ירדן היא המדינה הפלסטינית
הקמת עוד מדינה פלסטינית ממערב לירדן תהיה שטות מוחלטת. אם חפצי חיים אנחנו, עלינו למהר ולספח משפטית את השטחים ששוחררו מעול זרים במלחמת ששת הימים
המדינה היהודית הוקמה בארץ ישראל. לא באוגנדה ולא בדרום אמריקה ולא בשום מקום אחר שהוצע בזמנו ליהודים כמענה למצוקותיהם. חבר הלאומים, שמסר לידי הבריטים את כתב המנדט להקים את הבית הלאומי של העם היהודי, התייחס לכל השטח שמשני גדות הירדן. כדאי לדעת: בחלק המזרחי של הירדן לא היה "עם ירדני" שביקש לעצמו עצמאות כשם שבחלק המערבי של הירדן לא היה "עם פלסטיני".
ולכן, כאשר דוד בן גוריון ניסח את מגילת העצמאות, הוא לא קבע בה את גבולותיה של מדינת ישראל. גם הוא ידע שבסופה של המלחמה שנכפתה על היישוב היהודי הקטן בידי מדינות ערב יהיו הגבולות שונים מ"גבולות החלוקה". ראש הממשלה הראשון של המדינה היהודית גם ידע שכל שטח שייכבש בידי צה"ל יהיה לחלק ממנה. הוא לא ייקרא "שטח כבוש". המדינה היהודית תהיה לבעלים החוקי שלו מכוח האמנות הבינלאומיות שייחדו את כל ארץ ישראל, משני גדות הירדן, כן אדוני המלך, למקום מושבו של העם היהודי.
עוד בערוץ הדעות :
- תנו סיכוי לשלום / עזיז פהמי
- צאו מהאוהל, בחרו באנשי המחר / חנוך מרמרי
- תנו לטייקונים להסתפר בשקט / שלמה קראוס
- שירת הנשים ושתיקת הקצינים
/ אסתר הרצוג
לרוע המזל נכבשו במלחמה הצודקת ההיא רק חלק מיהודה ושומרון ורק חלק מירושלים המזרחית ורק חלק מבקעת הירדן. על החלקים האלה השתלטו בני הממלכה ההאשמית שנקראה לימים "עבר הירדן". אף אומה בעולם לא הכירה בהשתלטות הזאת של הירדנים, שכן לכולם היה ברור שהריבון האמיתי של השטחים האלה בארץ ישראל הוא העם היהודי. משנטשו הבריטים ב -1948 את שליחותם בארץ ישראל, לאחר שנכנעו לכוחות הלוחמים של העם היהודי, הם החזירוה, למעשה, לידי הריבון הטבעי שלה: העם היהודי.
שלא נשתה מהים
מלך ירדן, מי שעומד בראש מדינה שאין לה, למעשה, עם, אלא ערב רב של שבטים שבאו והתקבצו מכל רחבי המדבר, ביחד עם מה שמכונה "פליטים פלסטינים", בוודאי צודק כשהוא מביע חשש לגורל מדינת הבובה שלו. אין בה מאומה. יש בה משפחה, הנקראת "משפחת המלוכה", השולטת בה, ותו לא. בבוא היום, אולי אפשר יהיה לראות בה את "המדינה הפלסטינית" שכל העולם כל כך כמה לראות.הקמת עוד מדינה פלסטינית ממערב לירדן בוודאי תהיה בבחינת שטות מוחלטת. ראשית, משום שמדינה זאת תרצה להתאחד עם המדינה האחות שמעבר לירדן; ושנית מכיוון שהמוני הערבים שבגליל ובוואדי ערה ירצו אף הם לחבור למדינת האם שלהם.
לכן, אם חפצי חיים אנחנו, תושביה היהודיים של המדינה הזאת, עלינו למהר ולספח משפטית את השטחים ששוחררו מעול זרים במלחמת ששת הימים, בדיוק כמו שעשה דוד בן גוריון בסיום מלחמת השחרור כשהחיל על כל מה שנכבש באותה מלחמה את החוק הישראלי. כל פיתרון אחר יציב סימני שאלה גם מעל זכותנו להתגורר בבאר שבע או באילת או בלוד או ביפו. שלא לדבר על מקומות רבים אחרים בגליל ובשפלת החוף ובנגב.
על נסיגות נוספות בוודאי שאין מה לדבר. "שטחים תמורת שלום" זו נוסחת שקר. הסכמי אוסלו, שעתה חוגגים להם יום הולדת 18, לא היו אלא איוולת אחת גדולה. כשם שהיו הנסיגות האחרות - מדרום לבנון ומגוש קטיף, על עשרת אלפי תושביו, ומצפון השומרון, הצופה על פני שפלת החוף, ומפתחת רפיח על יישוביה הפורחים, ומהעיר ימית. מי שלא מבין את זאת עתה עלול למצוא את עצמו יום אחד שותה מהים התיכון.
ד"ר חיים משגב, מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
