עבריין או חטטן? כשהבוס עוקב אחרי העובדים

מתחת לפני השטח מתנהלת מזה זמן רב מלחמה סמויה בין חברות וארגונים במשק שנאבקות על המשאב היקר מכל: מידע מסחרי בעל ערך. חברות נוקטות בשורה של אמצעים במטרה לרגל ולהשיג מידע אודות המתחרות, תוך שלעתים הן עוברות את הגבול הדק בין איסוף מודיעין תחרותי, המהווה כלי לגיטימי ושמיש, לבין "ריגול תעשייתי", הנחשב לעבירה פלילית שיכולה להוביל את מזמין העבודה ומבצעה לבית הסוהר.

• העובד עבר למתחרים: איך שומרים על המידע?
• 22 חוקרים נעצרו: "האזנות סתר עם תוכנה אסורה"
  

החברות מודעות לכך כי פעמים רבות מידע זולג למתחרים באמצעות "חפרפרות" או עובדים של הארגון שסרחו. על כן, חלקן פועלות באופן תדיר לבחון את מעשי העובד באמצעות שורה של עזרים טכנולוגים, לעיתים תוך הפרה בוטה של זכויותיו.

היכן עובר קו הגבול הפלילי?

האזנה לחדר: בכתב אישום שהוגש לבית המשפט השלום בבאר שבע נגד ראש מועצת שדות נגב, תואר כיצד שכר חברת חקירות פרטית כדי להשיג מידע על הדוברת. הוא הועמד לדין גם בגין עבירה של התקנת מכשיר להאזנת סתר (לצד האזנה שלא כדין, ניסיון האזנה שלא כדין, פגיעה בפרטיות, ניסיון פגיעה בפרטיות וכן מרמה והפרת אמונים), הכל משום שפנה למנהל חברת אבטחה וביקש ממנו להתקין מצלמה נסתרת ואמצעי האזנה, בחדרה של הדוברת.

דוגמא זו מהווה מקרה אחד מיני רבים, בהם המעביד חושד שמא עובד מעביר מידע למתחרים או פועל בניגוד להנחיות החברה, ועל כן, מכופף את החוק על פי צרכיו.

עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מסביר כי קיים קו דק בין זכותו של המעסיק לפקח על השימוש שעושה העובד בציוד החברה לבין חדירה לפרטיות של העובד.  לאחרונה פסק בית הדין האזורי לעבודה כי התקנה והפעלת מצלמה בחדר של העובד בזמן עבודתו ללא כל הצדקה עניינית לכך, כאשר העובד מתנגד לכך, מהווה פגיעה בפרטיות העובד המזכה אותו להתפטר תוך זכאות לקבלת פיצויי פיטורים.

לצד זאת, מציין עו"ד לפידור, כי בפסק דין אחר נפסק שהתקנת מצלמה המנטרת אזור עבודה פתוח אינה מהווה פגיעה בפרטיות, מאחר שלעובד לא יכולה להיות ציפייה לגיטימית לפרטיות בו. עו"ד אילן שדי, מומחה במשפט פלילי ובעבירות מחשב, אשר כיהן כפרלקיט בפרקליטות המדינה ועסק בנושאים אלו, מוסיף כי בעל חברה שרוצה לפקח על הנעשה בחברה, חייב בהתקנת מכשירים גלויים, ולמען הזהירות אף בשילוט מתאים וברור במקום בולט, על מנת שיידע העובד כי הוא מצוי ברשות הרבים ולא ברשות היחיד שלו.

תמיד עומדת למעביד החלופה הקבועה בחוק, לפיה אם אחד מהצדדים לשיחה מסכים להאזנה, הרי זו לא תיחשב כהאזנה אסורה, ומשכך טוב יעשה אם יגיע להסכמה, כאמור, עם העובד. זאת כדי שלעובד נקי כפיים לא תקום כל מניעה לחתום על הסכמה. עו"ד שדי מציין כי למיטב ידיעתו, כך נוהגים במשרדי ממשלה מסוימים.

