שרית חדד מבטיחה: "לא אחזור למשקל הישן שלי"
השנה החדשה תהיה עמוסה במיוחד בשביל שרית חדד, עם תפקיד בתוכנית מוזיקה ואלבום חדש בדרך. צפו בה מספרת על המהפך במשקל ובסגנון הלבוש, על הספורט שהיא עושה לנשמה ועל ההחלטות הכי בריאות בחיים שלה
שרית חדד נרגשת בימים אלה. הזמרת הכל כך פעילה-מצליחה-מעוטרת, שנראית תמיד בעיצומה של "יש חגיגה", עובדת עכשיו על האלבום ה-21 שלה (הספק נאה לאמנית בת 33, יש להודות) ומתכוננת לאתגר ראשון מסוגו: תפקיד ב"דה ווייס", תוכנית המוזיקה החדשה שתעלה ברשת, ערוץ 2.
"זה פרויקט שמאוד מדליק אותי", היא אומרת. "אני הולכת לעשות משהו שבחיים לא עשיתי - להיות מנטורית. לא שופטת, קואוצ'רית. וזה מאתגר".
מה הסלבס עושים כדי להישאר בריאים?
- למה נפגש הזמר עידן יניב עם פסיכולוגית?
- ח"כ אורלי לוי: אני שומרת שבת בשביל הבריאות
- רוצים לעשות יוגה בבית? גלית גיאת עם 8 תרגילים
עם כל ההתרגשות והראשוניות וגם החששות שבוודאי קיימים, כששרית חדד הולכת על מטרה חדשה, היא נחושה וממוקדת. או כדבריה: "כשאני מחליטה, שום דבר לא עוזר". בביוגרפיה הצעירה שלה מופיעות בחירות והכרעות שיוצקות תוכן מוכח לדמותה של שרית ההחלטית. לדעתה, חלק מההחלטות האלה השפיעו לטובה על בריאותה הגופנית והנפשית. וזה החלק שאותו היא חושפת לפנינו כאן.
כתב וידאו: אלעד רובינשטיין, סגנון: מזל חסון, ע. סגנון: אלינור וולטר, איפור ושיער: פטריק עובד ל"סולו"
לבחור באורגן במקום במסיבת בת מצווה
במשפחה שלי כולם מוזיקאים. תמיד היו כלי נגינה בבית, ואני עצמי עמדתי על הבמה מגיל שמונה. לקראת בת המצווה שאלו אותי מה אני רוצה לקבל, והחלטתי: אורגן. אני זוכרת שברגע שקיבלתי אותו, הייתי האדם הכי מאושר עלי אדמות. ישנתי איתו במיטה.
האורגן היה החבר הכי טוב שלי, הוא גרם לי אושר. לא עניין אותי כלום חוץ מלנגן. החיים שלי סובבו תמיד סביב המוזיקה. אגב, מעולם לא למדתי נגינה, אבל ניגנתי כל שיר או קטע מוזיקלי ששמעתי. זו זכות גדולה, וזה לא מובן מאליו לעסוק במשהו שאתה אוהב. באמצעות המוזיקה אני גם משמחת אנשים ותמיד ידעתי שזה הייעוד שלי.
לשמור שבתות וחגים
אני אדם מאוד מאמין. מגיל 17 אני לא עובדת בשבתות ובחגים. שמירת השבת נותנת לי שקט, שלווה, מנוחה וזמן פנוי עם המשפחה שלי. אני מנתקת טלפון, נופשת. זה עושה לי טוב ומעניק הסתכלות אחרת על החיים.
בערך מאותו הגיל אני נוהגת להתייעץ עם הרב חכם שלמה יוסף שגר בנתניה. הוא מבין את הנשמה שלי ואני שואלת אותו על כל דבר שבעולם - אישי או מקצועי. זה עוזר לי לקבל פרופורציות בחיים בתוך הבלגן היומיומי שאני נמצאת בו. הרב הוא הפסיכולוג שלי, המנטור שלי. איתו אני מרגישה בטוחה ומאוד מאוזנת. מכל מפגש איתו אני יוצאת שלמה.
