דורס לי זיתוני: 'סליחה, לא יודע אם אשוב לישראל'
בשיחה עם ערוץ 10 ממקום מחבואו בצרפת הביע קלוד איזיק צער רב על התאונה ואמר כי "זה סוף העולם בשבילנו", אך הודה שאינו יודע אם ישוב לארץ: "20 שנה אני אקבל בבית סוהר". שגריר צרפת ל-ynet: "נספק את כל הסיוע כדי שהצדק ייעשה"
"עשינו טעות גדולה אבל זה לא היה בכוונה, זו תאונה. אני רוצה שהמשפחה של הבחורה יידעו שזו הייתה תאונה. אנחנו נשארים עם זה עד סוף החיים שלנו" - כך, ממקום מסתורו בצרפת, אמר הערב (יום א') לערוץ 10, קלוד איזיק, החשוד שדרס למוות את הצעירה לי זיתוני, שלשום בתל-אביב ושעות לאחר מכן נמלט לצרפת עם חברו ובעל הרכב, אריק רוביק. במקביל, בשיחה עם ynet הבטיח השגריר הצרפתי בישראל, כריסטוף ביגו, שארצו תעשה ככל יכולתה כדי ללכוד את השניים.
פגע וברח בת"א - כותרות אחרונות ב-ynet
- נטש וברח: הנהג השאיר את בתו התינוקת בארץ
- אמה של לי זיתוני בהלוויה: 'חסרי לב במכונת הרג'
- מש' זיתוני: לי נותרה על הכביש, כאילו היתה חפץ
- החברים של לי: דמה לא יישפך לחינם
בראיון בעברית משובשת הביע איזיק צער רב על מותה של זיתוני, שהובאה למנוחות מוקדם יותר הערב. "אנחנו רוצים ללכת לבית הקברות", אמר, "אנחנו רוצים ללכת למשפחה שלה, להסביר להם כמה כואב לנו גם".
הוא הוסיף: "אבל מה אנחנו יכולים לעשות היום? אנחנו לא יודעים. אנחנו נשארים עם זה עד סוף החיים שלנו, הרגנו אשה יהודיה, בת 25, בשבילנו זה סוף העולם, החיים שלנו מתו, אבל מה אנחנו יכולים לעשות?".
עוד בערוץ החדשות:
- הנייה נגד אבו מאזן: הרפתקה מדינית בלי הסכמה
- טורקיה: סיכלנו הקמת נציגות ישראלית בנאט"ו
- פרידמן: נתניהו גורר את ישראל וארה"ב לבידוד
"למה ברחנו?", שאל איזיק וענה: "זה חשוב שכולם יידעו למה ברחנו. לא ברחנו בכוונה שלא רוצים להיות איתם, לא, ברחנו כשהתחלנו לפחד. אנחנו צרפתים, לא ישראלים, אז באותו מקום, חשבנו שאנחנו נקבל שמה 20 שנה. אם אני היום חוזר לישראל, ככה היום – 20 שנה אני אקבל בבית סוהר, אני יודע את זה". כשנשאל אם הוא מתכוון לשוב לישראל, ענה: "את האמת, אני לא יודע".
בהמשך נשאל איזיק כיצד התרחשה התאונה ומדוע הוא וחברו ברחו מהזירה והפקירו את הצעירה: "אני רוצה להגיד הכל מה קרה שם בדיוק, אבל אני רוצה שכולם ישמעו את זה. אני רוצה שזה יהיה בחדשות, אני רוצה להגיד לכל ישראל – סליחה, גם אני יהודי. אני מתפלל כל יום מניח תפילין, אני יהודי, כואב לי הלב".
לדבריו, "אני לא יודע למה אלוהים נתן לי לעשות דבר כזה, אני לא יודע. כואב לי. היינו אני והחבר שלי באוטו, היינו מסתובבים בתל-אביב, קיבלנו אוטו חדשה, היינו ברחוב פנקס ולא ראינו אותה בכלל, בכלל, אם ראיתי אותה, אם הייתי יכול לעשות ברקס, משהו, שלא להיכנס אליה - הייתי עושה, אבל ראיתי אותה רק כשהייתה המכה, רק מתי הייתה המכה".
בינתיים, בשיחה עם ynet הבטיח השגריר הצרפתי בישראל: "נספק את כל הסיוע הנדרש כדי שהצדק ייעשה מהר ככל הניתן". לדבריו, "צרפת קיבלה בתדהמה את החדשות הטראגיות בדבר תאונת הדרכים שאירעה ביום שישי בבוקר, בה לי זיתוני, ישראלית בת 25 איבדה את חייה ועל מה שנראה כמעורבותם של שני אזרחים צרפתים".
השגריר הצרפתי ציין כי עודכן בפרטי התאונה רק היום וביקש לשלוח בשמו ובשם ארצו תנחומים למשפחתה של הצעירה: "אני מבקש בשמי הפרטי וגם בשם הרשויות בצרפת את תנחומיי הכנים ביותר למשפחתה ויקיריה. זה הלם אמיתי. אני אמצא דרך לחלוק כבוד למשפחה".
