שיחות השלום התחילו אצלי במיטה

טרם האינתיפאדה הראשונה, בשנת 87 של המאה הקודמת, לא התהדרנו בפועלים זרים ממדינות אקזוטיות כמו הפיליפינים, תאילנד או רומניה, אלא השתמשו בשכנינו הפלסטינים למטרות גיזום גינות, ערבוב הטיח ושאר עבודות שהישראלי הממוצע לא היה מוכן להתלכלך בהן.

סקס בערוץ יחסים:

• מתי ואיך כדאי לאישה ליזום סקס?
• הישראליות יכולות ללמוד מנשות צרפת
• זוגיות: מה גורם לגברים לא לרצות לעשות סקס?
• פוליאמוריה: אוהב אותה וגם את ההיא
  

בימים ההם נולד גם חוק חשוך תחת ממשלת יצחק שמיר, שאסר על מפגשים עם פלסטינאים, אבל החיים בתל אביב של לפני שתי אינתיפאדות וגדר הפרדה אחת, שפעו במפגשים ובישיבות של קירוב לבבות בין צעירים משני העמים - ישיבות גישור אפופות עשן של מקטרות שלום ממסטלות.

כצפוי, בתוך כל חגיגת הדו-קיום הזאת נולדו בתל אביב של אותם ימים אינסוף אהבות ואהבהבים חוצי דת ולאום; עלמות חן רבות סימנו אז "וי" ברזומה המיני על המשבצת של "ישמעאלי", וסיפרו על משגלים מלאי תשוקה ולהט, כאילו בני הגר החמים חשים תוך כדי האקט שהם דופקים גם את כל המפעל הציוני, ולהפך.

לקום על צד שמאל

אביב העמים הערבי והמדינה הפלסטינית שתופסים כותרות, הזכירו לי בנוסטלגיה את ימי השעשועים שלי עם כמה מבני דודינו הישמעאלים. כן, כמו אמו הלבנבנה של ברק חוסיין אובמה ושאר עלמות מערביות בורגניות, גם אני לקיתי לזמן מה ב'חלושעס' אל מול גברים אתניים אקזוטיים.

שנייה לפני שהטוקבקיסטים החביבים מכנים אותי בכל מיני מילות נאצה כמו "שרמוטה של ערבים", דעו לכם שלא הייתי בודדה במערכה, ומדובר בתופעה שהייתה די גורפת בקרב בנות ישראל החסודות. אם בגלל שחלקנו התאהבנו בפרא שהחלטנו לביית, או שסתם קמנו על צד שמאל והחלטנו לתרום את חלקנו לדו-קיום ושלום אזורי (מה יש, רק למלכות יופי מותר?).

הרשו לי לנתץ כאן ועכשיו את כל מה שדמיינתם על הפרימיטיביות הערבית, לפחות בכל מה שקשור לסקס. אחד האקסים שלי דאז, הסביר את השתדלותו חסרת השובע לספק את גופי בכך שלמרות מה שחושבים, האסלאם מציג את המיניות באור חיובי, ומייחס לאישה כוח מאגי מפתה, ומשום כך מורה לגברים לענג את נשותיהם במין משובח כדי שהכוח המכשף של 'פתיינותה' לא יתפרץ ויגרום לבלגאן כמו בגידה. לא עזר, בסוף בגדתי בו.

לא בטוח שהם מכירים את הפנטזיה של נונה. ביבי ואבו מאזן(צילום: AP)

קח אותי, מוחמד

ברור שלא עצרתי לחשוב על מעמדה של האישה בחברה הערבית, והתעלמתי מהיחס המחפיר כלפיהן, אבל מי שמכיר אותי יודע שאף גבר לא יאלף את האישה הסוררת שבי, ולבטח אין סכנה שאהפוך לסמרטוט רצפה או ללכלוכית שמשרתת את אדונה (מבלי להחשיב כאן כמובן את המקרים בהם זחלתי מרצוני על ארבע).

אז נכון שלא מצצתי לבני מוחמד למען שיפור מעמד האישה, וגם לא "התדיינתי" עם ז' בעבור דו-קיום, אבל נהניתי מהשתובבות הנעורים שאיחדה עמים בגופם. ואם לעצבן את הלאומניים מביניכם עוד טיפה, אז שימו לב לפרט הבא: את כולם, אבל ממש כולם, לימדתי לענג אותי כמו שצריך – אז הנה לכם בכל זאת תרומתי הזעירה לטובת המין הנקבי.

• אהבתם את הכתבה? ספרו לנו בפייסבוק החדש של ערוץ יחסים