להפחית במשקל
אחרי הופעה בהיכל התרבות ב-98' ראיתי את הדי.וי.די ורציתי לעשות שינוי. היה לי קצת כבד, תרתי משמע. באותה תקופה לא הייתה לי מודעות. הייתי טורפת ואוכלת כל מה שבא ליד. כשהחלטתי להפחית במשקל, רזיתי 13 קילו ועשיתי את זה לבד, במשך הרבה זמן. הפסקתי את כל הג'אנק במכה אחת: לחם לבן, חטיפים, ממתקים, שתייה מתוקה.
מאז אני שומרת על ההישג. היום אני מודעת. זה נותן לי איכות חיים. אני מרגישה בריאה יותר וקלילה יותר.
להתחיל להתאמן עם מאמן כושר
אני עושה את זה כבר שש שנים. כבר בהתחלה המאמן היה רציני: "בואי נקנה שעון, בואי נקנה מד דופק!". אני עושה אימונים אירוביים שונים ואימוני משקולות. כל המכשירים נמצאים אצלי בבית, אבל אני מעדיפה להתאמן במכון. כיף לי לצאת מהבית ולהיכנס לאווירה של האימון. אני ממש נהנית.
היתרונות, חוץ מהוצאת אגרסיות, הם בתחושה הטובה ובכך שאני יכולה ללבוש מה שאני רוצה. זה כבר אורח חיים: ביום שבו אני לא עושה ספורט, אני מרגישה שחסר לי משהו.
לרכוב על אופניים
גם את הרכיבה התחלתי לפני שש שנים בערך, כשזה עדיין לא היה כל כך אופנתי. קניתי אופניים חמודים והתחלתי לרכוב בשעות לא קונבנציונליות, בעיקר בלילה. איזה אוויר מדהים! לפעמים אני חוזרת מהופעה ומיד יוצאת לרכוב. אני רוכבת במשך שעות: פארקים, שטח, מסלולים. מרכיבה אוזניות ושומעת מוזיקה, בעיקר האוס.
כשאני רוכבת אני עפה לעולמות אחרים לגמרי, מגיעה לכל מיני מחוזות, מרגישה שהאנדורפינים שלי עפים. זה משחרר וגורם לי שלווה, כמו שזה נותן לי אנרגיות. מבחינתי הרכיבה לא קשורה לספורט אלא לנשמה. היא ממלאת אצלי מצברים.
לשנות סגנון
כשהייתי קטנה רציתי נורא מהר להיות גדולה. אבל אחרי אותה הופעה ב־98' עברתי מה"תלתלאז'" לפן חלק, קארה, בלונדיני, ושיניתי גם את סגנון הלבוש. עברתי מחליפות הדודה שהייתי לובשת לבגדים קלילים וצעירים יותר, פחות מחייבים. זה התאים יותר לגיל שלי - הייתי בת 20!
זה קרה פתאום, בלי הרבה תכנונים. הסביבה זכרה לי את המראה הקודם ולקח לה הרבה זמן לעכל אותי. אז לא היו לי סטייליסטים, פשוט חשבתי שזה מה שמתאים. היום יש סטייליסטים שדואגים לי על כל צעד ושעל.
למרות שביטחון עצמי תמיד היה לי, שינוי הסגנון תרם לי קצת בכך שיכולתי ללבוש מה שאני רוצה, בלי לדאוג. השינוי גם תרם לגיוון, ואני מאוד אוהבת לגוון, גם בסגנונות המוזיקליים.
להישאר מחוברת מאוד למשפחה
משפחה היא ערך עליון. זה לא השתנה בעקבות ההצלחה ולא ישתנה. גם היום אני הילדה הקטנה והמפונקת. בחגים ובשבתות אני נמצאת אצל המשפחה בחדרה. זו משפחה־חמולה ברוכת ילדים, שמחה מאוד, צבעונית מאוד. כולם שרים ואוכלים, הכל סביב האוכל הקווקזי. אני מתייעצת איתם הרבה. כשאני עובדת על אלבום, אני מביאה הביתה סקיצות, משמיעה שירים ואנחנו עורכים הצבעות.
הקשר עם המשפחה מספק לי תמיכה, אהבה וחום. מבחינה מוזיקלית שאבתי מכל אחד מבני המשפחה משהו אחר, מוזיקה אחרת.
