הייאוש ניצח: 70% סבורים שאין להם כוח להשפיע
למרות מחאת האוהלים בקיץ, רוב הישראלים לא מאמינים שיצליחו להשפיע על מקבלי ההחלטות. ממדד הדמוקרטיה עולה כי לרוב הישראלים אין בעיה לראות אשה יושבת על כסא ראש הממשלה, אך יפריע להם לראות שם ערבי או חרדי
האם "האזרח הקטן" חושב שהוא יכול להשפיע על מדיניות הממשלה? כנראה שלא: 70.6% מהנשאלים ב"מדד הדמוקרטיה" אמרו כי הם משפיעים במידה מועטה או בכלל לא על עמדת מקבלי ההחלטות בממשלה. 56.4% מהנשאלים אמרו כי לדעתם פוליטיקאים אינם נוטים להתחשב בדעתו של "האזרח ברחוב".
עוד בערוץ החדשות:
- עובדי הרכבת מונעים את פתיחת הקו בראשל"צ
- אבו מאזן: מכל מנהיגי ישראל, נתניהו הכי נוקשה
- 8 שנים אחרי, ויקי קנפו מנצחת את גזירות נתניהו
הסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוגש הבוקר (יום א') לנשיא המדינה, שמעון פרס. הנתונים נאספו בחודש מרס, לפני תחילת מחאת האוהלים, על-ידי מכון דחף בראשות ד"ר מינה צמח. חלק מהשאלות נבדקו שוב בסקר שנערך החודש, לאחר שמאות אלפים יצאו לרחובות והפגינו למען "צדק חברתי".
מעבודת המחקר של צוות מרכז גוטמן לסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה, כי בעקבות גל המחאה, קבוצת הגיל הצעירה, בעיקר אך לא רק, מרגישה ביתר שאת כי סיכוייה להגיע להישגים בתחומי הדיור והתעסוקה נמוכים מהסיכויים של דור ההורים בעבר: 45% שהרגישו כך לפני המחאה, לעומת 57% שמרגישים כך כיום. באופן כללי, לא נמצאו שינויי מגמה או הבדלים גדולים בין העמדות לפני המחאה ולאחריה. עם זאת, כן הסתמן שינוי בתפיסת הציבור באשר ליעדים החשובים ביותר שעל הממשלה לטפל בהם: עלייה חדה בתמיכה בצמצום הפערים החברתיים-כלכליים, וירידה חדה בתמיכה בחיזוק הכוח הצבאי של ישראל, מ-27% ל-40%.
| הגוף | מצביעי ימין | מצביעי מרכז | מצביעי שמאל |
| המפלגות | 44.3% | 35.8% | 28.9% |
| ראש הממשלה | 64.3% | 54.9% | 30.9% |
| בית המשפט העליון | 50.2% | 75.9% | 85% |
| המשטרה | 52.5% | 62.6% | 65.4% |
| נשיא המדינה | 75.3% | 87.3% | 90.6% |
| צה"ל | 93.7% | 95.1% | 87.8% |
| הרבנות הראשית | 60.4% | 55.8% | 33.6% |
במדד האחרון חלה עלייה באמון הציבור כמעט בכל המוסדות ונושאי התפקידים, אבל האמון במפלגות, הכנסת והממשלה וגם במשטרה והרבנות – היה רחוק מלהשביע רצון. צה"ל זוכה באמון של 85.8% מהנשאלים - 93.6% בקרב היהודים ורק 41.6% אצל הערבים. הנשיא זכה באמון של 77.8% מהציבור, אחריו מבקר המדינה - 75.7%, נגיד בנק ישראל - 75%, בית המשפט העליון - 68.7%, היועץ המשפטי לממשלה - 64.1%, פרקליטות המדינה - 61.1%, המשטרה - 51.8%, הכנסת - 51.6%, הממשלה - 51%, ראש הממשלה - 49% והרבנות - 48%. המפלגות סגרו את הרשימה - 35.6%.
