המאבק הושלם: זוג ערבים יוכל להתגורר ברקפת

ועדת הקבלה של היישוב רקפת מחוייבת להקצות לבני הזוג פאתנה ואחמד זבידת, מגרש בתחומי היישוב בתוך 90 יום. כך קבע אתמול (ג') בג"ץ, שקיבל את העתירה שהגישו בני הזוג נגד היישוב, מכיוון שלא התקבלו אליו מחמת "אי התאמה חברתית".

• בג"ץ למדינה: מדוע לא יבוטל חוק ועדות הקבלה?
• "לא רק לגזע העליון". נלחמים בחוק ועדות הקבלה
• אושר חוק ועדות הקבלה; טיבי השווה לוועידת ונזה
  

בני הזוג הגישו את העתירה לפני 4 שנים, זאת לאחר שבשנת 2007 נדחו על ידי וועדת קבלה של הישוב רקפת ועל ידי וועדת הערר של מנהל מקרקעי ישראל. העתירה הוגשה באמצעות עורכת הדין סוהאד בשארה וחסן ג'ברין מארגון עדאלה.

בעתירה צוין, כי לאחר שנישאו בשנת 2006, ביקשו בני הזוג להקים את ביתם בישוב קטן, מרווח ובלתי צפוף המעניק רמת שירותים גבוהה. הם הגישו בקשה לרכוש מגרש בישוב רקפת ונתבקשו לעבור הליך קבלה בהתאם לנוהלי ועדת הקבלה, אולם לאחריו נמסר להם כי מועמדתם נדחתה מחמת אי התאמה חברתית.

נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין, קיבלו את העתירה. בהחלטתם כתבו השופטים, כי "באה לקיצה הפרשה הארוכה הנוגעת לקבלתם של בני הזוג ליישוב". 

השופטים: "סוף פסוק"

בעקבות הצהרתו של עורך הדין של היישוב רקפת, לפיה התושבים טרם קיבלו החלטה לגבי הזוג, הדגישו השופטים כי "אנו רואים לעמוד בפסק דיננו זה על כך שבתום הליך שהתקיים יש לראות בהחלטה שנתקבלה סוף פסוק".

הנשיאה ביניש גם מתחה ביקורת על תושבי היישוב ואמרה, כי לא מתקבל על הדעת שהם לא יקבלו את החלטת בג"ץ. "הם יושבים על קרקעות מדינה, הם לא בעלי בית יחידים", ציינה, "זה יהיה מאד מביך אם נצטרך להתכנס עוד פעם או שתהייה עוד עתירה בעניין הזה".

בני הזוג זבידת בירכו על החלטת בג"ץ. "המקרה שלנו, שנמשך כ-6 שנים, מעיד כי כל מנגנוני וועדות הקבלה שקיבלו גושפנקה בחקיקה בכנסת הינם שרירותיים, מפלים וחסרי כל הגיון חברתי".

עורך דין בשארה הוסיפה, כי "אנו מברכים על פסק הדין, אך יחד עם זאת מצרים על כך שבני הזוג נאלצו לעבור מאבק משפטי של כ-6 שנים לאחר שלא התקבלו לישוב רק בגלל מוצאם הערבי. אנו מקווים שהמקרה של בני הזוג זבידת ישכנע את בית המשפט העליון לקבל את הטיעונים העקרוניים שהגישה עדאלה בעתירה נגד חוק וועדות הקבלה שנחקק לאחרונה ואשר תלויה ועומדת בפני הרכב של 9 שופטי בג"ץ".

ברקע: ממתינים לתשובת המדינה

ברקע למאבקם של בני הזוג, בחודש יוני האחרון הוציא בג"ץ צו על תנאי, המורה למדינה לנמק מדוע לא לבטל מטעמים של אי-חוקיות את חוק ועדות הקבלה, שאושר במרס השנה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. הדיון נערך לאור עתירת האגודה לזכויות האזרח, קרן אברהם וארגון עדאללה, בשיתוף ארבעה תושים יהודים מחבל משגב, נגד חוק ועדות הקבלה. 

חוק ועדות הקבלה מאפשר לוועדות קבלה ביישובים קהילתיים שלא לקבל לשורותיהם את מי ש"אינם מתאימים" למרקם החברתי המקומי. מבקרי החוק טוענים כי בפועל הוא נותן אור ירוק לאפליה ולאי-קבלה של אנשים על בסיס גזעני או על בסיס שיקולים אחרים הפוגעים בזכויות אדם.

את הצו הוציא הרכב בג"ץ בראשות הנשיאה ביניש, שגם קבעה כי הדיון הבא ייערך בהרכב מורחב של תשעה שופטים. בעתירה ביקשו נציגי הארגונים לפסול את חוק ועדות הקבלה, שחוקקו ח"כ דוד רותם, ישראל חסון ושי חרמש, בטענה כי הוא מהווה רישיון לאפליה ביישובים קהילתיים ובהרחבות הקיבוצים.