שגריר בריטניה ל-ynet: עכשיו כולם יבואו ללונדון

"היחסים בין ישראל ובריטניה יעלו מדרגה בזכות התיקון לחוק המעצרים". בעקבות שינוי חוק המעצרים בבריטניה, יוכלו מעתה בכירים ישראלים, מדיניים וצבאיים, להגיע לממלכה הבריטית ללא חשש ממעצר, דבר שעשוי להביא לשיפור ניכר ביחסים בין ירושלים ולונדון. כך גם סבור השגריר הבריטי בישראל, מת'יו גולד.

האיום הבריטי - הכותרות האחרונות ב-ynet:

• חשש ממעצר: אלוף לוקר לא טס עם רה"מ ללונדון
• בניהו: טסתי בשם בדוי בשל הדה-לגיטימציה
• הצעת חוק בבריטניה: לשנות חוק מעצר הבכירים
  

"אני חושב שההשפעה של השינוי תהיה חיובית מאוד", אמר בראיון ל-ynet, "עכשיו יהיה שטף של מבקרים ללונדון, ושיתוף הפעולה יוכל להתקדם בדרכים שהתעכבו עד עכשיו בגלל החקיקה".

לונדון. בכירים ישראלים יוכלו לבקר בלי חשש(צילום: סי די בנק)

אם בעבר כל שופט בממלכה יכול היה להוציא צו מעצר בגין פשעי מלחמה לכל בכיר בעולם, כעת בעקבות התיקון לחוק השנוי במחלוקת, רק התובע הכללי יוכל לאשר את הוצאת הצו. "השינוי בחוק משמעותו שאנחנו עדיין יכולים למלא אחר מחויבויותינו ולהעמיד לדין אנשים שנגדם יש ראיות שהם ביצעו פשעים, אבל זה אומר שכבר לא ניתן יהיה להשתמש בחוק באופן לא ראוי למטרות פוליטיות על-ידי העמדה לדין של אנשים שכמעט ואין ראיות נגדם", הסביר גולד את ההשלכות.

עוד בערוץ החדשות:

• מורה נבוכים: איך מכריזים על מדינה באו"ם?
• אישום: תלמיד כלא מורה, ריסס גז וזרק שולחן
• צפו: האשה בעלת הציפורניים הארוכות בעולם
  

לדבריו, לא רק ישראל סבלה מניצול החוק למטרות פוליטיות. "אמרנו את זה לאורך כל הדרך, וכעת, שהחקיקה עברה, חשוב שנאמר זאת שוב – זו לא הייתה סוגיה שנגעה רק לישראל. החוק הזה הזיק ליחסינו גם עם מדינות אחרות. היו לפחות עוד חמש מדינות שנציגיהן היו נתונים לצווי מעצר תחת החקיקה הקודמת. זה מוכרח להיות דבר טוב", הדגיש.

"כעת, לא ניתן להשתמש בחוק באופן בלתי ראוי, כך שבמקום לעצור פושעי מלחמה נעצרה הגעתם מנהיגים פוליטיים וצבאיים לגיטימיים לביקור בבריטניה", הוסיף השגריר. "הייתה אנומליה שדיוויד קמרון הבטיח שהוא יתקן עוד בטרם היבחרו לראש ממשלה, ועשינו כל שביכולתנו על מנת להבטיח שהטיעונים לטובת השינוי יובנו ויישמעו כהלכה. הממשלה שלו עמדה כעת בהבטחה הזו, ואני מאמין שההשפעה של זאת היא שהיחסים בין המדינות יוכלו לעלות מדרגה", קיווה

גולד.

השגריר הבריטי התייחס גם להודעת שר החוץ הפלסטיני, לפיה בכוונתם לפנות למועצת הביטחון של האו"ם להכרה במדינתם. "אני חושב שהעמדה שלנו היא עדיין אותו הדבר, והיא שיש רעש רב בנושא הזה, אבל זה עדיין רחוק מלהיות ברור מה תהיה הבקשה הפלסטינית, אז אנחנו עדיין לא יודעים מה תהיה תשובתנו".

"טחנות הצדק בבריטניה טוחנות לאט"

הוא הבהיר: "דבר אחד שאנו בטוחים לגביו, הוא שלא משנה מה יקרה, המטרה צריכה להיות שתי מדינות, ושלמטרה זו צריך להגיע דרך משא ומתן בין הצדדים. בכל מקרה אנחנו מאמינים שחשוב מאוד לא להקשות על קידום והצלחת המשא

ומתן".

גם שגריר ישראל בלונדון, דניאל טאוב בירך על תיקון החוק. לדבריו, "אנו רושמים לפנינו סיומו של תהליך שהיה מונח גבוה על סדר יומה של השגרירות מזה תקופה ארוכה. היום הוסרה העננה שהעיבה על ניהול היחסים הדיפלומטים בין המדינות ושפגעה ביכולתה של בריטניה למלא תפקיד מרכזי בתהליכים המתרחשים באזורנו. אני תקווה כי התיקון שעבר יסגור את הפרצה שנוצלה על-ידי קבוצות אינטרס צרות לקידום מטרותיהן הנלוזות. אני מבקש להביע הערכה לממשלת בריטניה שפעלה על מנת לסיים מצב אבסורדי

זה".

קודמו בתפקיד, רון פרושאור, שעסק רבות בסוגיית התביעות נגד בכירים ישראלים, אמר בשיחה עם ynet כי "אחרי חמש שנים, הבריטים החזירו את השכל הישר לחוק הבריטי. אומנם טחנות הצדק בבריטניה טוחנות לאט, אך ההחלטה מאפשרת לקצינים בריטים ואמריקנים שנלחמים בטרור כדי לשמור על אורח החיים שלנו, להחזיר את כבודם".

פרושאור, שכיום מכהן כשגריר באו"ם, הדגיש: "ההחלטה מחזירה את השפיות למערכת. זה המינימום שיכולנו לעשות למען קציני צה"ל שנלחמים עבורנו, כדי להגן עליהם מפני חוסר הגינות משווע". גם שר המשפטים, יעקב נאמן, בירך על תיקון החוק, "אשר אפשר ניצול לרעה של הוצאת צווי מעצר לא ראויים כלפי אישים ישראלים".

Read this article in English