הפקת לקחים: על "טרה נובה" של סטיבן שפילברג
אחרי כמה שנים לא מבריקות בטלוויזיה, עוזב סטיבן שפילברג את "טארה" הקומית ואת החייזרים של "שמיים נופלים", ועובר למה שהוא באמת יודע. "טרה נובה" חוזרת 85 מיליון שנה אחורה ומושקעת 150 מיליון דולר קדימה. ההצלחה בדרך?
בזמן שהעולם הערבי מקיץ לשחר חדש וכלכלות המערב מתכוננות לעוד משבר, סטיבן שפילברג ממשיך לעבוד על פתרונות יצירתיים לתרחישים אפוקליפטיים. בקולנוע יכולתם לראות הקיץ שלושה סרטים בהפקתו, בכולם כיכבו חייזרים מסוכנים שאיימו על האנושות (או לפחות כך היא חשבה): "רובוטריקים 3" של מייקל ביי, "סופר 8" של ג'יי.ג'יי אברמס, ו"הפלישה למערב" של ג'ון פאברו. אם לא די באלה, תקף אותנו שפילברג עם חייזרים פולשניים גם ב"שמיים נופלים", סדרת הטלוויזיה שהפיק לרשת TNT.
צפו בטריילר של "טרה נובה". ציפיות גבוהות
רק ב-2010 עוד היה נדמה ששפילברג העביר את השקעותיו מהאפיקים הספקולטיביים-ספקטקולריים לסולידיים: המערבון "אומץ אמיתי", הדרמה העל-טבעית "מכאן והלאה" וסדרת המלחמה "הפסיפיק". לא הפקות זולות, אבל נעדרות הרעש והפיצוצים המלווים פרויקט של מייקל ביי, למשל. והנה, שנה לאחר מכן, שפילברג שוב משחק בחייזרים. טוב, הוא הרי גדל איתם וחב להם את תהילתו. מה טבעי יותר מחזרה לספינת האם? ובכן, דינוזאורים.
מחר (ב') תעלה בארצות הברית (וכעבור שעות אחדות אצלנו ב-yes אקשן) "טרה נובה", הלהיט הפוטנציאלי הבא שלו. עכשיו, להגיד על סדרה של שפילברג "מדוברת" זה כמו להגיד על אהוד ברק "לא אהוד" - גם המובן מאליו וגם אנדרסטייטמנט - אבל נדמה ש"טרה נובה", שחוזרת מיליוני שנים בזמן לעידן הדינוזאורים, שוב מעלה את הרף. מכל מקום היא עשויה להוות סימן עבור המשך דרכו של שפילברג כמפיק טלוויזיה: האם אחרי רצף של תוצרים בינוניים הגיע הזמן שיניח למדיום הזה, או שטרם נאמרה מצדו המילה האחרונה.
בשלביה המאוחרים, נעה הקריירה של שפילברג בשני צירים מקבילים: בין הבלוקבאסטרים המד"ביים עתירי האקשן, לבין הדרמות בעלות הטון הצנוע (והתקציב המכובד). על "פארק היורה" קיבלנו את "רשימת שינדלר" (1993); על "העולם האבוד" את "אמיסטד" (1997) ועל "מלחמת העולמות" את "מינכן" (2005). עוד דבר שמאפיין את שפילברג הנוכחי הוא התרחקות מכסא הבמאי ושקיעה בכורסת המפיק: הסרט היחיד שביים מאז 2005 היה חלקו הרביעי והנורא של "אינדיאנה ג'ונס" (2008).
כדי שלא תגידו שגם השנה לא ראיתם סרט של שפילברג, 2011 עתידה להסתיים עם שני סרטים חדשים בבימויו, שתואמים את הדואליות המדוברת: "הרפתקאותיו של טין טין", חלקו של שפילברג בטרילוגיית התלת-ממד שהשיק עם פיטר ג'קסון, ו"סוס מלחמה", על פי הרומן והמחזה הלונדוני המצליח. ב-2012 צפויה לצאת דרמה על אודות אברהם לינקולן, וב-2013 סרט המדע הבדיוני "רובוקליפסה". נראה ששפילברג חוזר לקצב בימוי סדיר, וזה לא שעד עכשיו הוא נח. את מה שהחסיר האיש בבימוי, הוא השלים בהפקה קדחתנית.
