נפרדים מהמינוס: איך משאירים החובות מאחור?

רבים מהטוקבקים הנכתבים בתגובה לכתבות שלי מציינים כי אין מנוס מחריגה ומהגדלת החוב לבנק, וכי לא ניתן לחיות בארץ עם הכנסה של פחות מ- 15 אלף שקל מבלי לחרוג. טוקבקים אלו מצביעים על מגמה מסוכנת של התעלמות מהסכנה הכלכלית הטמונה בחיים במינוס, והשלמה עם דרך המובילה את המשפחה לאובדן הביטחון הכלכלי שלה ולמצוקה אמיתית.

זה הקטן גדול יהיה

משפחה ישראלית יוצרת בכל חודש חוב ממוצע של 1,500 שקל. גם אם בחודשים הראשונים חוב זה נראה לנו נסבל, תוך שנה נגלה כי הוא תפח לכדי אוברדרפט של 18 אלף שקל ומחייב נקיטת פעולה. בשלב זה, רוב המשפחות בוחרות להחליפו בהלוואה זולה בפריסה ל-24 חודשים, דבר שיכניס אותן לסחרור כלכלי בהמשך. החוב שלנו יתפח במשך השנה הבאה ל-27,700 שקל בשל החזרי ההלוואה, ולקיחת הלוואה נוספת לכיסויו תוביל אותנו תוך 3 שנים לחוב של כ-50 אלף שקל.

טוקבקיסטים רבים מציינים שהם אינם יכולים אפילו לחסוך מאות שקלים בחודש, שלא לדבר על אלפים. מצב זה, בשילוב עם הגירעון המצטבר, מביאים את המשפחה לסכנה אמיתית ושמים אותה מתחת לקו האדום הכלכלי.

קיומו של חוסן כלכלי משפחתי נקבע על ידי בחינת היכולת לשמר את רמת החיים של המשפחה במשך 6 חודשים, בלי לצרוך אשראי במקרה בו אין לה הכנסות. כאשר למשפחה אין חסכונות ויש חובות הולכים וגדלים, היא נמצאת בסיכון אמיתי.

בנוסף לסיכון הכלכלי, החובות יוצרים במשפחה סיכונים נוספים כגון סיכון בריאותי כתוצאה ממתח וחרדה. גם התא המשפחתי נמצא בסיכון שכן כתוצאה מחיכוכים על רקע כלכלי ההורים יכולים להגיע עד כדי גירושין, והילדים מקבלים פחות כלים לעתיד, שכן ההורים מתקשים לסייע להם. נוסף על כל אלו, נמצא המחיר אותו אנו משלמים על החובות לאחר הפרישה – ירידה משמעותית ברמת החיים, שיכולה להביא אותנו עד כדי עוני.

איך יוצאים מחובות?

הניסיון שלי עם משפחות מכל שכבות האוכלוסיה, לימד אותי כי למעט ב-3 העשירונים התחתונים, כמעט תמיד ניתן לצאת ממעגל החובות ולהעלות את רמת החיים שלנו. כדי לעשות זאת עלינו להבין תחילה כי החוב אינו הבעיה, אלא הסמפטום, וכי הבעיה האמיתית היא התפיסה שלנו בנושא, ודרך הפעולה בה נקטנו שהביאה אותנו לחיים בחוב.

הדרך ליציאה מהחוב כוללת 2 תהליכים מקבילים. הראשון הוא חיסול החוב וזה אומר הפסקה מיידית של נטילת הלוואות, לקראת התמודדות עם החוב שכבר קיים. הוזלת ההלוואה הקיימת על ידי בדיקת האלטרנטיבות השונות - לדוגמה, הלוואה בכרטיס האשראי או אוברדראפט יהיו לרוב יקרים יותר מהלוואה מהבנק. לעיתים ייתכן ויש צורך בפריסה מחודשת של ההלוואה או מחזור החוב, אולם כאן עלולים להיעשות טעויות רבות ויש לדעת כי מדובר במהלך שדורש פתרון אינדבידואלי לכל מקרה, לעיתים מלווה בייעוץ מקצועי.

התהליך השני שצריך להיעשות במקביל והוא חשוב ביותר, זה בחינה מחודשת של התקציב המשפחתי, הערכים המשותפים וסדרי העדיפויות.

מהם סדרי העדיפויות שלכם?

בעשור האחרון נשחקה רמת החיים במדינת ישראל והפערים הכלכליים הולכים וגדלים. בצד המאבק החברתי, מרבית המשפחות נדרשות להחלטות כואבות ואמיצות כדי להימנע מכניסה לחובות ולהצליח להגיע להישגים כלכליים, לביטחון כלכלי וגם לרווחה. המשפחה נדרשת לסדרי עדיפויות ולקבלת החלטות ערכיות של בחירה בין סעיפי הוצאה חשובים כאשר על הפרק לעיתים קרובות שאלות שנוגעות לערכי היסוד של המשפחה, כמו הבחירה בין ביגוד לבין הוראה מתקנת לילד, או בין טלפון סלולרי לבין חוגים.

משפחה עשויה לקבל החלטה אמיצה שבטווח הקצר תוביל לצמצום, ופגיעה בדברים חשובים אחרים, אך בטווח של כשנה היא תובלי להעלאת רמת החיים ולשקט. בכדי לצאת מחובות עלינו לשאול את עצמנו מה גרם לנו לפעול בדרך זו. רבות מהמשפחות מאמינות שמגיע להן לחיות ברמת חיים גבוהה יותר מזו שמתאפשרת להן, ובאחרות קיימת בעיה בעמידה בפני פיתויים או בחוסר יכולת להציב גבולות בפני בני הזוג והילדים.

