הכרזה על מדינה: מי אמר שזה רע?

הרשו לי להציע נקודת מבט מעט שונה מהמקובלת כעת במקומותינו על המהלך הפלסטיני באו"ם. בכוונתי לטעון כי אבו מאזן, כשהחליט ללכת כעת למועצת הביטחון בנסיבות הנוכחיות, ביצע מהלך שובר קיפאון שיעשה כנראה בעתיד שירות גדול לעניין הפלסטיני. אך באופן מפתיע גם ישראל וארה"ב עשויות לצאת נשכרות ממנו בטווח הארוך, למרות הנזק המדיני-תדמיתי שייאלצו לספוג בטווח הקצר.

הסיבה העיקרית לכך היא שבטווח הזמן הנראה לעין, ובמציאות האזורית הנוכחית, לא נשקף שום סיכוי סביר להשיג הסדר קבע מוסכם לסכסוך הפלסטיני-ישראלי. לא באמצעות מו"מ ישיר בין הצדדים וגם לא באמצעות הסדר כפוי מתוצרת וושינגטון. אפילו אם נתניהו יסכים שהמו"מ יתנהל על פי "מתווה אובמה", כלומר על בסיס גבולות 67 וחילופי שטחים, יוותר על דרישתו להכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית ויהיה מוכן להקפיא את הבניה בהתנחלויות לשלושה חודשים. זמן קצר אחרי שיחודש המו"מ, הוא ייקלע למבוי סתום על כל המשמעויות הנובעות מכך. לכן עדיף שבכלל לא יפתח.

עוד בערוץ הדעות :  

כמה טוב שיש חרדים לשנוא / מתתיהו פרומוביץ

• סופה המחריד של המחאה / יזהר אופלטקה
• משבר המתמחים: אופטימי בטבריה, פסימי בת"א / יוסי לסינג, יעקב פרבשטיין
  

המחלוקת בעניין סידורי הביטחון תוביל את המשא ומתן למבוי סתום כמעט ודאי. ההתקוממויות בעולם הערבי ויציאת ארה"ב מעיראק מגבירות את החשש מפני חדירת גורמי טרור לגדה. ישראל לא תוכל לוותר כעת על נוכחות בבקעת הירדן ובנקודות שולטות כדי למנוע שיגור רקטות לעבר מרכז ישראל ותדרוש ודאי פיקוח על המעברים ועל המרחב האווירי שבין הירדן לים. ספק אם אבו מאזן יסכים לזה.

שנית, אבו מאזן, הנתון בלחץ חמאס וגורמים נוספים, אינו יכול להתפשר על כמה עקרונות שמבחינתה של ישראל הם ייהרג ובל יעבור: ויתור גורף על "זכות השיבה" והודעה מפורשת שישראל היא מדינת הלאום היהודי וכי ההסדר עמה שם קץ לתביעות הפלסטיניות כלפיה.

הנקודה השלישית היא פינוי רבבות מתנחלים מיישובים ביהודה ושומרון (שלא יעברו לריבונות ישראל במסגרת חילופי שטחים) הוא משימה הגדולה על הממשלה הנוכחית ואולי גם על ממשלות עתידיות. ספק אם כוחות הביטחון של ישראל יוכלו לבצע פיזית משימה כזו. עצם ההסכמה לפינוי מאסיבי של יישובים תגרום ודאי לנפילת הממשלה הנוכחית ולבחירות שתוצאותיהן כנראה לא יהיו שונות במידה רבה מאלו שהעלו בבחירות הקודמות את גוש הימין לשלטון.

מרווח זמן חיוני

נתניהו גם יודע שהקהיליה הבינלאומית תאשים את ישראל כגורם העיקרי לכישלון הכמעט ודאי של המו"מ, מה שיגביר את בידודה של ישראל לרמה שתסכן בצורה ממשית את בטחונה ורווחתה הכלכלית. במצב עניינים זה נחוץ לשני הצדדים ולכל הגורמים המעורבים בהשגת הסדר פסק זמן ארוך יחסית שייאפשר להם לחפש פתרונות יצירתיים. היוזמה באו"ם מייצרת פסק זמן שכזה המשרת את כל הצדדים.

מבחינת אבו מאזן, זה מהלך מבריק: עצם הפנייה לאו"ם מקבעת בתודעה הבינלאומית את זכותם של הפלסטינים למדינה משלהם בגבולות 67'. גם אם תידחה הפניה למועצת הביטחון, יוכל אבו מאזן לפנות לעצרת האו"ם ולבקש הכרה "רכה" שתעניק לו נקודת פתיחה טובה יותר למו"מ עתידי עם ישראל. באותה הזדמנות הוא גם זוקף אישית לטובתו הרבה נקודות זכות ויוקרה ברחוב הפלסטיני. ולו רק בזכות העובדה שדחק לפינה והביך בצורה קשה את ישראל ואת ארה"ב. זה ישרת אותו גם במאבק הפוליטי עם חמאס. הפלסטינים יקבלו פלטפורמה להביך ולבודד עוד יותר את ישראל בגופים בינלאומיים כמו בית הדין הבינלאומי בהאג. לכן אבו מאזן דוחה בעקשנות הצעות פשרה.

הנזק המדיני שייגרם לישראל ברור אבל, עד כמה שזה יישמע מוזר, הפנייה לאו"ם משרתת גם אותנו. כלומר את הרוב המוצק בישראל המעוניין להיפרד מהפלסטינים לשלום. ראשית, מפני שסביר להעריך כי הישג סמלי באו"ם יקטין את התסכול ברחוב הפלסטיני מהקיפאון המדיני המתמשך, יגביר את האמון באבו מאזן ובדרכו ויקטין את התמיכה בחמאס. 

המהלך באו"ם מרחיק סכנת אינתיפאדה אלימה נוספת שתיפתח ביוזמה פלסטינית ולא מקרב אותה. המהלך גם ייתן לצדדים (וגם לארה"ב ולאירופים) מרווח זמן חיוני. כמה חודשים לפחות. בינתיים יתבהרו יותר הדברים בזירה הפנים-פלסטינית ובעולם הערבי וישראל תוכל להגדיר טוב יותר את האינטרסים שלה שחייבים לקבע בהסכם שלום.

מלבד זאת, ממשלת ישראל, בלחץ שיגבר מצד דעת הקהל הבינלאומית, תיאלץ לצאת מהבונקר ולהפגין מאמץ אמת שיסייע להיחלץ מהמבוי המדיני הסתום ומהבידוד הפוליטי. אבו מאזן, מחשש לתגובת הקונגרס האמריקני על פנייתו לאו"ם, ועם היוקרה שצבר, יהיה נוח יותר להסכים לפשרות בתקופה הנראית לעין. כך, פסק הזמן שנרכש באו"ם, ייאפשר לצדדים, בסיוע הקוורטט והאמריקנים, לגבש מתווה יצירתי חדש לפתיחת מו"מ. כזה שיאפשר פתרון בשלבים לסכסוך ואשר ההסכמות שבמסגרתו, ומימושו, לא יסכנו פוליטית את אבו מאזן ואת נתניהו באופן שיסכל הסדר.

רון בן ישי, פרשן לענייני ביטחון ב-ynet

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il