גאווה? לא בבית ספרינו
מנהלת תיכון באור עקיבא ביקשה לצנזר סרט גמר של תלמידי מגמת תקשורת, בגלל שתוכנו נגע בנטייה מינית שונה. ג'וזף וקסלר נזכר איך נלחם על זכותו להוציא עיתון גאה, והצליח לשכנע אפילו את משרד החינוך
גאווה בערוץ יחסים:
- לא גבר ולא אישה
- "אני הומו ונולדתי כך. שום המרה לא תעזור"
- מכתב לרוצח ששינה את חיי
- הארץ בוערת מההבנה שכל מאבקינו קשורים
החודש נפתחה שנת הלימודים ונזכרתי במקרה שארע מעט לפני החופש הגדול, ועד עכשיו מעסיק אותי. בבית ספר תיכון באור-עקיבא, צונזר סרט גמר של כמה תלמידים אך ורק מכיוון שעסק בתכנים הנוגעים לנטייה מינית שונה. המקרה הזכיר לי תקופה אחרת, תקופה שהייתי בטוח כי חלפה עם הפתיחות המינית המוצגת כיום מכל עבר, ולא רק זו הנוגעת לקהילה הלהט"בית.
גאווה ודעה קדומה
בעשור הקודם, נרשמתי והתקבלתי למגמת תקשורת. היינו 41 תלמידים בכיתה וחילקו אותנו על פי בחירת המקצוע המועדף עלינו – וידיאו או עיתונאות. כצפוי, מרבית התלמידים העדיפו את מגמת הוידיאו, ואילו אני נותרתי לצידם של כעשרה תלמידים נוספים בשיעורי עיתונות. לאחר שנתיים של למידת היסודות, כתיבת כתבות, עריכת ראיונות וקריאה מרובה של חומרי עזר, הגיעה השנה האחרונה ללימודי התיכון ועימה עבודת הגמר.התבקשנו להתחלק לצוותים ולהרכיב מגזין קצר בעל קונספט ייחודי. הנושא שעמד על הפרק עבור קבוצתי היה גאווה. החלטנו כי חשוב ליצור מגזין בעל תכנים גאים, בעיקר במסגרת לימודים תיכוניים וכמובן שהעדפנו להביע עצמנו מבלי לחשוש מצנזורה. המורה במגמה תמכה בנו מיידית אך הבהירה בפנינו את החששות מפני מנהל בית הספר והמפקחת הארצית על מקצוע העיתונות.
בדיוק כפי שצפתה הוזמנו אני והצוות אל חדר המנהל שביקש כי נחליף נושא ונתחיל בפרויקט גמר חדש שיהיה יותר ידידותי לבית הספר. סירבתי בתוקף, הצגתי טיעונים, הרמתי מעט את קולי, עברתי לעזרי שכנוע ולבסוף המנהל התרצה ונתן את אישורו. השלב הבא כלל פגישה עם אותה מפקחת ארצית שהיתה ידועה בקשיחותה וחוסר התפשרותה בכל הנוגע לתכנים בלתי הולמים.
נפגשנו בחדר המורים בבית ספרנו וערכנו פרזנטציה להצגת הרעיון של אותו מגזין שרצינו כל כך להוציא לאור. למרבית הפלא, היא לא הראתה כל התנגדות ואמרה כי זוהי הפעם הראשונה שפונים אליה בנושא הגאווה מכיוון שמרבית המעוניינים לא מצליחים אפילו לעבור את אישור הנהלת בית ספרם.
עבדנו קשה, כתבנו, ראיינו, שכתבנו, ערכנו, צילמנו ולבסוף גם הדפסנו עיתון שלם המוקדש לעולם הגאווה. הצגנו אותו בפני בית הספר כולו ביום סיום המגמה ולמחרת אפילו קיבלנו מכתב מנוילן מהמפקחת הארצית כי זהו עיתון הגאווה התיכוני הראשון בתולדות המדינה. הרגשתי גאה, אפילו השתחצנתי מעט וחשבתי כי בטח סללנו את הדרך לכל אותם נערים ונערות גאים שמעתה יוכלו להגשים את חזונם היצירתי במגמות התקשורת מבלי להישלל על ידי הצנזורה הפסאודו חינוכית.
