משבר באירופה: יותר הומלסים מהמעמד הבינוני
דור חדש של מחוסרי בית מופיע ברחובות יוון, איטליה, צרפת ובריטניה: בני המעמד הבינוני שנפלו קורבן למשבר ולקיצוצים ונפלטו משוק העבודה. "מעולם לא חשבתי שזה יקרה לי", מספר פטרוס פאפאדופולוס, שף בן 40 מאתונה שחי שנה ברחובות, "הבנתי עד כמה הקו הוא דק, כולנו מחוסרי בית בפוטנציה"
אחרי 18 שנים של בישול במסעדות ביוון, פטרוס פאפאדופולוס מכין ארוחת צהריים ל-50 איש במקום שהוא ממש לא ציפה לו - כתושב במקלט לחסרי בית באתונה. השף בן ה-40 קנה לפני מספר שנים דירה וקיווה להקים משפחה, אך אז התרסק החלום עם פרוץ המשבר הכלכלי ביוון.
- משבר כלכלי באירופה - כותרות נוספות
- צעיר וחי באירופה או ארה"ב? אתה כנראה מובטל
- חבילת החילוץ השנייה של אירופה ליוון - בסכנה
בשנת 2010 הוא פוטר מעבודתו במיתון החמור ביותר מזה עשורים, והצטרף לשורות עשרות אלפי מובטלים ביוון. כשלא הצליח לעמוד בתשלומי המשכנתא שלו, הוא איבד ביתו ונפלט אל הרחובות. "הרגשתי כמו בסרט. החיים שלי השתנו ב-180 מעלות. הייתי אבוד. קשה מאוד להסתדר ברחובות".
על פי הנתונים הרשמיים, שיעור מחוסרי הבית ביוון עלה ב-20% עד 25% בשנתיים האחרונות, לשיעור של 20-17 אלף איש. מדובר בנתון חסר תקדים במדינה בה המבוגרים הצעירים חיים לרוב עם הוריהם והפנסיה הולכת לתמיכה במשפחות צעירות.
הצמיחה בשיעור מחוסרי הבית נרשמת במדינות נוספות באירופה, אלו שנפגעו מהמיתון ומתוכניות הקיצוצים. מחסור בדיור בר השגה וקיצוצים בהטבות הסוציאליות דחקו אל הקצה יותר ויותר אזרחים, והשפיעו גם על אנשים שחשבו שהם חסינים.
פאפאדופולוס נזכר בתקופה קשה של שנה ברחובות לפני שמצא מיטה לישון בה במקלט. שני אחיו, המשפחה הקרובה היחידה שלו, נפגעו גם הם מהמשבר ולא הצליחו לעזור לו לאורך זמן. "מעולם לא חשבתי שזה יקרה לי. מאוחר יותר הבנתי עד כמה הקו הוא דק", לדבריו. "זה יכול לקרות לכל אחד. כולנו מחוסרי בית בפוטנציה".
פאפאדופולוס הוא חלק מדור חדש של מחוסרי בית, שאינם מזוקנים, מוזנחים ובעלי בעיות בריאות או סמים. הוא חלק מדור של יוונים שנפלו קורבן לקיצוצים בהטבות הסוציאליות, שמטרתם היתה הפחתה בגירעון הכבד.
"אוכלוסיית מחוסרי הבית השתנתה", אומר אריס וילנציס, פסיכולוג בארגון הצדקה קלימקה. "לרוב הם בני מעמד הביניים, בשנים בהן הם יכולים להיות חלק מכוח העבודה, שחשבו שהכל הולך בסדר ושהם עושים את הדברים בצורה נכונה. ועכשיו הם מרגישים שבגדו בהם".
על רקע שיעור אבטלה של 16% ביוון, ההומלסים החדשים מגיעים מכל גווני האוכלוסייה. "המשפחה והסולידריות הסוציאלית נפגעו... מעולם לא ראיתי משהו כזה בעבר, נראה שכל אדם לעצמו", אומר וילנציס.
סולידריות משפחתית במבחן
מעבר לים, באיטליה, שם מונהגת תוכנית קיצוצים להפגת המשבר התקציבי, עובדי ארגוני הצדקה מספרים סיפור דומה, ואומרים כי הסולידריות המשפחתית הידועה, נמתחת עד לקצה. "יש יותר אנשים באזור האפור, שלא חיים בעוני אבל לא יכולים לגמור את החודש, כמו משפחות חד-הוריות וקשישים", אומרה פרנצ'סקה זוקארי מארגון סנט אג'יו.
על פי נתוני ארגוני הצדקה, נרשמה עלייה של כ-25% במבקשי הצדקה בין 2009 ל-2010, ועלייה של 40% בפתיחת מקרים חדשים, העלייה החדה ביותר מזה שנים. רבים מהמקרים החדשים הם של גברים פרודים או גרושים. "יותר זוגות נפרדים והמשבר הכלכלי מוביל לירידה בהכנסות הריאליות, עלייה באבטלה והחמרה בשוק הדיור", מספר רנטו מולינארו, דובר ארגון הצדקה קאריטאס. רבים ממחוסרי הדיור החדשים ישנים על ספות בבתי חברים, או בדירות צפופות יתר על המידה.
בספרד, בה נרשם שיעור האבטלה הגבוה ביותר באיחוד האירופי - 21%, עלה מספר מחוסרי הבית ב-15.7% מאז 2008 עד 2010, על פי הנתונים הרשמיים.
גם בבריטניה, שאינה חלק מהאיחוד האירופי, שיעור ההומלסים עלה ב-10% השנה האחרונה, העלייה הראשונה מאז שנת 2004. הבעיה הגדולה בבריטניה היא מחסור בדיור בר השגה, לדברי נציגי ארגוני הצדקה. "יותר ויותר אנשים נדחקים מחוץ למעגל בעלי הבתים או השכרת דיור לא-ציבורי. הקיצוצים בהטבות בשוק הדיור פוגעים באנשים בחומרה", כך נמסר מארגון צדקה המטפל במחוסרי בית.
בצרפת המחסור בדיור והאבטלה הגבוהה תורמים למצב, עם עלייה של 30% במספר מחוסרי הדיור בין 2008 ל-2011. על פי נתוני הצלב האדום בצרפת, מחסורי הדיור החדשים הם בעיקר צעירים שמתקשים לשרוד ישר אחרי עזיבת בית ההורים, גמלאים עם כוח קנייה מתדלדל, ומבקשי מקלט מדיני.
"רבים מהם לא היו נקלטים ברדאר שלנו בעבר, משום שעבדו באופן רציף כל חייהם. הגמלאים, למשל מצאו את עצמם פתאום עם קצבה מצומקת ללא יכולת לשלם שכר דירה ועל מזון גם יחד", כך נמסר מהארגון.
הסיוע הנוכחי מספיק בשביל לשמור על מחסורי הדיור תחת גג במקלטים, אך לדברי ארגוני הצדקה המצב לא יוכל להמשיך כך לאורך זמן. "אנשים אולי לא יקפאו ברחובות, אבל הם גם לא ימצאו בקרוב דיור קבע", נמסר מארגון הצדקה FEANTSA.
בארגוני הצדקה מתייחסים למחוסרי הבית כאבודים עבור שוק העבודה, לפחות עד שהמצב הכלכלי ישתפר, אולם פאפאדופולוס עדיין מקווה לטוב, וממשיך לחפש עבודה מדלת לדלת. "התוכניות שלי לדירה ומשפחה התרסקו", הוא אומר. "אבל זה עדיין החלום שלי".