בצלמו ובדמותו
שפילברג הוא אחד מהבמאים הגדולים בתולדות הקולנוע, אמנותית ומסחרית, אבל במקביל קיבע את מקומו כאחד האנשים החזקים בתעשיית הבידור - בעיקר בזכות הפיכתו לפטרון אמנותי בעל כסף וחזון. הוא הזניק את הקריירות של במאים מוכשרים כמו רוברט זמקיס וג'ו דנטה, חבר לקליברים כמו מרטין סקורסזה, קלינט איסטווד ופיטר ג'קסון, חיבק במאים צעירים שיוצרים ברוחו כמו ג'יי.ג'יי אברמס וסטיבן סומרס, הפיק עבור מייקל ביי את סרטי ה"רובוטריקים", הקים את אולפני דרימוורקס ורשם צ'ק כמעט לכל מי שהביא לו תסריט עם חייזרים בפנים, מ"גברים בשחור" המצליח ועד "אבולוציה" הפלופי.
שורת ההפקות של שפילברג רק מרחיבה את מעגל ההצלחה שלו. בין השאר הוא פגע ב"גרמלינס", "בחזרה לעתיד", "מי הפליל את רוג'ר ראביט?", "גברים בשחור", "שרק" ו"הרובוטריקים". הוא גם הפיק זוכי פרסים כמו "אומץ אמיתי" ו"מכתבים מאיוו ג'ימה". אבל צריך לזכור שבטרם כל אלה, האיש צמח על מסך הרבה יותר קטן: בגיל 24 כבר ביים פרקים ל"קולומבו" וסרט טלוויזיה באורך מלא, "דואל". בשנות ה-80 הפיק את "Amazing Stories", ובשנות ה-90 היה מעורב בסדרות אנימציה רבות של "האחים וורנר" כמו "פינקי והמוח" ו"טייני טון" - וגם ב"אי.אר". לאור כל אלה, אין פלא שעליית המדרגה האמנותית שחווה המדיום הטלוויזיוני בשנות האלפיים לא תפסה אותו לא מוכן.
הטלוויזיה כבר לא נראתה אותו דבר ביום שאחרי עלייתו של טוני סופרנו (1999), ושפילברג שב אליה עם תשוקה ישנה ומזומנים חדשים. ב-2001 הוא הימר במיליונים - 125 מהם על "אחים לנשק", המיני-סדרה המוערכת על מלחמת העולם השנייה, שהיתה בשעתה היקרה בתולדות הטלוויזיה לדקת שידור, זכתה לא רק לשבחים אלא גם לפרסי האמי וגלובוס הזהב. בעקבות ההצלחה הוא הביא גם את החייזרים שלו אל המסך הקטן, והמשולש המבטיח של שפילברג, חייזרים ותקציב מרשים שהציעה "מפגשים" לא איכזב: המיני-סדרה זכתה באמי והיתה מועמדת לגלובוס הזהב.
אחרי כמה שנים שלא הניבו הצלחה טלוויזיונית מרשימה הציג שפילברג את ב-2009 את "טארה", הסדרה הקומית עם טוני קולט בתפקיד מפוצל האישיות. היא זכתה לביקורות לא רעות ולפרסים (בעיקר הודות למשחקה של קולט), ואפילו לנתוני צפייה בלתי רגילים לרשת Showtime. שנה לאחר מכן חזר בית היוצר של סטיבן שפילברג לדרמות המלחמה עם "הפסיפיק" - ה"אחים לנשק" של האוקיינוס השקט - עם הצמדה למדד ותקציב של יותר מ-150 מיליון דולר (ויש גם הערכות שמדברות על בין 180 ל-270 מיליון דולר). כמו קודמתה, גם היא זכתה בנתוני הצפייה הגבוהים, בביקורות המשבחות ובפסלונים המתבקשים.
