נחשפו פני הרשע: הבן חשוד ברצח הוריו בי-ם
הותר לפרסום כי החשוד ברצח נח ונורית מעוז בחודש שעבר הוא בנם, דניאל מעוז. אחיה של קפטנית נבחרת הכדורסל בעבר חשוד כי שיסף את גרון אביו, דקר את אמו - ושפך אקונומיקה על הגופות ובסלון, כדי לטשטש ראיות. אחר-כך ישב עליהם שבעה. פערים בחקירתו ועדויות מהמרים הפילו אותו. המשטרה: "הוא תיכנן להשתמש בכספי הירושה כדי לשלם חובות הימורים"
פוענח רצח בני הזוג מעוז בירושלים: הבן חשוד כי שיסף את גרון אביו, דקר למוות את אמו - וניסה להעלים את הראיות. היום (ד') הותר לפרסום כי דניאל מעוז, בן 28, נעצר בחשד לרצח הוריו, נח ונורית מעוז, לפני מעט יותר מחודש. במשטרה אמרו כי התמכר להימורים ונכנס לחובות כבדים.
דניאל ואחיו התאום ניר נחקרו שעות ספורות לאחר הרצח בשכונת רמות. מהשניים, אחים לקפטנית נבחרת ישראל בכדורסל נשים בעבר, תמר מעוז-פלמון, בת 34, ולגיא מעוז (38) - נלקחו בדיקות DNA וטביעות אצבע, והם שוחררו. רק שבועות לאחר מכן נעצר שוב דניאל מעוז, בתום חקירה מסועפת. הוא הכחיש את החשדות וטען כי לא היה בבית בשעת הרצח, אולם משטרת ירושלים מתעקשת: יש ראיות המוכיחות אחרת.
כבר בתחילת החקירה גילו החוקרים כי הרוצח לא פרץ את דלת הבית, אלא פתח ונעל אותה, דבר שעורר את חשדם שמדובר בבן משפחה או במישהו שיש לו גישה ישירה לבית. לכן נחקרו התאומים בראשית חקירת רצח נח מעוז, בן 64, ורעייתו נורית, בת 60. בין היתר, חקרו השוטרים מאות בני אדם בעשרות בניינים סמוכים, בהם גם קונים פוטנציאליים של הדירה שמכרו הזוג, עובד שיפוצים שאמור היה לעבוד במקום, מתווכים ובני משפחה אחרים.
סימני מאבק בסלון: דם על הקירות
זירת הרצח תיארה יותר מכל את הדקות האחרונות של בני הזוג - מנהל מרפאת שיניים בקניון מלחה ומנהלת במחלקת הפטנטים במשרד המשפטים. השניים שכבו בסלון מתבוססים בשלוליות דם, כשהאור דולק והטלוויזיה פתוחה על ערוץ ספורט.
השניים היו יחפים ולבושים בבגדי שינה - נורית לבשה כותנת לילה בצבע תכלת, נח לבש מכנסי בוקסר וחולצת טריקו כהה. הבעל שכב על השטיח כשידיו פשוטות לצדדים, גרונו היה משוסף בחתך עמוק וארוך ונראה שהרוצח השתמש בכוח רב.
לצדו שכבה נורית, שנדקרה כמה פעמים, בין היתר במותן ובבטן. הדקירות העמוקות לימדו על גודל הסכין. סימני המאבק נראו בבירור בסלון - מגזינים ועיתונים היו פזורים סביב, אחד הכיסאות היה הפוך ונתזי דם נראו על הקירות והרהיטים.
שיחה בליל הרצח: "דניאל, בוא, יש אוכל טוב"
הרוצח עשה מאמצים רבים לטשטש את הראיות. לאחר הרצח הכפול הוא לקח מיכל אקונומיקה-לימון בנפח 4 ליטר שהיה בבית, ושפך על הגופות ובאזורים נוספים בסלון ובכניסה - על מנת להקשות על המשטרה לאסוף טביעות אצבע ושרידי DNA. את המיכל הותיר על שטיח בכניסה לבית.
שעה קלה לפני הרצח צלצל החשוד אל הוריו ואמר להם שהוא בדרכו אליהם, כפי שנהג לעשות מדי פעם בארוחות משפחתיות שונות. "הם אמרו לו - בוא, יש אוכל טוב", סיפר אחד החברים. בבית נמצאו חפציו האישיים, אולם עורך דינו של דניאל, אריאל עטרי, טען בבית המשפט כי לא מדובר באירוע חריג, בגלל שהבן נהג להתגורר אצלם מפעם לפעם.
מפגש עם מהמרים - כתמי דם ועצבים
במהלך החקירה, לאחר בדיקת מעבדת הזיהוי הפלילי של המטה הארצי ובדיקות טכנולוגיות של חשודים פוטנציאליים, התמקד החשד העיקרי בבנם של בני הזוג. הצוות החל לבדוק את האליבי שלו ואת סדר היום שלו ביום הרצח וגילה, בין היתר, כי בשעה 01:00 הוא נפגש עם חבורת מהמרים בתל אביב כשהוא מזיע ועצבני, עם פצע חיתוך מדמם מספר כתמי דם על חולצתו.
אותם מהמרים סיפרו למשטרה כי החשוד שאל אותם שאלות מחשידות, וניסה לברר אם ניתן לאכן מקום הימצאו של אדם על פי הטלפון הסלולרי שלו. ראיות נוספות שהיו בידי המשטרה, אותן סירבה לפרסם, הביאו להחלטה לעצרו בחשד לרצח הוריו.