להתפנק במסאז' ובאמבטיה
יום אחד, לפני כמה שנים, נתפסתי, ניסיתי ואמרתי: מה זה? זה צריך להיות הרגל! מאז אני מקבלת מסאז' פעם בחודש ממעסה קבוע. אני יוצאת ומרגישה זקופה. חשה שזה מיישר לי את הגוף. העבודה שלי, שכוללת התרוצצות על הבמות, סוחטת. לכן העיסוי הוא חובה. זה פינוק שגם מרגיע נפשית. אני מתנתקת מהכל במהלך הטיפול ונכנסת לסוג של מדיטציה. אני שפן ניסיונות טוב - וגם נהנית מזה.
באמבטיות אני מקצוענית. יש לי בבית ערכה שכוללת כל מה שצריך. מדובר באמבטיה חמה, כזאת ששורפת את הגוף גם בקיץ. אחרי כל אמבטיה חמה אני עושה מקלחת קרה ויוצאת חדשה. זה טיפ שגילה אלמגור נתנה לי.
הרחצה לוקחת אותי למקום של טוהר, ניקיון, שחרור ורוגע. בכלל, יש לי שריטה קלה של ניקיון: קמה בבוקר למקלחת והולכת לישון מיד אחרי מקלחת, הבית שלי מתוקתק, אני מאוד מסודרת.
לעבוד עם אבי גואטה
את אבי, המנהל האישי, הכרתי כשהייתי בת 16. הוא החבר הכי טוב שלי, האב הרוחני, השותף. אני יכולה לספר לו הכל מהכל. אנחנו משפחה. ההחלטה לעבוד איתו היא ההחלטה הכי טובה שהייתה לי בחיים. זה סוג של גורל. אם לא היינו נפגשים, אני לא יודעת מה היה קורה לשנינו. הכי מכתוב מלמעלה.
ככל שהשנים עוברות החברות והקשר מתחזקים. אנחנו מתפתחים יחד כל הזמן. החיבור איתו נותן לי הרבה ביטחון מקצועי ואישי.
לחשוב טוב
אני משתדלת בכל כוחי לחשוב טוב ולאחר מכן לעשות טוב ולאחל טוב. האמונה בטוב מעניקה לי ביטחון.
לקחת דברים בפרופורציה
פעם הייתי: "עכשיו אני רוצה. עכשיו!" בשלב מסוים, בתהליך הירידה במשקל, אמרתי: קחי הכל בפרופורציה, אל תתעצבני. נהייתי אדם סבלני יותר. לפעמים אני יכולה להתיש אנשים בסבלנות שלי. בשנים האחרונות למדתי להקשיב. פעם לא ידעתי. היום אני מבינה ששום דבר הוא לא סוף העולם. שרית החדשה הכי קולית: מבינה עניין, לא נלחצת, נושמת. שרית הישנה לא הייתה נושמת, ישר מתפרצת. השינוי הזה תורם בכל: בחשיבה, בהבנה. קל לי יותר להתמודד עם דברים. אני רגועה, שלווה ונינוחה יותר.
קרה לי נס
זה קרה ביום שני, ה-22 באוגוסט. שרית חדד ואמרגנה, אבי גואטה, חזרו מהופעה. במחלף עתלית, רכב שבא מאחור התנגש ברכבם בעוצמה רבה. מכוניתם התהפכה שלוש פעמים ונהרסה כליל, אך למרבה המזל הם נפצעו באורח קל בלבד.
"לראשונה זה 17 שנים חויבתי לנוח בעקבות הפגיעה", היא מספרת. "בזמן הזה למדתי להעריך תנועות פשוטות שקודם לא ייחסתי להן חשיבות, כמו לסובב את הראש. ברגע שהצלחתי לחזור לעצמי ולבצע את הפעולות הרגילות, הייתי המאושרת באדם. לא ייאמן כמה אושר יש בשגרה: להופיע, לעמוד על הבמה, לשמח אנשים. תודה לאל, אני עושה את זה שוב.
"אני חשה שקרה לי נס, וברור לי מעל לכל ספק שבורא עולם שלח אלי מלאך ששמר עלי. על כך אהיה אסירת תודה כל חיי. תמיד הייתה בי אמונה, אבל בעקבות הנס אמונתי רק מתחזקת. אני חשה שזכיתי בחיים מחדש. ברור שאין דבר גדול יותר מהחיים.
"בזמן כזה, ברגעי משבר וכאב, אתה מגלה את האנשים שאוהבים אותך. זכיתי לחזק את הידיעה שיש סביבי כל כך הרבה אנשים המלווים אותי בכל מצב".
לפנייה לכתב/ת 