השמיים נפלו, המבקרים לא
השנה החלה להיסדק התדמית המצליחנית של שפילברג. בחודש מאי התקבלה ההודעה על ביטולה של "טארה"; חודש לאחר מכן עלתה ברעש גדול "שמיים נופלים", מיני-סדרה בעשרה פרקים ששוב איחדה את שפילברג עם חייזרים. הרייטינג היה צפוי ומרשים: בפרק הבכורה, ספיישל בן שעתיים, צפו 5.9 מיליון אמריקאים, הפתיחה הטובה ביותר לסדרת כבלים השנה, ובפרק הסיום 5.6 מיליון, מה שהבטיח לה סיבוב שני בקיץ הבא. הביקורות היו נלהבות פחות והמבקרים לא נפלו מהשמיים הנופלים.
אז מה תביא איתה "טרה נובה"? בכל הקשור לסעיפים תקציביים, ברור שאין דין "טארה" כדין "טרה". אם הראשונה היתה טלוויזיה כמעט קאמרית, הרי שהשנייה מזכירה יותר את תקציבי הענק של "אחים לנשק" ו"הפסיפיק". על הפרק הראשון נשפכו 16 מיליון דולר, כל פרק נוסף מוערך בכארבעה מיליון, והתקציב בכללותו מגיע לכ-150 מיליון דולר ("שמיים נופלים", לשם השוואה, מוערכת בכ-2.5 מיליון דולר לפרק). אגב, "טרה נובה" זכתה לקיצור דרך חריג כשבעצם לא עברה שלב פיילוט: רשת FOX הזמינה מראש את כל 13 פרקיה, בין השאר כדי לחסוך בעלויות בניית הסט באוסטרליה.
אבל הבאזז הגדול לא נובע רק מהתקציב המנופח, אלא גם מהסיפור שמציעה "טרה נובה". אחרי ששפילברג כבר התייחס בקריירה הטלוויזיונית שלו לסרטי החייזרים ולסרטי המלחמה שלו, הגיעה שעתם של הדינוזאורים מ"פארק היורה": "טרה נובה" חוזרת 85 מיליון שנים אחורה כדי ללוות את הקהילה החלוצית שמתיישבת בעולם הישן ובונה את עתיד האנושות לצד דינוזאורים אימתניים.
הסיפור הקצר ביותר בסיפורת הלטינו-אמריקאית, פרי עטו של הגוואטמלי אאוגוסטו מונטרוסו, הולך ככה: "כשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם" (תרגום: טל ניצן-קרן). דינוזאורים, יודע כל מי שלא שואב את ההשכלה שלו מפרקים של "משפחת קדמוני", לא חיו לצד בני האדם.
אבל שפילברג, שכבר הפגיש אותם עם בני האדם, והכריז בחודש שעבר על הפרק הרביעי בסדרת "פארק היורה" - מתכוון עכשיו להביא את בני האדם אל הדינוזאורים. אם לשפוט על פי הטריילר, זה נראה מבטיח.
את "טרה נובה" ליווה רחש שלילי בחודשים האחרונים, כולל שמועות על פיטורי הכותבים, שכתובי תסריטים, נטישה של אחד המפיקים ודחיית הפרמיירה ממאי לספטמבר. התקציב העצום, הקאסט המסקרן (ג'ייסון אומארה מ"החיים על מאדים" וסטיבן לאנג מ"אוואטר"), הדינוזאורים הדיגיטליים והחותמת השפילברגית יוצרים כמובן ציפיות גבוהות. את שפילברג, מן הסתם, זה לא מטריד. הוא לא מכיר סטטוס ציבורי-תקשורתי אחר חוץ מ"ציפיות גבוהות". וגם אם אלה יתבדו ו"טרה נובה" תיכשל, הוא תמיד יוכל לשלוף מהמגירה איזה פרויקט חייזרים.