המלך ואנחנו: איפוק הוא כוח

ירדן עלתה שוב לכותרות בישראל, ובאותם הקשרים מוכרים. המלך עבדאללה, בפגישה עם אינטלקטואלים ירדנים בעמאן, אמר כי "היום, ירדן ועתידה של פלסטין חזקים מישראל. לו הייתי ישראלי היום, הייתי חושש מאוד". הוא הודה שאמר לאינטלקטואל ישראלי שפגש בארה"ב כי האביב הערבי מעמיד את ישראל במצב קשה יותר מבעבר.

התגובה בישראל לא איחרה לבוא. פקידים בכירים בירושלים, שכנראה חשו כי ישראל חייבת להפריך און-ליין כל אמירה ברוח זו, הזכירו כי "ירדן עומדת על כרעי תרנגולת" וכי "ייתכן שהממלכה עומדת בפני טלטלה גדולה". דברים אלה, אף שנאמרו בעילום שם, מהווים שינוי במדיניות התגובה של ישראל ביחס לירדן, ויש לשאול עד כמה הם נבונים בכלל, ובעת הזו בפרט.

עוד בערוץ הדעות :  

• שירת הנשים ושתיקת הקצינים / אסתר הרצוג
• הכרה בפלסטין זה טוב ליהודים / גלעד שר
• רמי ברוך, לאנשים בקריית ארבע אין קרניים / אלקנה בלומנטל
  

השאלה מתחדדת לנוכח העובדה שהתייחסותו של המלך לישראל היתה שולית. עיקר דבריו כוונו להדיפת השיח הפנימי בירדן סביב הזהות הלאומית והיחסים הירדנים-פלסטינים, שהתלהט בעקבות פרסומם של מאות מסמכים בוויקיליקס בסוף אוגוסט. אלה חשפו, כביכול, "עסקה גדולה" בין ארה"ב לבין האליטה הרפורמיסטית בממלכה ליישוב קבע של הפליטים הפלסטינים המתגוררים בה בתמורה לביטול האפליה נגד האוכלוסיה הפלסטינית ומימוש סיוט הפיכתה של ירדן ל"מולדת חלופית" לפלסטינים.

המלך, שבשנים האחרונות קצה נפשו מהקצנת הימין בממלכה, מתעמת בחריפות הולכת וגדולה עם הבדלנים הסובבים אותו. הפעם כינה אותם "משוגעים" ו"חלשי אופי", והזהירם כי אין עוד אפשרות להמתין לפתרון הבעיה הפלסטינית כדי לקדם רפורמות פוליטיות בירדן. זה היה הרקע להשוואת עתידה של ירדן לזה של ישראל, ולהערה כי לירדן יש צבא שנלחם בישראל בעבר ויכול להדוף את סכנת המולדת החלופית בגירסתה המאיימת יותר - גירוש הפלסטינים בגדה המערבית לירדן.

העובדה כי הרקע לדבריו של המלך ועיקרם הוא פוליטי-פנימי היתה צריכה להיקלט היטב בירושלים. קיימת אמנם אפשרות שההתבטאות לא נותחה ופורשה כראוי במסדרונות הממשלה. האפשרות היותר סבירה, ומטרידה, היא שמישהו בירושלים חשב שהגיעה העת להתעלם מההקשר ומהנסיבות ולנצל את ההזדמנות להשיב למלך מנה אחת אפיים. אם כך הדבר, יש לתהות האם הדבר האחרון שחסר לישראל בימים אלה הוא לקלקל את יחסיה עם השכנה הערבית האחרונה שעדיין מחזיקה גבול שקט ויציב עמה, ולהאיץ תהליכים פנימיים בירדן שלאיש אין אינטרס ביציאתם מכלל שליטה.

הסבלנות הישראלית פקעה

האמת ראויה להיאמר: בשנים האחרונות החריף המלך עבדאללה את התבטאויותיו ביחס לישראל ואִיתגר שוב ושוב את מערכת היחסים בין שתי המדינות. היחסים בין ירדן לבין ישראל שבו למסלולם רק בקיץ 2010. בכל התקופה הזו ישראל שמרה על איפוק תקשורתי ראוי לציון ביחס לירדן ונמנעה מלהגיב באופן רשמי, לציטוט ובעילום שם. אלא שנראה שהתבטאויותיו של המלך, המאבק בין ישראל וירדן סביב הסטטוס-קוו הרגיש בירושלים, ולאחרונה גם הסכסוך המתוקשר ביניהן בעניין אתר הטבילה בנהר הירדן, שחקו את הסבלנות הדיפלומטית של ישראל ביחס לירדן והסתיימו בתגובה החריגה של ישראל ביחס ליציבותה של ירדן.

היחסים בין ישראל לבין ירדן מתנהלים עשורים ארוכים בשני מישורים נפרדים: הבטחוני והמדיני. אבחנה מוכרת זו התאשרה גם במסמכים שפורסמו בשנה האחרונה בוויקיליקס, שבהם מתרשמים האמריקאים כי לישראל יש שתי מדינות שכנות במזרח: ירדן ה"בטחונית" וירדן ה"מדינית". לישראל ולממלכה ההאשמית יש עניין בשיתוף פעולה אסטרטגי, לא רק בתחום הבטחוני ובסיכול טרור, אלא גם בתחום המדיני - הקמת מדינה פלסטינית שתְקַבֵּע בו-זמנית הן את הזהות ה"יהודית" של ישראל הן את הזהות ה"ירדנית" של ירדן; ואף בתחום הכלכלי - מיזמים משותפים לתועלת האוכלוסיה בישראל, בשטחים ובירדן, ובראשם "תעלת הימים".

עד כה גברו האינטרסים הבטחוניים המשותפים לשתי המדינות והסיטו הצידה את חילוקי הדעות המדיניים, קשים ומתסכלים לשני הצדדים ככל שיהיו. כאשר ישראל מבודדת יותר באזור ועל אחת כמה וכמה לאור העובדה שהמלך לא כיוון את דבריו נגדה, אסור לקברניטיה לשנות את הדיפלומטיה הפומבית ביחס לירדן.

פקפוק פומבי של ישראל ביציבותה של ירדן יחליש אותה עוד יותר: הוא יערער את שאריות האמון בין הצמרת הירדנית לבין ממשלת ישראל ויחזק את רוחם של הגורמים מבית ומחוץ המבקשים לערער על הסדר הקיים בממלכה ועלולים לחשוב כי המשטר מאבד גם הוא את בעלות בריתו בישראל ובמערב. אם לישראל יש אינטרס בשכנה חזקה ויציבה ממזרח, אַל לה לשבש את נסיונותיו של המשטר ההאשמי לתקן את היחסים העכורים בין ירדנים לפלסטינים בממלכה, ואַל לה להפכם לקרדום לחפור בו. איפוק הוא כוח.

ד"ר אסף דוד, מומחה לירדן, חוקר במכון טרומן ומלמד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עורך תוכן ובעל טור קבוע באתר "אפשר לחשוב " לעידוד השיח הציבורי בנושאי השלום והסכסוך הישראלי-ערבי.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il