פרשת האזנות הסתר(צילום: בן קלמר)

בעבר פורסם כי חברות בישראל מסרו לעובדיהן מכשירי טלפון סלולריים, כשקודם לכן, הן הורו לחוקר פרטי להסב את המכשיר לאמצעי ציתות, וזאת לרוב ללא ידיעת העובד. עו"ד לפידור מסביר כי בית הדין פסק בעבר שהמעסיק רשאי לפקח על האופן שבו העובדים מבצעים את עבודתם ויש להבחין בין פיקוח למעקב.

וכך, בית הדין הארצי לעבודה עמד על ההבדל בין פיקוח לגיטמי של המעביד על השימוש שעושה עובד בתיבת הדואר האלקטרוני של המעסיק לבין חדירה לפרטיות של העובד. מפסק דין "איסקוב" ניתן ללמוד כי מעסיק המבקש לנטר את שיחות טלפון של עובדיו צריך, בין היתר, ליידע אותם מראש, בכתב ובשקיפות מלאה על אופן הניטור וכמובן לקבל את הסכמתם לכך.

בכל מקרה, מציין עו"ד לפידור, ניטור שיחות הטלפון לאחר שעות העבודה ייחשב לרוב כפגיעה בפרטיות ומעסיק שחושד שעובד עושה שימוש לא לגיטימי בטלפון לאחר שעות העבודה ראוי שיפנה לבית הדין לעבודה בבקשה להתיר לו לעשות כדי "לתפוס ראיות". עו"ד שדי מוסיף כי האזנה לטלפון של העובד ללא הסכמתו המפורשת יכולות להיחשב כהאזנת סתר אסורה בניגוד לחוק האזנת סתר, ופגיעה בפרטיות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, כשלצד כל אחד מהאיסורים קבוע עונש מאסר של 5 שנות מאסר.

דרך נוספת לעקוב אחרי כל צעד שעושים עובדים היא באמצעות מכשירי GPS שמתקינים מעבידים ברכבי החברות.

עו"ד לפידור מציין כי בתי הדין האזוריים לעבודה קבעו כי ניטור מיקום רכב המעסיק במהלך שעות העבודה על מנת לפקח על עבודת העובדים אינה מהווה פגיעה בפרטיות.

עם זאת, המעקב מותר רק כל עוד הדו"חות המלמדים היכן נמצאו העובדים מתייחסים לשעות העבודה ולא מעבר לכך. 

החפרפרת

במסגרת ריגול תעשייתי יש מי שיחדיר עובד סמוי שישמש כ"חפרפרת", תוך התחזות וביקור אצל חברות מתחרות. לעיתים מדובר ב"ראיון עבודה" תמים עם "מועמד פוטנציאלי" או בפגישה עם "ספק".

בפועל, מסביר עו"ד אילן שדי, כי מדובר בעבירה פלילית, הן מצד מבצעה והן מצד המזמין שלה, כאשר האשמה תוכרע בהתאם למעמד "המרגל" במקום עבודה, מהות הגניבה, כמו גם האם מדובר במידע מסווג ושמור, סוג המידע, והאם בוצעה נטילה או שכפול של רכיבים וחלקי ציוד.

בכל מקרה, ובאופן עקרוני, נחשף "החפרפרת" לסכנה כי יואשם בביצוע עבירות פליליות כגון: "קבלת דבר במרמה", "גניבה", "גניבה בידי מורשה/עובד", שהעונש לצידן נע בין 3 שנות ל-7 שנות מאסר. זאת לצד האפשרות לתבוע אותו במישור האזרחי בגין העוולה של גניבת/הפרת סוד מסחרי, בצידה קבע המחוקק פיצוי בסך 100 אלף שקל ללא הוכחת נז שיכול הנפגע להוכיח ולתבוע אף יותר.

המעביד ששלח את "המרגל", מציין עו"ד שדי, חשוף לאישום בגין העבירות האמורות כמשדל לביצוען, אולם בהחלט ייתכן מצב בו יראו אותו כמבצע בצוותא, על כל המשתמע מכך.

עו"ד לפידור מציין כי עובד שהוא "סוס טרויאני" מטעם מעסיק א' אצל מעסיק ב', חב בחובת הנאמנות למעסיק ב' על כל המשתמע מכך. על כן, עובד שקיבל תמורה מצד ג' עבור מסירת הסודות מסחריים של מעסיקו חשוף, בין היתר, לכך שיידרש למסור אותה למעסיקו ולפיטורים לאלתר תוך שלילת הזכאות לפיצויי פיטורים.