כאשר אנו מאתרים את המקור לבעיה, אנו יכולים לבודד את החולשות שלנו ולהתמודד אתם, וכן להתחייב לדרך חדשה שתוציא אותנו מהמקום אליו הגענו.

על יציאה מחובות צריכה להיות החלטה משפחתית, שכן היא מחייבת שינוי הרגלים, מחויבות וניהול תקציב קפדני שכל בני הבית מחויבים אליו. חשוב להזהר מטעויות כגון כפייה של תקציב על שאר בני הבית, שכן ההתנגדות יכולה לשבור את הרצון הטוב ולהרוס בקלות את שבנינו.

מגדירים את התקציב מחדש

מכיוון שחובות מתחילים בשל פער בין הוצאות והכנסות, עלינו להבין מהן כל ההוצאות וההכנסות שלנו בחודש ממוצע. לשם כך, עלינו לאסוף נתונים כלכליים משלושת החודשים האחרונים לפחות, ולתעד את כל ההוצאות שהיו בהם. בשלב זה חשוב להסתמך על תדפיסי בנק ואשראי, בכדי למנוע שכחה של סעיפים או הערכת חסר של ההוצאות. לאחר שערכנו את הרשימה, עלינו לגלות מהו באמת הפער בין ההוצאות וההכנסות, ולבחון כיצד נוכל לצמצם אותו במלואו.

רבות מהמשפחות שמנסות להתמודד עם ההחזרים ההולכים וגדלים מנסות ליצור קיצור דרך ולצמצם בצורה אינטואיטיבית את ההוצאות. הן מקצצות בהוצאות הבולטות ביותר לעיניהן או אלו שהכי קל להמנע מהן, מבלי לערוך תיעוד הוצאות מסודר ולגבש תוכנית מושכלת. הבעיה היא שכאשר איננו רואים את התמונה במלואה, קשה להבין כהלכה את חומרת המצב וליצור שינוי אמיתי. צמצום הוצאות אינטואיטיבי במקרים רבים אינו מספיק בכדי לסגור את הפער בין הכנסות להוצאות ואיננו מיושם בעקביות, ותחת לפתור את הבעיה מביא לתסכול ויאוש.

לאחר שערכנו את הרשימה, עלינו להחליט על הערכים המשפחתיים שלנו ועל סדרי העדיפויות. ברור שכל סעיף בתקציב חשוב, אך עלינו להחליט מה חשוב יותר, ובמה ניתן לקצץ. בניהול תקציב אין נכון ולא נכון כל עוד ההוצאות קטנות מההכנסות, ועל המשפחה למצוא את עמק השווה בין סדרי העדיפויות ולהגיע להסכמה על הסעיפים השונים באמצעות משא ומתן ידידותי, תוך המנעות ממאבקי כח ומהטחת האשמות.

כאן מתחיל "הקרב על השקל", באמצעות הגדרה מחדש של התקציב. מדובר בשלב לא קל, אך עלינו לזכור כי המחיר של חיים מעבר לתקציב יקר מאד, ועשוי להביא לקריסתנו הכלכלית. בשלב זה, עלינו לשבת עם סעיפי ההוצאה שהופיעו ברישום ההוצאות שלנו, ולהגדיר סכומי מקסימום לכל אחד מהם. לרשימת הסעיפים עלינו להוסיף גם סעיף בגובה 5% מההכנסה המיועד להוצאות בלתי צפויות, כמו טיפולי שיניים או קלקול ברכב, וכן סכום לצמצום המינוס שיהפוך אחר כך לסכום לחסכון. חשוב להקצות סכומים גם לביגוד, קוסמטיקה ובילויים, בכדי לאפשר לעצמנו להתחדש וליהנות מהחיים גם בתקופת השיקום התקציבי.

מכיסוי חובות להפקדה לחיסכון

עלינו להבין כי ניהול נכון של התקציב הוא המפתח ליציאה מחובות, שכן ברגע שאיננו מייצרים חובות, ההלוואות מתחילות להסגר בזו אחר זו. כאשר הלוואה נסגרת, הסכום שהיינו משלמים מדי חודש בהחזר הלוואות, המגיע למאות ואף לאלפי שקלים, מתפנה להעלאת רמת החיים ומאפשרים לנו את ההזדמנות להתחיל לחסוך. באמצעות שימוש בכלל 60:40 נוכל לא רק לסגור את החובות, אלא גם להתחיל לחסוך.

אם נקח לדוגמא הלוואה של 600 שקל לחודש המסתיימת בעוד חצי שנה, לאחר סיומה נפנה 60% מסכום ההחזר, דהיינו 360 שקל, לחיסכון, ואת יתרת ה-40% (240 שקל) להעלאת רמת החיים. באמצעות תהליך משולב זה נגדיל את החסכון תוך העלאה הדרגתית ברמת החיים. כאשר משתמשים בו לאורך זמן, כלל זה מאפשר לנו למצוא את עצמנו ללא חובות ועם חסכונות הולכים וגדלים.

גיל אורלי הוא מנכ"ל חברת יבולים המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים