סולטן או טוען לכתר? לידור סולטן מאכזב
אבי שושן מסכם עונת קיץ בלי להיט מזרחי סוחף אחד לרפואה ומייעץ לאמנים להפסיק להעתיק טרנדים וסגנונות ולתפוס אומץ. וגם, לידור סולטן לא מצליח להתרומם מאז "כוכב נולד"
את הקיץ הזה אף אחד מכוכבי הז'אנר המזרחי לא ישכח מכמה סיבות: זה הקיץ הראשון בו לא היה אף להיט ענק שכבש את המדינה. חודשי מאי-אוגוסט הם באופן מסורתי התקופה בה מנסים כל כוכבי הז'אנר להפציץ עם להיט היסטרי שיבדל אותם מכולם ויתן להם פרנסה בטוחה בעונת החתונות.
המשמעות של זה צריכה לזעזע את התעשייה בארץ ולהוות לא רק נקודה למחשבה אלא אי שלם לאמנים ומנהליהם. זה הקיץ הראשון בו אף אמן לא מתבדל מעל השאר, לא כמו דודו אהרון אשתקד, ליאור נרקיס לפניו, שלומי סרנגה לפני שלוש שנים ומשה פרץ, עם הפריצה הגדולה לפני כארבע שנים. בקיץ הזה, השיר היחיד שהצליח הוא שיר הנושא מתוך "חי בלה לה לנד" ובו, נזכיר, משתתפים שישה זמרים.
בשנים קודמות היו אלה "אש", "מונו", "ערב טוב" ו"תגידו לה". השנה - נסו להיזכר בלהיט אחד ענק ולא, "כשאחר" של אייל גולן אמנם יפהפה, אבל לא השיר שחתנים וכלות ירצו לשמוע על רחבת הריקודים.
בתעשייה בה יוצאים כל יום לפחות ארבעה שירים חדשים, הצורך לחדש ולהביא צליל אחר, שונה לגמרי מהנעשה בכל ז'אנר אחר , שכיח ברמה לא שפויה. היה הטרנד הבולגרי, לפניו הלבנוני בעבר היה הטורקי, עכשיו חוזר היווני. ישראל אולי מבודדת בעולם, אבל בלגנוב סגנונות מוזיקליים היא מומחית.
דודו אהרון. גילה את אמריקה, סליחה, בולגריה(צילום: דרור עינב)
התמלילן ישי ויסמן, שכתב שירים למושיק עפיה, רינת בר ולידור יוספי, מנסה לפענח את התופעה: "הטרנד האחרון שהצליח היה ה'בולגרי' עם שירים כמו 'תגידו לה' ו'כסף ואלכוהול' אבל הוא עבר. לפניו היה ה'בלדי', שכלל שירים כמו 'אש' ו 'הכל זה מלמעלה' אבל הוא נמאס. בעבר הצליח מאוד סגנון ה'מלפוס' עם שירים כמו 'בלבלי אותו' ו'לב של גבר' אבל הוא מזמן פאסה. התעשייה הפסידה מיליונים הקיץ מהעדר להיט חזק".
המסקנה שלי היא שעל הזמרים להפסיק להסתפק בהעתקה זולה ולהתחיל סוף סוף לפתח זהות מוזיקלית במקום לרדוף אחרי הטרנד הבא או לחקות את מה שעשה הזמר לפניהם. אחרי שדודו אהרון גילה את בולגריה, רדפו כולם אחרי ארץ הבלקן וחשבו שהיא ארץ הקודש החדשה. התוצאה: אלפי שירים שאיש לא מכיר שנשמעים אותו דבר ונזרקו ישירות לפח.
המתכון להצלחה מצריך כמה דברים לא קשים. האחד, להפסיק עם טקסטים מביכים כמו אלה של "אלף פעמים" של משה פרץ ("כבר אלף פעמים אני לך אומר, לא תמצאי טוב יותר. כמוני אין פעמיים") או "בואי נדבר" של דודו אהרון.
שנית, לדבוק בקו מוזיקלי אחיד. לא לשנות סגנון כל יומיים, עד שכל הייחוד יאבד. שלישית, כאמור, גם אם רואים זמר שהביא להיט, לא לחקות אותו עם שיר דומה באותו סגנון. תהיו מובילים ולא מובלים.
יש כישרונות גדולים בז'אנר, הרבה גברים עם טסטוסטרון לא מבוטל אבל בלי ביצים בכלל. אני מחכה לזמר שיחליט לא ללכת אחרי העדר, יביא צליל שונה ויתחיל לא להיות רק קול יפה, אלא אמן אמיתי.
יש עוד כמוהו
לא ראיתי את העונה הקודמת של "כוכב נולד" ולכן לא שמתי לב לנער לידור סולטן שעשה שם רעש, מסתבר, וזכה לאהדת הילדות הצעירות. מאז סיום העונה ההיא, מנסה לייצר סולטן באזז סביבו, אבל מצטער, אני פשוט לא אוכל את זה.
לסולטן, תלמיד י"ב, יש אולי בייבי פייס וקסם נעורים, אבל כששומעים את השירים שהוציא מאז רדת התוכנית, ובמיוחד את הסינגל האחרון שהוציא - "מזיזה אותי חזק", מבינים שמדובר בעוד ילדון חמוד עם קול נחמד ותו לא. המילים בלי שום ערך מוסף, הקול חסר ייחוד והכריזמה מועטה. לכן אני לא רואה עתיד משגשג לצעיר.
סולטן הוא בסך הכל עוד ילד שרואה את ההצלחה של עומר אדם ומקווה לגרוף שבחים דומים. וגם את זו של נאור אורמיה, שהבאזז שלו אולי קצת נקטע מאז הגיוס, אבל הוא זמר מוכשר פי אלף עם נשמה ענקית וכשרון שרק מחכה להתפוצץ. מספיק היה לראות השבוע את הביצועים שהעניק בתוכניתם של גלית גיאת ויוני רועה בערוץ המוזיקה.
שני אלה זמרים טובים מאוד, כשכל אחד מהם מביא פן אחר של המוזיקה המזרחית: אדם את הקול השכונתי ואורמיה את החלק המסורתי יותר, הקטיפתי והמרגש. סולטן חסר ייחוד או ממד אישי שיבדל אותו מאלפי זמרים אחרים. כשיש כבר שני זמרים במשבצת הגיל שלו עם איכויות פי אלף יותר מעניינות, הוא פשוט נופל בין הכיסאות.
לידור סולטן. בייבי פייס ותו לא
צילום: יניר סלע
מומלצים
