פייסבוק: משנים ובוכים

פייסבוק מכריזה על עצמה כרשת חברתית שמטרתה לחבר בין אנשים, ואין דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר לאחד אותם סביב אויב משותף: היא עצמה. השינויים האחרונים שנערכו באתר העירו את הילד הבכיין שקיים בכל אחד מאתינו, שמיד קל על הרגליים והתחיל לקשקש על הקירות.

עוד על השינויים בפייסוק:

• הממשק החדש בפייסבוק, איך הוא?
• הפייסבוק מבלבל? זה בגלל השיפוצים
• פייסבוק: לא חבר, מנוי
  

אבי לן קרא למחאה חברתית חדש: "איפה דפני ליף כשצריך אותה? העם דורש צדק במדיה החברתית! יש לי כבר המנון: שרה, שרה, אל תבכי / צוקרברג גם דפק אותי".

יובל גזית השווה: "שינויים בפייסבוק מזכירים לי משהו שידידה שלי אמרה לי, זה שהוא יתאמץ יותר, לא אומר שאני אהנה, אבל אולי הוא יתעייף ויעזוב אותי בשקט".

אבנר שביט הציע: "עוד דרכים לשפר את פייסבוק: לשנות את הפורמט שהביא חצי מיליארד אנשים; לכפות פילטר שמסנן את הכוסיות; להציג ימי הולדת בתאריך לא נכון; להקדיש את העמודה הימנית לתמונות של אקסיות; להפוך לגוגל פלוס".

גל מור הוסיף: "לפעמים אני מרגיש שילד מנהל את האתר הזה ובשבילו כולנו פיונים. אל תשכחו ללחוץ על המשולש הכחול!".

ויעל אילני פנתה אל הלב שלנו: "(הכנס שם) היקר שלום, עקב המעבר לפייסבוק החדש התוודעתי לכמה דברים חשובים. ביניהם שאתה אדם פעיל בפייסבוק. כל הזמן הזה חשבתי שאתה לא עושה לי לייק כי אתה לא פעיל ברשת החברתית. עכשיו, משנודע לי שטעיתי, אני מבקש/ת ממך בכל לשון של בקשה: ענה לי. האם אי פעם פגעתי בך במזיד? האם אי פעם כתבתי דבר מה שהכביד על ליבך? אנא ממך, חלוק עימי את תחושותיך שכן עיניי השחירו משראיתי שאין לך אח ורע בחלוקת קומפלימנטים כגון 'אני מחבב את זה' או 'מזל טוב אח יקר' בעוד אני לא רק שניזון/ ניזונה מרכילות זו אלא גם מחכה לתגובתך וקירי עודנו ריק. בציפיה, אני".

אני ראשון! אלפי לייקים לתגובה הראשונה של צוקרברג (תודה לבן)

נוי אלוש בביקורת מעומעמת

אני מזועזע לגלות שהאתר שאיני חייב להשתמש בו עורך שינויים שקצת לא נוחים לי

הטיקר: שמו פייסבוק בתוך פייסבוק, כך שנוכל להיות בפייסוק כשאנחנו בפייסבוק

והגיעו גם לא מעט תלונות מן הניכר:

כה נשבעתי! אם פייסבוק יעשו עוד שינוי אחד באתר...אני אמשיך להעלות סטטוסים כרגיל

הייתי מקטרת על השינויים בפייסבוק, אבל איפה בדיוק עושים את זה?

הכול מושלם. חסר רק דבר אחד: מהדק נייר מדבר

מי שלא רצה להיות חלק מזרם התלוננים, הצטרף לקבוצה השניה - המתלוננים על המתלוננים:

עידו קינן: "לא אוהב את העיצוב החדש של פייסבוק: שינו את הפיד ועכשיו הוא מלא באנשים שמתלוננים על העיצוב החדש של פייסבוק. איך נפטרים מהם?".

להתלונן על אנשים שמתלוננים על פייסבוק זה ה"להתלונן על פייסבוק" החדש

למרות כל זאת, היו  כאלה שלא חששו להראות שאין להם בעיה עם השגעונות של האתר. גילי טל למשל, קיבל לימונים והכין לימונדה, ואילן נחמיאס התרווח במושב:

גילי טל מתאים את עצמו

יש יותר מקום לרגליים, אולי זה בגלל שאוכלים את הראש?

למה בעצם אנחנו כל כך לא אוהבים שינויים בפייסבוק? סיבה אחת היא שפעמים רבות מדובר בשינויים, לא בשיפורים. הטיקר המעצבן הוא דוגמה מצוינת לכך, וברשת מפורטות כבר הדרכים לחיסולו. שנית, אנחנו כל הזמן מוצפים במידע: עדכונים מהחברים  לינקים לכתבות, עוד אפילקציות, עוד פיצ'רים, עוד חידושים.  זרם המידע הבלתי פוסק יכול לעורר אחד מהשניים: אדישות או כעס, ודי ברור מהי השפעתם של השינויים האחרונים. סיבה שלישית היא תחושת הפלישה לטרטוריה שלנו. עמודי הפרופיל הם חדרי האירוח הווירטואלים שלנו והפיד הוא הסלון המשותף. אנחנו שומרים על הבית שלנו ומקשטים אותו בסטטוסים ותמונות, ופתאום נכנס בעל הבית ומחליט להוריד קיר. בוודאי שזה מעצבן. אך כמו שכתוב בתמונה החדשה שתלו בסלון: אם אינך משלם: אינך הלקוח - אלא מוצר המועמד למכירה.

פייסבוק ואנחנו