זהירות: מה אחד המקומות הכי מזוהמים בביה"ח?
מחקר שאסף דגימות מעשרות וילונות במחלקות אשפוז בבתי החולים בארצות הברית גילה מושבות ענק של חיידקים אלימים ביותר, חלקם עמידים לאנטיביוטיקה. מדוע זה קורה, היכן עוד מזוהם בבית החולים ומה אפשר לעשות כדי לצאת משם בשלום?
בית החולים אינו מקום בטוח: ידוע כי חיידקים עמידים שורצים כמעט בכל פינה בבית החולים, אולם עתה מפתיע לגלות כי אחד המקומות המסוכנים ביותר הוא דווקא הווילון המפריד בין המיטות במחלקות ובחדרי המיון. מחקר שנערך בארצות הברית מגלה כי כל וילון כזה מכיל מושבות עצומות של חיידקים אלימים ביותר, חלקם עמידים לאנטיביוטיקה.
איפה עוד נמצאים החיידקים?
- כספומטים מזוהמים כמו אסלות ציבוריות
- אילו חיידקים מסתתרים במזוזות ב"אסף הרופא"?
- לא תאמינו איפה מסתתרים חיידקים במטבח שלכם
הווילונות המפרידים בין חולים מעניקים אמנם מעט פרטיות, אולם מסתבר כי הם אחד המקורות המרכזיים להפצת זיהומים חמורים, בעיקר משום שהם נותרים תלויים זמן רב ואינם עוברים חיטוי או ניקוי, בעוד שנוגעים בהם חולים ומבקרים ומסייעים בהפצת החיידקים.
התוצאות מזעזעות
במחקר החדש נאספו 180 דגימות מ-43 וילונות. האיסוף התבצע פעמיים בשבוע במשך שלושה שבועות, מווילונות הממוקמים ביחידות לטיפול נמרץ, במחלקות כירורגיות ובמחלקות פנימיות. החוקרים סימנו את הווילונות כדי לבדוק אילו מהם הוחלפו במהלך תקופת המחקר.
תוצאות המחקר היו מזעזעות: החוקרים מצאו מושבות עצומות של חיידקים אלימים ובהם החיידק מרס"א (סטאפילוקוק אאוראוס עמיד למתיצילין) הנחשב לאחד העמידים ביותר לאנטיביוטיקה ומהמסוכנים ביותר לאדם.
עוד נמצאו חיידקים צואתיים רבים, חלקם עמידים גם הם לאנטיביוטיקה וונקומיצין - אחת האנטיביוטיקות רבות העוצמה שעוד נותרו לטיפול בחיידקים כאלה.
מתוך 43 הווילונות שנבדקו בכל המחקר, 41 נמצאו מזוהמים. הממצאים הראו כי אחד מכל חמישה וילונות מזוהם בחיידק העמיד מרס"א, וארבעה מכל עשרה וילונות נמצאו מזוהמים בחיידק אנטרוקוק העמיד לאנטיביוטיקה רבת העוצמה וונקומיצין. מכל משטחי התרביות שנלקחו, שני שלישים נמצאו מזוהמים בזנים שונים של החיידק האלים סטאפילוקוק אאוראוס או בחיידקים מסוג "גרם שלילי" האופייניים לחיידקים צואתיים.
בתוך כך ערכו החוקרים בדיקות נוספות כדי לזהות זנים העמידים לאנטיביוטיקות וונקומיצין ומתיצילין, ולבדוק אם אותם חיידקים מזהמים את הווילונות שוב ושוב. מתוך 13 וילונות כאלה, נמצאו 12 מזוהמים כעבור שבוע באותם חיידקים עמידים. גם לאחר שהוחלפו הווילונות, נמצאו שוב חיידקים עמידים על הווילונות החדשים.
החוקרים הסבירו כי קיימת מודעות הולכת וגוברת לסביבה המזוהמת בבתי חולים, המהווה גם מקור עיקרי להפצת חיידקים אלימים ביותר העמידים לאנטיביוטיקה. החוקרים המליצו על דרכים למניעת המשך הפצת החיידקים האלימים ובהם חיטוי הידיים לפני מגע עם חולים ולאחר הסטת וילון.
נדבקים בזיהום בבית החולים
מיליוני חיידקים ונגיפים, חלקם אלימים ביותר, מסתובבים בכל פינה בבתי החולים ומאיימים על חלק לא מבוטל מהמאושפזים. אותם חיידקים הנישאים על גופנו וחיים באידיליה עם האדם הופכים את עורם בבית החולים וגורמים לצרות צרורות. מגוון רחב של זיהומים נרכשים בבית החולים, מאריכים את אשפוז החולי ומחמירים את מצבם הרפואי. כך קורה לא אחת, שבמהלך האשפוז תוקפים את החולה שהגיע עם בעיה אחת שלל סימפטומים הכוללים דלקות ריאה, דלקות בדרכי השתן, בעיות עיכול ועוד.
מחקר שבוצע בשירותי בריאות כללית גילה שרק שליש מהאחיות נוטלות ידיים בין חולה לחולה. אצל 55% מהן נתגלו מעל מאה מושבות חיידקים בשל ידיים מזוהמות שלא נשטפו היטב. החוקרים גילו שרוב האחיות אינן נוטלות ידיים לפני עטיית כפפות, מעל שליש אינן מחליפות כפפות בין חולה לחולה, וכחמישית מהאחיות אינן מקפידות על נטילת ידיים לפני מתן זריקות.
בבדיקה שערך משרד הבריאות התגלה כי 48% מהחולים נדבקים בזיהומים בבתי החולים. 26% מהם לקו בזיהומים בדרכי השתן, 19% לקו בזיהום דם, 15% בדלקת ריאות ו-6% בזיהומים אחרים. 17% מהמנותחים שנסקרו נדבקו בזיהומים דרך פצעים פתוחים בגוף.
חלק נכבד מהזיהומים נרכשים דווקא במהלך ניתוחים, פעולות כירורגיות זעירות ואף החדרת עירוי (וונפלון) לווריד ביד. הסיבה היא חיטוי לא מספק של האזור המטופל, שמסתיים בחדירת החיידקים לעור, ישירות לזרם הדם, לחלל הבטן ולאזורים נוספים בגוף, שם הם גורמים לתחלואה קשה המצריכה אשפוז ממושך וקבלת אנטיביוטיקה לווריד.
מחקר נוסף שנערך בבית החולים הדסה מצא כי רק מחצית מהרופאים המומחים ו-31% מהמתמחים מקפידים לשטוף ידיים בין טיפול בחולה אחד לאחר, זאת למרות שנטילת ידיים היא השיטה הטובה והחשובה ביותר למנוע העברה של זיהומים בין חולים.
אז מדוע הצוות הרפואי אינו שוטף ידיים? הסיבות מגוונות: החל מעומס עבודה והיעדר זמן או בשל גירוי ויובש של עור הידיים כתוצאה משטיפות מרובות וכלה במיעוט כיורים והיעדר סבון או מגבות נייר בבתי החולים.
הסטטוסקופ: גן עדן לחיידקים
מחקר אחר שפורסם לפני כחמש שנים מצא כי אחד מכל חמישה סטטוסקופים שבהם משתמשים רופאי בתי חולים מזוהם בחיידקים אלימים. הסיבה המרכזית לכך היא שמרבית הרופאים הודו כי אינם מחטאים את הסטטוסקופ בין בדיקת מטופל אחד למשנהו.
החוקרים מבית החולים גריידי ממוריאל שבאטלנטה נטלו דגימות מ-84 סטטוסקופים של רופאים שנבחרו באקראי בבתי החולים. החוקרים העבירו את הדגימות למעבדה, שם הניחו לדגימות לגדול במה שמכונה "תרבית מעבדה". לאחר מספר ימים נתגלו בדגימות שלל חיידקים, ובהם חיידקים אלימים ועמידים במיוחד מקבוצת הסטרפטוקוקים.
לאחר מכן נטלו החוקרים 24 סטטוסקופים שעליהם נתגלו מושבות חיידקים, וניקו אותם ברפידת גזה הטבולה באלכוהול. החוקרים גילו כי כמות החיידקים על רוב הסטטוסקופים צנחה מכ-200 מושבות בממוצע - לאפס.
בנוסף, נשאלו הרופאים אם הם דואגים לחטא את הסטטוסקופים בין חולה לחולה. עשרה רופאים השיבו בחיוב, 35 אמרו כי הם מנקים את הסטטוסקופ אחת ליום, 30 רופאים סיפרו כי הם מנקים את הסטטוסקופ אחת לשבוע, שבעה מנקים אותו אחת לחודש, ושניים הודו כי מעולם לא ניקו את הסטטוסקופ.
מאושפזים? כך תפחיתו את סיכויי ההדבקה
- בקשו מהצוות הרפואי להחליף כפפות מחולה לחולה לפני שהם ניגשים לטפל בכם.
- ודאו שהרופא או האחות מחטאים את ידיהם לפני שהם נוגעים בכם.
- ודאו שלפני בדיקת דם או החדרת עירוי מבצעים הרופא או האחות חיטוי במעגלים משיקים מהמרכז כלפי חוץ ולאחריהם המתנה של 15 שניות לפחות.
- רחצו ידיים בסבון חיטוי (אדום) או הנוזל חיטוי (כחול) המצויים בכל חדר אשפוז, לפני אכילה ואחרי ביקור בשירותים.
- הקפידו ככל האפשר על חלון פתוח בחדר האשפוז, גם אם קר.
- מנעו כניסת תינוקות בריאים לבית החולים.