מהכל דיבורים לראשות העבודה. הנסיקה של שלי
היא סולקה מהתיכון בגלל תליית שלטי מחאה, פוטרה מ"ערב חדש" כי "לא עברה מסך" וכונתה "סמרטוטוביץ'" בשל דעותיה נגד שהות צה"ל בלבנון. אבל שלי יחימוביץ' הפכה לעיתונאית בכירה ולמחוקקת נמרצת, ומהיום היא גם יו"ר העבודה
יחימוביץ', 51, היא תושבת תל-אביב ואם לבן ובת. הוריה ניצולי שואה. היא נזרקה מהתיכון שבו למדה ברעננה בעקבות פרשת תליית שלטי מחאה במסדרונות בית הספר. כנראה היה זה סימן לבאות, שכן בעבודתה העיתונאית והפוליטית היא נודעה כפעילה למען זכויות עובדים וקידום נשים, ונגד בעלי ההון.
יושבת הראש החדשה של העבודה היא בוגרת החוג למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. כסטודנטית החלה את דרכה העיתונאית בעיתון "על המשמר", ולאחר מכן עבדה ברשת ב' של קול ישראל. היא סיקרה את ההסתדרות והייתה כתבת לענייני מפלגות. מנהל הרדיו דאז, שלום קיטל, הציע לה להחליף את רזי ברקאי ב"הכל דיבורים" - שם התגלתה ככוכבת רדיו של ממש - וניערה את הדימוי הרדום של רשת ב'.
רני רהב כעס: "שלי רעה"
יחימוביץ' הובילה קו דעתני מאוד בנושא השהות של צה"ל בלבנון. היא העניקה במה נרחבת למאבקן של "ארבע אמהות", וזכתה לכינוי "שלי סמרטוטוביץ'" ממח"ט גולני, שמואל זכאי, בעת שיחת מוטיבציה שערך עם חייליו. בשנת 2000 הוסיפה יחימוביץ' לקורות החיים שלה את התואר סופרת, כשפרסמה את ספרה "אשת איש". כעבור ארבע שנים יצא לאור ספרה השני, "משחקי זוגות".
על אף פיטוריה מ"ערב חדש", בטענה ש"היא לא עוברת מסך", לא ויתרה יחימוביץ' על קריירה טלוויזיונית, וב-2000 הצטרפה לערוץ 2. ב-11 בספטמבר 2001 הייתה יחימוביץ' באולפן כשהמטוסים התנגשו במגדלי התאומים ושידרה את התמונות ההיסטוריות לצופים בישראל.
בתחילת 2003 הצליחה לעצבן את היחצ"ן של שרי אריסון, רני רהב, בעקבות ביקורת נוקבת שמתחה על אריסון בעניין פיטורי 900 עובדי בנק הפועלים. רהב שיגר מכתב נזעם ל-500 מראשי המשק הכלכלי והתקשורת בישראל, שנפתח במילים "שלי רעה". במכתב חזר וקרא רהב ליחימוביץ' "אשה רעה" בשל "צדקנותה ושנאתה לעשירי ישראל".
באותן שנים ליוותה את יחימוביץ' דמותה של "חלי גונזלס", החיקוי הפארודי שלה בתוכנית "ארץ נהדרת", בכיכובו של טל פרידמן. "אני יוצאת חוצץ" של חלי הפך לאחד המשפטים המזוהים ביותר עם יחימוביץ', אף שלטענתה מעולם לא השתמשה בביטוי זה.
ב-29 בנובמבר 2005, שבועיים אחרי בחירתו של פרץ לראשות מפלגת העבודה, הודיעה יחימוביץ‘ על עזיבתה את עולם העיתונות וכניסתה לפוליטיקה. היא זכתה במקום התשיעי ברשימת המפלגה והייתה לחברת כנסת ב-2006.
מחוק הקופאיות עד הארכת חופשת הלידה
אולם החברות הקרובה בין יחימוביץ' לפרץ לא האריכה ימים לאחר כניסתה לפוליטיקה. לאחר הבחירות ב-2006, ועל אף הדגל החברתי שהניף, התמנה פרץ לשר הביטחון. יחימוביץ' ביקשה שלא להתמנות לשרה בממשלת אהוד אולמרט כדי להתרכז בעשייה פרלמנטרית. בפריימריז שנערכו במפלגה במאי 2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה, תמכה יחימוביץ' באהוד ברק.
יחימוביץ' הייתה חברה בכמה ועדות, בהן ועדת הכספים ו-ועדת הכנסת, וכיהנה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד וכיו"ר ועדת האתיקה. כיום היא חברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בשש שנותיה כחברת כנסת היא נודעה כמחוקקת פעלתנית,
וכמה חוקים חברתיים חשובים נזקפו לזכות פעילותה המשותפת עם חברי כנסת נוספים.
בין החוקים שזכורים לה: "חוק הקופאיות", הקובע כי על מעביד לספק לעובד מושב ואוסר עליו למנוע מהעובד לשבת; חוק הטקסטיל הביטחוני, המעניק עדיפות במכרזים ממשלתיים למפעלים ישראליים על פני מפעלים זרים; חוק ההגנה על חושפי שחיתויות, שלפיו מעסיקים שיתנכלו לעובדים שחשפו שחיתות במקום עבודתם יוכלו לספוג עונש מאסר ותביעות כספיות; החוק להארכת חופשת הלידה, שהאריך את החופשה מ-12 שבועות ל-14; והתיקון לחוק הגנת השכר, שלפיו על תלוש המשכורת להיות נהיר והמעביד הוא זה שיצטרך להוכיח כי שילם את כל המגיע לעובד כחוק.
לפנייה לכתב/ת 