סיפור כיסוי
כמעט עשור עבר ומסתבר שלא רק כי דבר לא השתנה, אלא אף החמירו עם הגישה השמרנית והצנזורה שולטת בכל הנוגע לנושאים העוסקים בגאווה ומיניות כאילו מדובר מינימום באלימות, סמים או פורנוגרפיה. בעקבות פנייה במייל הגיע לתשומת ליבי הסיפור שהתרחש השנה באור-עקיבא בעת ערב סיום מגמת תקשורת. אחד הצוותים בלימודי וידאו וקולנוע הגיע מוכן עם סרט גמר בשם "סיפור כיסוי".הסרט שהכינו מבוסס על סיפור קצר שהתפרסם בתחרות נוער ונגע בהם. העלילה מגוללת עבורנו את סיפורה של נערה חיננית המביאה לראשונה הביתה את החבר בכדי להציגו בפני הוריה ואחותה. לאורך 8 דקות היא מוצגת כבת המושלמת ומתאמצת כדי שהמפגש המתוכנן יתנהל כשורה. לקראת סיום הסרט ובזמן הארוחה המשפחתית לצד החבר, אנו נחשפים למחשבותיה ומגלים כי החבר הוא בעצם כיסוי לחיבתה אל בנות מינה.
את הגילוי שמהווה הפאנץ' לעלילה ולסרט, לא כולם הצליחו לשמוע. בעת הקרנת הבכורה בערב סיום המגמה, השתיקו באולם בית הספר את הווליום במעין ניסיון ליצור תקלה טכנית אמינה. היוצרים הצעירים ידעו זאת מראש. עוד בתחילת הערב נשמעו קולות של חשש מפני הקרנת סרטם וכאמור, המעשים כנגד לא איחרו להופיע. תגובתם של הצעירים אשר קולותיהם הושתקו הייתה עלייה לבמה וחשיפת הסוף בפני הקהל שנכח במקום.
המלחמה הלא נכונה
מפתיע לשמוע כי גם היום, בעידן הפתיחות והאינטרנט המהיר, עדיין קיימת צנזורה על נושאים הנוגעים לקהילה הגאה, במיוחד אלו המוצגים בעידון ואלגנטיות. יש לציין שבסרט לא נראו נשיקות הומוסקסואליות ואפילו לא הוצגו סטריאוטיפים שכאלו. מה כן מופיע? נערה צעירה המתוודה כי היא נמשכת לנשים. זה הכול.מנהלת בית הספר באור עקיבא טענה כי יש להתחשב בקהל הדתי שנכח במקום ועל כן העדיפה לצנזר את התכנים. הבעיה היא שהצנזורה הגיעה מעט מאוחר מדי לטעמי, שכן התלמידים כבר סיימו את הסרט והיו מוכנים להציגו ולהתגאות בו בפני חבריהם, הוריהם והקהל. גניזת התוצר הסופי גרועה יותר מחוסר אישור ראשוני שיכלו לקבל בעת הצגת הרעיון, ולחסוך לעצמם עבודה קשה שלא תוצג בסופו של עניין.
פעם נוספת בית הספר ומערכת החינוך שעומדת מאחוריו, הוכיחו צביעות לשמה. מצד אחד מחנכים לחופש ביטוי והעצמת ביטחונם העצמי של התלמידים ומהצד השני מצנזרים אותם כאשר קשה להם מעט עם התכנים שהתלמידים מעוניינים לעסוק בהם.
המסר שאירוע שכזה שולח לתלמיד צעיר המבולבל עקב נטיותיו המיניות ועודנו בארון הוא שגוי ובלתי רצוי. במקום להוות חממה, מוסד התיכון הופך עבורו למקום מלחמה יום-יומית. את המלחמה הזאת אנחנו צריכים להילחם בחוכמה, בסובלנות ולבסוף גם לנצח בעזרת עקשנות בלתי מתפשרת וחופש ביטוי שלם ומלא.
נכתב בחדר חושך וללא כל צנזורה.
נתקלתם בסיפורים דומים על צנזורה בגלל נטיות מיניות? ספרו לנו בפייסבוק החדש של ערוץ יחסים
לפנייה לכתב/ת 
