MBA הוא מקפצה לניהול ולשכר
כשהביקוש של מועמדים לאיוש משרות עולה על היצע המשרות, דרישות המעסיק עולות. במצב כזה אנו מוצאים דרישה לבעלי תואר שני במנהל עסקים גם לאיוש משרות ניהול זוטרות יחסית
שינויים גיאופוליטיים במדינות השכנות ובאלו המרוחקות יותר ותזזיתיות בסביבה המקרו כלכלית מאפיינים את העשור האחרון. לנוכח רמת אי הוודאות הגבוהה בהתנהלות בסביבה - הפרט חש לחוץ. האדם הבודד חש כי אינו מסוגל להשפיע על סביבתו, וחמור מכך, מתקשה לתכנן את התנהלות חייו. מסתבר כי דווקא הלחץ הסביבתי מביא את הפרט לבחון את התנהלותו האישית, תוך ניסיון ליצור פתרונות אשר יקדמו אותו.
אחד האפיקים המובילים ליציבות יחסית וליצירת יתרון תחרותי הם הלימודים - אולם גם כאן הנתיב אינו פשוט. ככל שאנו חשופים יותר למידע זמין, כך גם עולה הקושי ביכולתנו לקבל החלטה מושכלת. אנו נחשפים לסקרים רבים, המלצות אין ספור, ולמגוון אפשרויות בחירה.
לאחר תקופת החגים תיפתח שנת הלימודים האקדמית בארץ. מאות אלפי סטודנטים ינהרו לאוניברסיטאות ולמכללות בדרכם אל התואר הנכסף. עשרות אלפים מתוכם ישבו אל ספסל הלימודים האקדמי בפעם השנייה, במסגרת לימודי תואר שני. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המוסמכים המסיימים את לימודי התואר השני הכפיל עצמו במהלך העשור האחרון.
שיעור משמעותי מבין המסיימים סיימו לימודי תואר שני במינהל עסקים. נתון משמעותי המצביע על מגמה ברורה לגבי העדפה ללימודים ודרישה של הלומדים. נשאלת השאלה האם מדובר בטרנד מתמשך או בצורך ממשי?
במהלך השנים, לצד המצדדים במשנה של קידום הידע הטהור, התפתחה גישה של לימודים פרקטיים. לימודים הבאים לקדם את הלומד ולא את הכלל. לצד הלימודים הפרופסיונליים, אלו המביאים באופן ברור לרכישת מקצוע דוגמת הנדסה, רפואה ומשפטים, פותחו תוכניות לימוד אשר מטרתן לקדם את הלומד בקריירה האישית שלו, תוך יצירת יתרון תחרותי.
הדוגמא הבולטת לכך היא לימודי תואר שני במינהל עסקים, לימודים הבאים להעניק כלים יישומיים לעבודה בתחומי הניהול השונים. אם לפני שני עשורים כוונו לימודים אלו למנהלים בכירים באמצע הקריירה, הרי שהיום אנו רואים גם אוכלוסייה צעירה של לומדים.
צורך שהוא נורמה
האקדמיזציה בתפקידי הניהול בארגונים גלובאליים ומקומיים מביא את הצורך ב-MBA לנורמה. ניסיון מקצועי ניהולי היה ונשאר אחד המשאבים החשובים למנהל המצליח. אולם לימודי תואר שני במינהל עסקים נחשבים ל"קיצור הדרך" לאלו חסרי הניסיון, ולשדרוג משמעותי לבעלי הניסיון. את הצורך הממשי בלימודי MBA רואים דווקא בעתות אי יציבות כלכלית.
כשהביקוש של מועמדים לאיוש משרות עולה על היצע המשרות, דרישות המעסיק עולות. במצב כזה אנו מוצאים דרישה לבעלי תואר שני במינהל עסקים גם לאיוש משרות ניהול זוטרות יחסית.
בעולם התחרותי גם לימודים נמדדים במונחים של עלות-תועלת לפרט. כאן חשוב להתייחס ללימודים המתקדמים כאל השקעה ולא כאל הוצאה. לא בכדי מונחי העלות-תועלת באים לידי ביטוי במדדי דירוג המוסדות האקדמיים בארה"ב ומחוצה לה.
דירוג זה שם דגש בעיקר על איכות המחקר. הדרוגים הפופולריים בארה"ב, למשל, הם של ה The Economist ו Businessweek המדרגים את תוכניות ה-MBA. הפרמטרים החשובים בדרוג הם השתלבות במשרה בכירה ורמת שכר. על כן מפרסמים בארה"ב את שכר בוגרי התוכניות למנהל עסקים בשנה שלאחר סיום לימודיהם. (בתוכניות לימוד בבתי הספר המובילים למנהל עסקים כמו הרווארד, סטנפורד ושיקגו).
מחקרים מראים שיעור גבוה של החזר על ההשקעה בלימודי MBA. סקר של "בלומברג ביזנסויק" מוצא כי בוגרי 45 תוכניות Top-MBA בארה"ב צפויים להרוויח כ-2.5 מיליון דולר (שכר בסיס+ בונוסים) בממוצע לאורך קריירה של 20 שנה, כאשר בוגרי התוכניות המובילות ישתכרו יותר. המובילים כמובן הם בוגרי Harvard, שצפויים להרוויח כ-3.86 מיליון בוגרי Columbia עם 3.34 מיליון דולר. סקרים של GMAC (Graduate Managemen Administration Council) בארה"ב מביאים למסקנות כי MBA מהווה מאיץ קריירה ושכר.
מערכת הציפיות
סקרים אלו תורמים למערכת הציפיות של הנושאים עיניהם אל לימודי ה-MBA. בישראל נושא דירוג תוכניות הלימוד נמצא בחיתוליו. סקרי שכר ושביעות רצון של הבוגרים היו חלקיים בלבד. אין גם קונצנזוס על מדדי הערכת התוכניות. דווקא משום כך מעניין היה לשמוע בעיצומו של המשבר הפיננסי את אחד מהאנשים המוערכים בתחום הניהול – פרופ' הנרי מינצברג, מאשים את תוכניות ה-MBA במשבר.
האצבע המאשימה שלו הופנתה לתאוריות ולחוסר הניסיון של הלומדים. ביקורת זו מחזקת דווקא את הצורך בתוכניות MBA המשלבות לימודים יישומיים, והשמות דגש על התמודדות עם תרחישים עסקיים, תוך הכשרה לעולם המעשה. שיתופי פעולה בין המוסד האקדמי המכשיר ללימודי MBA לבין ארגונים עסקיים, מהווים את הפלטפורמה ליצירת סביבה המעניקה ללומד את היתרון התחרותי. בסופו של יום, בוגרי ה-MBA זוכים למקפצה משמעותית בדרך למשרה נחשקת בה הם יכולים לנהל, להוביל, ולזכות בתמורה הולמת.
הכותבת היא סגן דיקאן המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה
לפנייה לכתב/ת 
