפכת ענק. זו הדרך שלנו לגרום באופן מיידי לתוספת שכר משמעותית למי שזקוק לכך, ובאמצעות המהלך הזה גם לשמש דוגמה ולהעביר מסר. האמירה מבחינתי היא ששכר הבכירים מוגזם ושצריך למצוא את הדרך לחלק את העושר אחרת.
"אני חושב שמה שיפה ברעיון הזה הוא שכל החברות במשק יכולות להצטרף אליו, והן יכולות לעשות את זה באופן מיידי", מאותת קפלן. "ככל שיותר גופים יצטרפו ליוזמה, כך היכולת שלנו לייצר שינוי עם משמעות תגדל. חשוב לי להבהיר, נפעל למצוא את הנוסחה שתאפשר תוספות שכר משמעותיות, לא בדיחה".
אתה לא מודאג מפרישה של עובדים בכירים שיסרבו להקפאת שכרם ויעדיפו לעבוד אצל המתחרים?
"גם היום אסם משלמת פחות מהמתחרות שלה ועדיין הביקוש לעבוד אצלנו הוא גדול. מבחינת שכר, אסם נמצאת הרבה מתחת למיקומה היחסי במדד תל אביב־100 וגם במדד תל אביב־25", משיב קפלן ומתייחס לשכר בחברות הגדולות האחרות במשק. "אני חושב שלשלם עשרות אלפי שקלים לעובדים זה מאוד יפה ולא צריך להיות חזירים.
"אני גם אוהב את התוכנית הזו דווקא מהטעם הזה: היא נייר לקמוס בשבילי, אם יש מנהל באסם שעל שנה אחת כזו ירצה ללכת — שילך. מי שיעזוב את אסם כיוון שלא יהיה מוכן להקפאת שכר של 4% לטובת עובדים חלשים יותר, כנראה לא היה ראוי לעבוד אצלנו מלכתחילה".
עם זאת, קפלן מודע לאלמנט הסכנה שבתוכנית. "מדובר בתוכנית שעדיין צריכה לעבור את אישור מוסדות החברה ויש בה סיכון מסוים, אם כי נמוך. חשוב לי לקרוא לחברות אחרות להצטרף אלינו. אם נהיה היחידים, ברור שיהיה לנו קשה להמשיך בתוכנית כזו מעבר לשנה אחת, אבל אם תהיה היענות רחבה במשק אני חושב שאפשר לייצר שינוי אמיתי על פני זמן".
"נייצר שינוי מיידי בהכנסה הפנויה"
היה אפשר להשיג אותה תוצאה על ידי קיצוץ בבונוסים של העובדים הבכירים - למה לא בחרת בדרך הזו?
"בונוסים אצלנו מחולקים לכל העובדים ולא רק לבכירים שבהם. הבונוסים ניתנים על סמך יעדים מדידים, וזה דבר שאני מאוד מאמין בו ככלי לשיפור התוצאות העסקיות של החברה ותגמול עובדים", מסביר קפלן. "בונוסים, בניגוד לשכר, הם לא רכיב קבוע והם גם תלויים ברווחיות החברה. לכן אני מעדיף שינוי בבסיס השכר.
"מעבר לזה, בונוסים אצלנו הם נגזרת של המשכורת — התגמול שלנו יכול להיות למשל שתי משכורות או שלוש משכורות נוספות בשנה. ברגע שאתה שוחק את משכורת הבסיס של הבכירים ומגדיל את שכר הבסיס של העובדים הזוטרים, באופן אוטומטי אתה עושה אותו דבר לבונוסים שלהם — שוחק לבכירים, מעלה לבעלי השכר הנמוך.
"המהלך הזה נכון בעיניי מכיוון שהוא מייצר שינוי מיידי בהכנסה הפנויה של כל עובד. אם לי נשאר מכל שקל שאני מרוויח חצי שקל אחרי מס הכנסה, הרי שלעובד שמשתכר מתחת לשכר הממוצע נשארות 70 אגורות על כל שקל. כך שאם אני מצליח להגדיל את שכר הברוטו שלו, באופן יחסי החלק שמגיע לנטו משמעותי יותר".
"חייבים להגדיל את המס הפרוגרסיבי"
קפלן סבור שגם ועדת טרכטנברג צריכה ללכת בכיוון דומה לזה שבו הוא מצעיד את אסם. "כדי לטפל באמת בבעיית מעמד הביניים צריך להביא מקורות תקציביים, ואת זה אפשר לעשות רק באמצעות הגדלת המס הפרוגרסיבי והקטנת המס הרגרסיבי, יחד עם קיצוץ בתקציב הביטחון", הוא אומר.
"פתרונות אפשריים הם למשל יצירת מדרגת מס נוספת לבעלי השכר המאוד גבוה: מי שמשתכר מעל 70 או 80 אלף שקל. זה גם ייצר תמריץ למנהלים להצטרף לתוכניות דוגמת אלה שאני מציע, כשהם יבינו שרוב הכסף שלהם הולך בין כה למס הכנסה, ועדיף שילך לעובדים חלשים יותר", מציע קפלן. "צריך גם להקטין את המיסוי העקיף ולהגדיל למשל את המיסוי על רווחי הון. כל השאלה היא איך מחלקים אחרת ומגדילים את ההכנסה הפנויה של מעמד הביניים".
ומה לגבי העלאת מס חברות?
"בנושא הזה הייתי נזהר יותר", מסתייג קפלן. "לא הייתי ממשיך בתוכנית להורדת המס מעבר לרמתו כרגע, אבל גם לא הייתי מעלה אותו באופן דרמטי. בסוף אנחנו צריכים גם לשמור על שוק משוכלל ועל התמריצים של חברות להשקיע בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
