אופל אמפרה - אירופה זה הבית

בפרק המסע האמריקני של תוכנית הרכב הפופולארית "טופ גיר", מתלונן ג'יימס מיי על-כך שקדילאק, יצרנית היוקרה של קונצרן ג'נרל מוטורס, הרסה עם השנים את ה-CTS. ומדוע זה קרה לדעתו? פשוט משום שהיא ניסתה להתאים את המכונית לטעם אירופי על-ידי בחינתה במסלול נורבורגרינג הגרמני.

מר מיי עשוי להתנחם בידיעה כי בכל הנוגע למכונית העתיד של הקונצרן, אין בעיה כזו. שכן האופל אמפרה, תאומתה ההיברידית-חשמלית של שברולט וולט בה נהגנו כבר בעבר, מרגישה בין התעלות ממש כמו בבית.

סיפור מלפנים, סיפור מאחור

שורה ארוכה ומסודרת היטב של אמפרות, שעמדו מוכנות לקראת העיתונאים הישראלים בשמש הקיצית של הולנד, מבהירה מיד כי אחד ההבדלים הגדולים בינה והוולט עובד לטובתה. הסבכה הקדמית הופכת את האמפרה למאיימת ואגרסיבית יותר מקרובת המשפחה האמריקנית, והתוצאה בהחלט מרשימה. מאחור הסיפור שונה. ישבנה של האמפרה נראה כמו נלקח דווקא מטויוטה פריוס, ולכן הוא פחות מוצלח לטעמי.

גם תא הנוסעים מזמן ברכות לצד טענות. האמפרה מתהדרת בהגה נאה מבית אופל, אך חבל שאותו קו עיצוב עצמאי לא ניכר בחלקים אחרים. כך למשל, הפלסטיקה הקשה והבוהקת של הוולט לא הוחלפה, והיא פוגמת במראה הכללי. לוח המחוונים מכיל מסכי תצוגה גדולים ועשירים במידע, אם כי לעתים קשה להשתחרר מההרגשה שכל המידע הזה מסיח את תשומת לבו של הנהג מהנהיגה. בנוסף, מי שיירכוש את האמפרה צריך לזכור שהמכונית מגיעה עם ארבעה מושבים בלבד, וזאת מאחר שהסוללה ממוקמת במרכז המכונית, משיקולי חלוקת משקל ובטיחות.

היסטוריה, ובעיקר שקט

אחת מאותן אמפרות המתינה לי כמו אחרי שנת לילה טובה, עם מצברים מלאים ומוכנים לכל משימה. המצברים האלה יאפשרו לה להסיע אותי מאוחר יותר, תחילה בעזרת מנוע חשמלי שיעשה שימוש באנרגיה שהצטברה בהם בשעות הטעינה, וכאשר יתרוקנו - בעזרת אנרגיה שיספק להם מנוע בעירה פנימית בנפח 1.4 ליטר, המשמש כ"מאריך טווח" בשפת GM (או מטען, בשפה פשוטה יותר).

יציאה לדרך עם מכונית חשמלית תעלה על-פני מי שמתנסה בה לראשונה, חיוך גדול. בשלב זה, הכל-חשמלי, המכונית שקטה למדי. וכך זה גם ישאר במהלך הנסיעה העירונית. למעשה, במהירות כזו גיליתי כי ניתן לזהות את מקורי הרשרושים הקלים ביותר. מרשים למדי. יציאה לכביש המהיר לעומת זאת, והעלאת המהירות הנדרשת, יביאו עמם רעשי רוח וצמיגים וגם מנוע, לעיתים. תלוי עד כמה נמרץ הנהג.  

נירוונה אירופית

לצערי, מסלול ההתנסות באמפרה של אופל היה קצר למדי. עד כדי כך קצר, שיכולותיה הדינמיות כמעט ולא באו לידי ביטוי. ההולנדים מצדם לא סייעו בכך, שכן תוואי הנסיעה היה רגוע (מדי) באופיו וסלול היטב. ובכל זאת, לעיתים - רחוקות אמנם - התקשו מתלי המכונית לשכך מהמורות גדולות ומפתיעות, ובוודאי פסי האטה מקומיים. ההגה חסר רגישות ואינו לינארי.

וכמה דלק היא צורכת? ראשית, בנהיגה חסכונית ביותר ועל כבישים מישוריים ברובם (הולנד, להזכירכם), השיגה האמפרה כ-68 ק"מ חשמליים לחלוטין. אלא שלצערו של הנהג ונוסעיו, אחר כך משתנה רעש הרקע באופן משמעותי, כאשר מנוע הבעירה הפנימית משתלב בפעילות. יחידה זו לא רק שמזהמת בזמן שהיא מחוללת זרם, היא גם רועשת, ורועשת עוד יותר עם התגברות הלחץ על דוושת המצערת.

ובאירופה תפרוץ

אופל מתכננת לשווק את האמפרה עד אמצע 2012 ב-23 מדינות באירופה, ולישראל היא צפויה להגיע בסוף אותה שנה. היצרנית מצפה למכור באירופה כ-9,000 יחידות בלבד, במחיר גבוה למדי של כ-42 אלף יורו. מחירה בישראל, כך מעריכה היבואנית, יהיה כ-200 אלף שקל. מכל זה עולה שהאמפרה נועדה בעיקר להוכיח שטכנולוגיית ההנעה העתידית כבר קיימת ועובדת, וכי אלה פני הדברים העתידים לבוא. 

הכותב היה אורח חברת אופל