סכנה: תוקף החיסון לשעלת פג אחרי 3 שנים
בניגוד להערכה שהחיסון לשעלת מחזיק מעמד שנים ארוכות, מחקר אמריקני מגלה שהשפעתו נעלמת לאחר 3 שנים בלבד. מדובר במחלה קשה הגורמת לשיעולים והפסקות נשימה בילדים ומבוגרים. מומחה: "ייתכן שנצטרך לחסן גם מבוגרים"
גילויים חדשים על חיסון נגד שעלת: הוא אחד החיסונים החשובים ביותר, וניתן לתינוקות ולילדים במטרה למנוע מחלה הגורמת להתקפי שיעול קשים ולהפסקת נשימה, אולם עתה מתברר שהשפעתו קצרה משחשבו ופגה כבר אחרי שלוש שנים, כך מדווחים השבוע חוקרים בארצות הברית.
עוד על חיסונים ושיעולים:
- לא מפסיקים להשתעל? כל הסיבות לגרון ניחר
- מדריך: כל החיסונים בישראל ולכמה זמן הם מגנים?
ההדבקה הקודמת: רמב"ם – אחיות לקו בשעלת
במחקר שהוצג השבוע בכנס מחלות זיהומיות בארצות הברית דווח כי בקרב ילדי בית הספר קיים סיכון רב להידבקות בשעלת אם חלפו מעל שלוש שנים מאז שחוסנו. מכאן הסיקו החוקרים כי קיימת דעיכה משמעותית של ההגנה מפני המחלה כבר שלוש שנים לאחר מתן החיסון.
מחלת השעלת (פרטוסיס) נגרמת בשל הדבקה בחיידק בורדטלה פרטוזיס. היא נחשבת לאחת מעשר המחלות הקטלניות ביותר בעולם, ובתחילת המאה הקודמת הייתה גורם עיקרי בתמותת תינוקות, עד להכנסת החיסון שהביא לירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה.
המחלה, המכונה גם "מחלת מאה הימים" בשל משכה הארוך העלול להגיע לכדי חודשים של שיעול, מתבטאת בשלושה שלבים. השלב הראשון נמשך כשבועיים ומאופיין בנזלת ובהפרשה מהעיניים.
בשלב השני מופיע שיעול התקפי ממושך המלווה בהאדמה בפנים, אודם בלובן העין (לחמיות) הקאות ואף הפסקות נשימה בתינוקות. התקפי השיעול מסתיימים בקושי בשאיפת אוויר המתאפיין במעין שריקה.
השלב השלישי מתאפיין בהמשך השיעול תקופה ארוכה.
"ההסתמנות בילדים גדולים ובמבוגרים בדרך כלל קלה עד בינונית", מסביר פרופ' אלי סומך, מנהל חטיבת הילדים בוולפסון ומומחה למחלות זיהומיות, "היות שצעירים חוסנו בעבר ופיתחו חיסוניות חלקית כנגד החיידק. לעומת זאת, תינוקות שלא חוסנו עלולים לסבול ממחלה קשה ואף מסכנת חיים עקב השיעול הגורם להפסקות נשימה ולחנק. סיבוכי המחלה כוללים גם דלקת ריאות הרסנית, דלקת מוחית, ונזק מוחי ארוך טווח".
לדברי פרופ' סומך, בניגוד למה שמקובל לחשוב מחלת השעלת לא נעלמה בעקבות החיסון השגרתי הניתן לתינוקות בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה, שנה ותלמידי כיתוב ב' ו-ח'. "הסיבה היא שהחסינות לשעלת דועכת עם הזמן, לכן קיים מאגר של המחלה בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים ואלו עלולים להדביק תינוקות שעדיין לא חוסנו במחלה קשה ומסכנת חיים".
"ממצאי המחקר ראויים לתשומת לב מרובה", מזהיר פרופ' סומך. "אחד הלקחים המרכזיים מהעבודה הזו הוא שהממצאים הללו הדגישו ביתר שאת את הצורך להקפיד על חיסון הילדים כנגד שעלת. זאת כיוון שאפילו אם החיסון לא ימנע לגמרי את המחלה בילד מחוסן, הוא בוודאי יקטין את חומרתה ואת שיעור הסיבוכים".
לדברי פרופ' סומך, אם אכן יימצא כי משך ההגנה של החיסון לשעלת הוא קצר יותר ממה שהיה מקובל לחשוב, יהיה צורך לנקוט מספר דרכים לשיפור חסינות האוכלוסייה כנגד שעלת, בין היתר יהיה צורך להקדים את הגיל של חיסון במנת הדחף לשעלת הניתנת בכיתה ח', הוספת מרכיב של שעלת לחיסון לטטנוס הניתן למבוגרים כל עשר שנים, ושיפור החיסון עצמו על ידי תוספת שתאריך את משך ההגנה כנגד המחלה.
לפנייה לכתב/ת 
