רפורמה בנגב: פתרון לבדואים או הבטחות סרק?
לאחר שהממשלה אישרה את "התוכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב", חילוקי הדעות בקרב האוכלוסייה הולכים וגוברים. בעוד שישנם כאלו שטוענים כי "קברו את הבדואים", אחרים מקווים "שהממשלה תיקח ברצינות את הפיתרון הזה"
הממשלה אישרה אתמול (א') בצהריים את דו"ח פראוור, הקובע מתווה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, וראש הממשלה נתניהו, שהקצה ליישום התוכנית כ-1.2 מיליארד שקל, אמר: "עלינו לעשות את המהלך הזה למען המדינה ותושבי הנגב, יהודים ובדואים כאחד". בינתיים, בקרב האוכלוסייה הבדואית לא ממהרים לחגוג. בעוד ישנם כאלו שמתנגדים בתוקף לתוכנית וטוענים ש"קברו את הבדואים", אחרים מביעים אופטימיות זהירה: "רוצים לראות תוצאות".
רפורמת הקרקעות בנגב - כותרות אחרונות ב-ynet:
- הבדואים סימנו X על עמידרור: "באוהלים מאז 48'"
"אני לא מאמין בכל תוכנית", מבהיר נאפז אבו אל-קיען, תושב היישוב הבדואי חורה, "אבל אני מאמין בדרך הזו". הוא ציין כי בוועדת גולדברג גילו אוזן קשבת לצרכי הבדואים ולאחר שהוקמה הרשות להסדרת האוכלוסייה הבדואית בנגב, בראשותו של ניצב בדימוס יהודה בכר, החליט לתמוך בתוכנית.
"אני לא מאמין בכל אחד, ואני חושב שבכל מקום, לא משנה איפה, במשא ומתן תמיד צריכים להיות ויתורים משני הצדדים", טוען אבו אל-קיען, "המדינה הזניחה את הבדואים, אבל היום אני חושב שהתוכנית יכולה להציל את מערכת החינוך ולשפר את רמת התשתיות. מתנגדים תמיד יהיו, אין 100 אחוז. אני רואה את האור בקצה המנהרה".
עוד בערוץ החדשות:
- מצרים: ביקשנו מראש שישראל תוציא את השגריר
גם השייח אבו-ראשד, תושב אחד הכפרים הלא מוכרים באזור דימונה, תומך בתוכנית ומקווה שהממשלה תיישם אותה. "עד עכשיו לא היה פתרון לבדואים במשך עשרות שנים. המגזר סובל מתחלואים רבים, היעדר תשתיות ורמת חינוך ירודה", אומר אבו-ראשד, "אני מקווה שהממשלה תיקח ברצינות את הפתרון הזה".
לדבריו, "כל הממשלה והשרים יודעים שהמגזר הבדואי מופקר זה 60 שנה. ביקורת תמיד תהיה, בכל מצב. כל פתרון וכל משא ומתן יקבל ביקורת, אבל אנחנו רוצים לראות תוצאות. אם ייתנו למגזר חיים טובים יותר, אני מברך אותם". הוא גם הביע תקווה שכחלק מהתוכנית יזכה הכפר שלו להכרה במסגרת חקלאית. "אני מקווה שכך יהיה. לגבי תביעות בעלות - כל אחד והתביעה שלו. זה עניין אישי".
"מה, אני יהודי? לא, אני בדואי"
לעומתם, חליל אל-עמור, מהכפר הלא מוכר א-סרה, מאוכזב מאוד מאישור הדו"ח, מאחר שעבורו "אין כמו הבית" והוא גם אינו רוצה לגור בשום מקום אחר. "זה 'הפתרון הסופי' של הבדואים בנגב", הוא אומר בזעם, "פשוט קברו את הבדואים. לא יהיו עוד בדואים, ישימו את כולם בריכוזים. זה חזון אחרית הימים. הם יתווספו ליישובים הבדואים הנחשלים, שמדורגים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי ומלאים באלימות, עוני ואבטלה".
במסגרת התוכנית, יורחבו יישובים קיימים וייקלטו תושבים ביישובי המועצה האזורית אבו-בסמה. כמו כן, יוקמו יישובים נוספים במסגרת תוכנית המתאר המחוזית באר-שבע. לפי התוכנית, אופן ההתיישבות יותאם לאופי האוכלוסייה וצרכיה וייעשה בשיתוף פעולה עמה.
לדבריו, על הממשלה לאפשר לבדואים לחיות את חייהם כרצונם. "ישראלי יכול לחיות בקיבוץ, מושב, עיר, עיירה או יישוב קהילתי. לנו לא תהיה את זכות הבחירה. מה, אני יהודי? לא, אני בדואי".
"טרנספר של 30 אלף תושבים"
בינתיים, נראה שמה שעומד בדרכה של הממשלה הוא האמון של האוכלוסייה הבדואית בכוונותיה ובהצלחת יישום התוכנית. "זו טעות חמורה, קטלנית של הממשלה. הדו"ח הזה ויישומו יביא לניכור גדול בין הבדואים למדינת ישראל. הבדואים איבדו את כל האמונה במדינה ובמשרדי הממשלה", מזהיר עטיה אל-עסאם, יו"ר הוועד המקומי בכפר אבו תלול וחבר בפורום "הכרה עכשיו".
לדבריו, "הם רוצים לרכז אותם ביישובי עוני. גם כשהקימו את תל-שבע, כסייפה ויישובים אחרים הם הבטיחו את אותו הדבר. הבטיחו תקציבים, אבל הם שילשו את העוני והבעיות החברתיות בתוך הכפרים".
במסגרת אישור הדו"ח מינתה הממשלה את השר בני בגין להיות אחראי על ריכוז הערות מצד האוכלוסייה הבדואית, במסגרת גיבוש הצעת החוק. בתקופה הקרובה ייפגשו הגורמים המקצועיים עם נציגי הבדואים. עיקר ההתייחסויות יובא על-ידי השר בפני ועדת שרים לענייני חקיקה, זאת בטרם הנחת תזכיר החוק בכנסת.
לפנייה לכתב/ת 
