לראשונה מאז 2008: גירעון בחשבון השוטף
ברבעון השני של השנה, נרשם גירעון של 600 מיליון דולר בחשבון השוטף של המדינה, לאחר עודף מתמשך מהרבעון השלישי של 2008. הגירעון משקף את העובדה שפחות כסף נכנס למשק בתשלומים על סחורות ושירותים, ויותר כסף יוצא ממנו. הסיבה: המשבר המתפתח בארה"ב ובאירופה
ברבעון השני של השנה, נרשם גירעון של 600 מיליון דולר בחשבון השוטף של מדינת ישראל, לאחר עודף מתמשך החל מהרבעון השלישי של 2008; כך פירסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הגירעון בחשבון השוטף משקף את העובדה שכמות הכסף שנכנס למדינת ישראל בצורת תשלום על סחורות ושירותים, נמוכה מכמות הכסף שיוצאת מהמדינה. הנתונים מלמדים על השפעה שלילית של מצב הכלכלה העולמית על הייצוא הישראלי.
הירידה בחשבון השוטף ברבעון השני של 2011, לעומת הרבעון הראשון, הסתכמה ב-900 מיליון דולר, כאשר נרשמה ירידה בכל רכיבי החשבון השוטף: חשבון הסחורות והשירותים של ישראל, הסתכם ברבעון השני בגירעון של 1.1 מיליארד דולר, בהמשך לגירעון של 600 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2011.
הייצוא של סחורות ושירותים מישראל לעולם עלה ברבעון השני ב-2.7% והסתכם ב-22.6 מיליארד דולר. הייבוא, עם זאת, עלה בשיעור גבוה יותר של 5.3% והסתכם ב-23.7 מיליארד דולר.
עיקר ההרעה במצב החשבון השוטף של ישראל נובעת מצמצום של 400 מיליון דולר בעודף שבחשבון השירותים. הרעה זו נובעת מפער הולך וקטן בין כמות הכסף הזר שזורם לישראל תמורת שירותים שמעניקות חברות מקומיות - כמו ייעוץ פיננסי או משפטי, שירותי הובלת מטענים, תמיכה טכנולוגית, מכירת חברות סטרט-אפ ועוד – לבין כמות הכסף שיוצאת מחברות ישראליות תמורת שירותים דומים שמעניקות חברות זרות.
בנוסף, נרשם גידול של 200 מיליון דולר בפער שבין ערך הסחורות שמיובאות לישראל לבין ערך הסחורות שהחברות הישראליות מייצאות לחו"ל. כמו כן, חל גידול של 250 מיליון דולר בגירעון שבחשבון ההכנסות מהון ועבודה, המשקף את הפער בין הרווחים שגרפו ישראלים מעבודה והשקעה בחברות בחו"ל לבין הרווחים שקיבלו תושבים וחברות בחו"ל מהשקעה ועבודה בישראל.
המצב סביר למרות הירידה
המעבר לגירעון בחשבון השוטף מעיד על כך שהדיווחים שהתקבלו בחודשים האחרונים, אודות ירידה בביקושים לסחורות ושירותים מישראל בעולם והאטה בייצוא, היו נכונים והחלו לתת את אותותיהם במשק.
הירידה ביקוש לסחורות ושירותים מישראל נובעת מכך שבאופן מסורתי, עיקר הייצוא של ישראל מופנה לאירופה וצפון אמריקה, ובמדינות אלה ישנה ירידה בביקוש לסחורות עקב משבר החובות של מדינות אירופה והמשך אי הוודאות בכלכלת ארה"ב, נוכח אחוזי אבטלה גבוהים וחוב חיצוני גבוה של הממשלה.
עם זאת, מצב החוב החיצוני של ישראל עדיין סביר. במאזן הנכסים מול התחייבויות לחו"ל נרשם עודף של 5.4 מיליארד דולר ומאזן החוב החיצוני נטו, שכולל את ההתחייבויות והנכסים במכשירי חוב בלבד (אגרות חוב, מניות, הלוואות), שיקף עודף של נכסים על התחייבויות בסכום של 59.8 מיליארד דולר.
בנכסי הרזרבה של המשק נרשם גידול דרמטי של 2.3 מיליארד דולר ברבעון, שנבע בעיקר מרכישות מט"ח של בנק ישראל בהיקף של 2.1 מיליארד דולר.
לפנייה לכתב/ת 