בנוגע לסוגיית הסגרתם של שני החשודים, רוביק ואיזיק, השוהים כעת בארצו, אמר ביגו כי "לצרפת ולישראל יש שיתוף פעולה משטרתי ומשפטי הדוק. משטרת ישראל הפנתה את הנושא לצרפת באמצעות האינטרפול. נספחנו לענייני בטחון פנים, דומיניק אבנאטי, נמצא בקשר עם משטרת צרפת וישראל במטרה לספק את כל הסיוע הנדרש כדי שהצדק ייעשה מהר ככל הניתן".
הוא הדגיש: "יועצנו לביטחון פנים הוא קצין משטרה מקצוען מהדרגה הראשונה. הוא בקשר עם המשטרה הישראלית והצרפתית והוא עושה כמיטב יכולתו להניע את ההליך הדרוש באופן דיסקרטי ובהתאם לחוקים. אני לא יכול להיות ספציפי מדי לגבי התהליך, אבל נשתף פעולה באופן מלא עם משטרת ישראל על מנת להעמיד לדין את הצרפתים המעורבים ועל מנת שהצדק ייצא לאור".
גם מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, התייחס לפעולות החקירה וההסגרה ואמר: "אנחנו עושים כל מה שאפשר מול הצרפתים ונעשה עוד שורה של דברים כדי לשים על הפוגעים יד. המשטרה עשתה הכל הכי מהר שאפר, אבל ההימלטות שלהם הייתה מהירה כך שפספסנו".
"הבנתי שהכי גרוע קרה"
מוקדם יותר הערב הובאה לי למנוחות. אחרי ההלוויה אמרו אביה ואחיה, איציק ויניב זיתוני, כי הם אינם "מחפשים נקמה. אנחנו לא שונאים ולא נוקמים, אנחנו רוצים את מה שלי הייתה רוצה וזה צדק". האב ציין כי להערכתו המשטרה עושה מאמצים אדירים כדי להביא את החשודים בדריסה למשפט בארץ. הוא גם קרא לכל מי שיש לו מידע על התאונה, לדווח על כך על מנת שניתן יהיה לבנות תיק נגד החשודים. "מה שאני רוצה הוא לא רק שיתפסו את אותם אנשים, אלא שאנחנו כחברה לא נתפשר יותר עם אנשים שהורגים ושקוטלים בכבישים, שלא נוותר, שלא נוכל לחיות עם זה, שנגיד די".
במהלך השיחה עם העיתונאים שיחזר האב את הרגע בו קיבל את הבשורה המרה: "לי לא הגיעה לעבודה והתקשרו לאמא שלה לברר מדוע לא הגיעה, זה לא אופייני לה. תמיד הייתה מגיעה לפני הזמן, עד שקייט, אמא שלה, הגיעה להכרה שמשהו לא בסדר, כבר עמדו בדלת השוטר המודיע ופרמדיק, אני לא הייתי בבית באותה עת. קייט הרימה אלי טלפון ומצליל קולה הבנתי שהכי גרוע קרה. שלוש דקות הנסיעה עד הבית היו קשות. התסריטים שרצים בראש, אי אפשר לתאר אותם והנורא מכל הוא אכן מה שקרה".
איציק גם סיפר על בתו האהובה: "היא המציאה את עצמה. הכוח שלה, היכולות להציב לעצמה אתגרים וללכת עליהם צעד צעד, גם כזה שלא פשוט, אלו דברים לא מצויים במשפחה שלנו. היא סבלה מליקויי למידה במתמטיקה, אבל הגיעה לציונים טובים בחמש יחידות רק בזכות הנחישות הזאת. היא הציבה לעצמה חלום, לפתוח קליניקה בפיזיותרפיה משולבת בפילאטיס. כישוריה בפילאטיס היו מעולים ונשאר הקטע של לימודי הפיזיותרפיה - האתגר הבא שלה אחרי הפסיכומטרי, להגיע ל-700 נקודות, זו הייתה אמורה להיות הפסגה
הבאה".
בנוגע לתחושותיו כלפי שני החשודים שדרסו את בתו וברחו מהארץ, אמר האב: "אני לא יודע לשנוא, ואולי מנה של שנאה הייתה עוזרת לי בחיים, אבל עד עכשיו לא יכולתי להיות חזק, עד עכשיו יכולתי רק להיות חשוף ופגיע כי אחרת אי אפשר להרגיש, מעכשיו נהיה חזקים".
האח יניב הוסיף: "יש לנו מסר שאחותי הקטנה הייתה רוצה להעביר, מסר של צדק ושל אהבת החיים. אחת התכונות שהיא המציאה מחדש זה לא לפחד מהחיים, היא לימדה אותנו את זה כל 25 שנות חייה הקצרות. לא משנה איזה אתגר מציבים בפנינו החיים, לא משנה איזו פסגה יש לפנינו צריך לא לפחד ולעשות".
לפנייה לכתב/ת 