בחקירתו, שינה מעוז את גרסאותיו מספר פעמים, בהתאם לראיות עמן עומת. בתחילה טען כי כלל לא היה בירושלים בליל הרצח, לאחר מכן שהיה בשכונת הוריו אך לא בדירתם ולבסוף סיפר כי הגיע להורים, אכל עמם ארוחת ערב, צפה בטלוויזיה, שוחח עם אביו, וכשאמו הלכה לישון, הוא נכנס לשירותים וגילה בצאתו שאלמוני נכנס לדירה ודקר את הוריו בסכין. תחילה קפא ולא עשה דבר, ולאחר מכן, לטענתו, התנפל על הרוצח, ונפצע בזמן שנאבקו. הוא אף העביר תיאור של הרוצח הנמלט.
מעוז הוסיף כי חשש שיקשרו אותו לרצח ולכן טשטש ראיות, שלף את הסכין מגופת אביו, שטף אותה ונסע לתל אביב. כלי הרצח לא נמצא. לדבריו, זרק אותו בפח ציבורי בעיר, שמפונה כמעט מדי יום. לאחר מכן פגש את חבורת המהמרים. לפי החשד, הוא חזר לזירת הרצח פעמיים באותו לילה, שפך נוזל ניקוי וטשטש את הזירה באמצעים נוספים, לקח אלפיים שקל מארנקו של אביו וחזר לתל אביב.
שלמה דאי, ראש מפלג תשאול בימ"ר ירושלים, סיפר כי כבר ביום הראשון לחקירה התגלו סתירות בגרסאות של החשוד. לדבריו, עדויות המהמרים חיזקו את החשדות. "הם ציינו כי הוא נוהג להגיע למפגשים מטופח ומסודר ולהמר זמן רב, אלא שהפעם הימר זמן קצר בלבד. הוא ניסה לתפור לעצמו אליבי", אמר.
"המשפחה תומכת בדני"
מחקירת המשטרה עלה כי השכנים שמעו בליל הרצח צעקות מהבית: "הוא ירצח אותי". אחד השכנים אף הגיע לשער הכניסה החיצוני, הבחין בדמות העומדת לצאת מהדירה, אך עזב את המקום מבלי שהודיע למשטרה.
למחרת, אמר לו אחיו התאום כי אינו מצליח להשיג את הוריו. דניאל ניסה להתקשר אליהם מספר פעמים למרות שידע שאינם בחיים, וצלצל גם למקומות העבודה שלהם. ד"ר ראובן אקרמן, המעסיק של נח, צילצל באותו זמן לבני המשפחה והודיע על היעדרותו מהעבודה. הוא הגיע לבית יחד עם ניר מעוז, וגילה את הגופות.
במקביל, הגיעה למקום אמה נאמן, שכנה וחברה קרובה של בני הזוג, לאחר שממקום העבודה של נורית צלצלו ואמרו שהיא לא הגיעה. אחרי זמן קצר הגיע גם דניאל. "היה לו קור רוח מדהים, שלווה", מספר אקרמן, "הוא פשוט לא הגיב. זה בהחלט הדליק אצלי נורה אדומה".
למרות זאת, אקרמן מספר כי היחסים בין דניאל להוריו היו תקינים: "בשנה וחצי האחרונות אני לא זוכר שום ריב ביניהם. נח סיפר איך הוא הסתדר בלימודים ובמשרד". הוא סבור שבני הזוג נרצחו ב"רגע של אי-שפיות".
חברה אחרת של ההורים סיפרה גם היא על התנהגות מוזרה של דניאל במהלך השבעה, אז היה יחסית קריר וקפוא, "אך מכאן עד להגיע שהוא אשם יש מרחק גדול. מאז שהוא נעצר אנו לא מפסיקים לבכות, אנשים לא מאמינים. שבורים. כל המשפחה מקווה שזה לא דני ותומכת בו ובגרסתו".
"התשתית הראייתית מובילה למסקנה חד משמעית"
אולם בדיון בבית המשפט בשבוע שעבר, אז הוארך מעצרו של מעוז בעשרה ימים, אמר נציג המשטרה כי "בידינו מכלול רחב של ראיות, אפילו מעבר לחשד הסביר". עו"ד עטרי טען כי מערכת היחסים בין ההורים לדניאל היתה טובה, אך שופט השלום חיים לי-רן הבהיר כי מהדו"ח הסודי שהוגש לו עולה תמונת מצב שונה. "הדברים שמסר בחקירתו ובתשאולו, והממצאים הפיזיים, אינם מתיישבים עם הממצאים שבידי המשטרה, בעיקר לאור טענתו כי לא היה בבית הוריו בעת הרצח", אמר השופט.
מפקד ימ"ר ירושלים, ניצב-משנה שמשון נחום, סיפר כי "מדובר במהמר כפייתי שהיה חייב מאות אלפי שקלים לבנקים ואנשים פרטיים. נתח משמעותי מהירושה אמור היה להגיע לכיסו,
לכן תיכנן וביצע את הרצח. הוא לא הודה, אך התשתית הראייתית והראיות הנסיבתיות מובילות למסקנה חד-משמעית".
שמשון הוסיף כי "מדובר במשפחה שעברה טראומה קשה, תגובתם לבשורה היתה מאוד קשה ורגשית. הם די בהלם ממה שסיפרנו להם. אני מעריך כי לא ימשיכו לגונן עליו. אני מלין ויכול להצטער על כך שהשכנים שמעו את הצעקות ולא הודיעו למשטרה".
לפנייה לכתב/ת 
