"אז מה היה לנו": כישלון קטן ועלוב

במילה אחת: למה? ובשלוש מילים: למה, לכל הרוחות? רק מפני שאורי גוטליב נזקק לחלטורה בת שלושה פרקים, או כשלאבירי התכנון בערוץ 10 נגמר פתאום הדמיון? האם אלה סיבות מספיקות כדי להלעיט את צופיו המידלדלים של הערוץ בתפלות כזאת? 

"אז מה היה לנו". (צילום: סיון פרג')

אז מה היה לנו? קונספט מועתק אחד לאחד מ-Q.I המבריקה של סטיבן פריי, רק בלי הברק. שתי קבוצות של פאנליסטים שהם פרצופים מוכרים, מן הסוג שאמור גם להושיב אותנו אל המסך וגם לחלץ משרירינו חיוכים, והם כאילו-מתמודדים על בקיאות ושאלות אקטואליה מצחיקות, שאלות טריוויה מטומטמות, ועוד כהנה וכהנה קטעי VTR ערוכים ברשלנות, כאילו מישהו קיבל את המפתחות מ"מועדון לילה" אבל לא ידע מה עושים איתם. 

שום מכונת צחוקים ושום כמות של מחיאות כפיים מקופסת שימורים לא יכלו להסתיר שמדובר בכישלון. לא מהדהד, לא צורב, רק קטן ועלוב כמו התפאורה הכתומה-מזעזעת של האולפן שבו עמד גוטליב, איש שתהילתו היא חידה גדולה מאוד, וקרא טקסטים עם עובש מהפרומטר. אפילו הוא, מה לעשות, לא נראה כמי שממש נהנה מן המעמד והפוזיציה. יחד איתו היו אמורים לעניין אותנו רון קופמן, שלמה שרף וליטל שוורץ מזה, ורותם סלע, לירון ויצמן ודרור מ"שי ודרור" מן העבר השני. 

איכשהו, אולי כי נדבקו בחוסר ההתלהבות של אורי גוטליב ואולי מפני שאי אפשר לזייף עליצות בחלטורה מסוג זה, לא הצליחו כל השישה גם יחד לחלץ אפילו צחקוק ממי שהיה מוכן להישאר איתם. ליטל שוורץ מתפקדת בעיקר כשק חבטות של הגברים ב"צחוק מעבודה". יבושם לה, אבל ההתמחות הזאת איננה מספיקה כדי להוביל ולהצחיק את קופמן ושרף, שתקועים בזוגיות מצ'ואיסטית-ברנז'אית חסרת עניין. דרור בלי שי, כמו חומוס בלי טחינה. יבש מדי, לא מעניין ונוח לעיכול רק במנות קטנות מאוד. מעל כולם ריחפה בינוניות ממארת של כותבים.

מן הראוי שערוץ 10, מיזם שלא כל כך הצטיין השנה בהברקות משלו, יסכם את השנה בלי להתייחס לפאשלות המביכות כשלעצמן של הערוץ הראשון. היה כל כך משעמם שהצופים נאלצו לשאול את עצמם - רגע, ומה אתם ב-10 עשיתם השנה? תהרגו אותי אם אני זוכרת.