שוויון לערבים? לא כולם תומכים
ומה עם שוויון מלא לערבים? מתוצאות המדד עולה כי 78.9% מהחילונים ו-68% מהמסורתיים תומכים מאוד ודי תומכים במתן שוויון מלא בישראל. לעומת זאת, 50.5% מהדתיים ו-26.9% מהחרדים סבורים כך. עוד עולה מהנתונים כי 42.3% ממי שמגדיר את עצמו ימני תומך במתן שוויון לערבים, בעוד ש-74.6% מאנשי המרכז ו-93.4% מהמשאל סבורים כך.
עוד נבדק במדד מה תהיה התגובה לערבי, חרדי או אשה בראשות הממשלה. לגבי אשה בראשות הממשלה, אמרו 43% מהחרדים כי הדבר יפריע להם. עמדה דומה הציגו 10.2% מהדתיים, 8.6% מהמסורתיים ו-3.6% מהחילוניים. ומה עם חרדי בראשות הממשלה? בשאלה זו רק 3.3% מהחרדים מתנגדים לראש ממשלה חרדי. אך אצל יתר המגזרים האחוז גבוה בהרבה: 33.4% מתנגדים בקרב הדתיים, 53.8% מהמסורתיים ו-79.3% מהחילוניים אמרו כי יפריע להם לראות חרדי בראשות הממשלה. אבל ההתנגדות הרבה היא לראש ממשלה ערבי. 78.9% מהחילונים, 88.2% מהמסורתיים, 91.4% מהחרדים ו-98% מהדתיים לא רוצים לראות ערבי על כסא ראש הממשלה. עוד עולה מהנתונים כי איש מאנשי השמאל לא אמר שהוא מתנגד שאשה תעמוד בראש הממשלה - אך 58.5% מהם אמרו כי זה יפריע להם אם ערבי ינהל את ישיבות הממשלה.
במדד נבדק גם האם הישראלים שוקלים לעזוב את הארץ. 80.9% מהיהודים ו-63.9% מהערבים אמרו כי הם משוכנעים שהם רוצים לחיות בארץ. לעומת זאת, 2.4% מהיהודים ו-7.2% מהערבים אמרו כי הם לא רוצים להתגורר בישראל.
ומה לגבי יחסי יהודים-ערבים: כשליש מהנשאלים היהודים אינם רואים באזרחים הערבים "ישראלים". יתרה מזאת 77.9% מהיהודים סבורים שצריך רוב יהודי בקבלת החלטות גורליות בנושאים של שלום וביטחון ואפילו בנושאים חברתיים-כלכליים ובנושאים של שיטת הממשל – 69.5%. כלומר, לפני מחברי המדד, מדובר בהדרה של הציבור הערבי מקבלת החלטות פוליטיות בנות משמעות. רוב הציבור היהודי, 52%, דוחים את הטענה שהערבים בישראל מקופחים.
מדינת תל-אביב - הייתכן?
לגבי התפקוד הדמוקרטי, הנשאלים חצויים בדעתם - 52.3% סבורים כי הדמוקרטיה הישראלית מתפקדת טוב, אבל השאר - כמחצית – אינם מרוצים.
מוקדים של חוסר שביעות רצון נמצאו במדד בקרב הצעירים, החרדים והערבים. לעומת זאת, יש רוב 71.5% בכלל הציבור אינם שבעי רצון מהטיפול של הממשלה בבעיות המדינה.
ומה לגבי הטענה על "מדינת תל-אביב"? במרס היו הישראלים בכללותם חצויים שווה בשווה בשאלה אם אכן קיימת "מדינת תל אביב" מנותקת, שאנשיה אינם ששים למלא את חובותיהם האזרחיות. בקרב צעירים, ערבים, ימניים, מסורתיים, דתיים וחרדים היו שיעורים גבוהים מהממוצע למרגישים כי אכן קיימת "מדינה" כזאת. בספטמבר הייתה עלייה קלה ביותר בשיעור מי שסברו כי מדינת תל אביב מנותקת אינה קיימת.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
