בכירים בארה"ב לשטייניץ: לא נפגע בסיוע לישראל

למרות הקיצוצים הקרבים בתקציב ארה"ב – הסיוע הביטחוני לישראל לא ייפגע. כך סוכם עם שר האוצר, יובל שטייניץ, בכמה פגישות שקיים ביממה האחרונה בוושינגטון, שם הוא שוהה לרגל כנס קרן המטבע הבינלאומית.

• סוגרים חשבון: האם נראה קיצוץ בתקציב הביטחון?
• הקונגרס: הסיוע לפלסטינים יוגבל אם יפנו לאו"ם
• מאבק בסאבווי: "לעצור את הסיוע הצבאי לישראל"

   

  
  

שטייניץ נפגש עם בכירים בבית הלבן ועם ראשי ועדות בקונגרס ובפגישות אלו נמסר לו בצורה חד משמעית שאין כל כוונה לפגוע בסיוע הביטחוני, שהיקפו עומד על כ-3 מיליארד דולר לשנה. 

החשש לפגיעה בסיוע הביטחוני מארה"ב, עלה לאחרונה בעקבות הבעיות הכלכליות של ממשלת ארה"ב. לפני שבועיים הביא נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לאישור הקונגרס את תוכנית הסיוע הכלכלי שלו, שמטרת להזרים עוד כסף לכלכלה המקרטעת מבלי להגדיל את החוב החיצוני של ארה"ב שעומד על כטריליון דולר. 

במסגרת התכנית, הודיע אובמה על קיצוצים נרחבים בתקציב ועל העלאת מסים. הקיצוצים נדרשים בעיקר לאחר הבחירות האחרונות לבתי הנבחרים בוושינגטון שהותירו את אובמה עם רוב רפובליקני בשני הבתים. הרפובליקנים דורשים כי כל הוצאה נוספת של כספי ציבור על עידוד הכלכלה תלווה בקיצוץ משמעותי בהוצאות הממשלה.

על פי הסכם שנחתם באוגוסט 2007, ארה"ב תעביר סיוע ביטחוני בהיקף של 30 מיליארד דולר בין השנים 2009-2018. הסיוע הביטחוני הוא חיוני לעמידה בצורכי הביטחון של ישראל והיקפו אף מובא בחשבון במתווה ברודט – ששורטט לאחר מלחמת לבנון השנייה מטרה להגדיר את היקף תקציב הביטחון לשנים קדימה ולוודא שהמדינה מקצה את המשאבים הראויים להגנה על תושביה. 

אובמה ונתניהו. סיוע חשוב לאור הקיצוץ של נתניהו(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

על פי מתווה ברודט, תקציב הביטחון יגדל בעשור שבין 2008-2018 ב-100 מיליארד שקל. הסכום הזה יורכב בחלקו מתוספת תקציב של 46 מיליארד שקל, בחלקו מהתייעלות פנימית של הצבא בהיקף של כ-30 מיליארד שקל והיתרה תבוא מהסיוע האמריקני.

החשיבות שבשמירה על היקף הסיוע אף עלתה לאחרונה בעקבות הכוונה לקצץ בתקציב הביטחון, על מנת לממן את דרישות תנועת המחאה של קיץ 2011. כפי שדווח לראשונה ב-ynet, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חתם על תכנית לקיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון זמן קצר לפני שיצא לניו יורק השבוע, כדי להשתתף בדיונים באו"ם על הקמת מדינה פלסטינית.

הקיצוץ שעליו חתם נתניהו, של 3 מיליארד שקל ב-2012 ועוד 3 מיליארד שקל ב-2013, אינו משנה מהותית את מצבו של תקציב הביטחון ביחס למתווה ששרטטה ועדת ברודט. במשרד האוצר טוענים כי לאחר קיצוץ זה, מתווה ברודט אינו מתקיים כי מערכת הביטחון לא מתייעלת בסכומים שנדרשו ואילו במערכת הביטחון טוענים מנגד כי הקיצוץ מטיל בספק את יכולתה של המדינה לעמוד בתוספת של 46 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בעשור, כפי שנדרש מהמתווה.

שר האוצר יערוך בהמשך הכנס פגישות אישיות עם כתריסר שרי אוצר ממדינות העולם. אמש נפגש שטייניץ עם עמיתו הסיני, סי סורן. בשיחה דנו השרים באפשרויות להידוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, כשברקע עומדים ניסיונותיה של ממשלת ישראל לשפר את יכולתן של חברות ישראליות לחדור לשוקים המתעוררים בדרום מזרח אסיה.

הצורך בהידוק היחסים של המשק עם כלכלות דרום מזרח אסיה ואמריקה הלטינית מתחזק לאחרונה על רקע המשברים הכלכליים באירופה ובארה"ב, שפגעו קשות בייצוא הישראלי ובצמיחה. בעקבות ירידות הביקושים החוזרות באירופה ובצפון אמריקה הגיעו גם באוצר למסקנה, כי הייצוא הישראלי מוטה מדי לכיוון מערב וכי יש לבחון את האפשרות לייצא יותר לסין ולהודו, שם מצב הביקושים יציב יותר בשנים האחרונות.