אנשי האוהלים מחוץ לת"א: "נישאר עד הבחירות"
בבאר-שבע, חולון וקריית שמונה לא מתכוונים לקפל את האוהלים לאחר פרסום המלצות ועדת טרכטנברג. רבים מהיושבים שם הם מחוסרי דיור שייאלצו לעשות את החג במאהל. מבחינתם, המלצות הוועדה הן "התחלה של תהליך, זה לא הסוף"
נשארים במאהל גם אחרי טרכטנברג: בשעה 17:00 יכנס פרופ' מנואל טרכטנברג מסיבת עיתונאים, שתועבר בשידור חי ב-ynet, ובה יציג את הדו"ח שחיבר. מבחינת אנשי המאהלים, זה לגמרי לא סוף פסוק. בקריית שמונה, בירושלים ובמאהל בבאר-שבע לא מתכוונים להתקפל כל כך מהר. רבים מהם מחוסרי דיור, ויודעים שלא יימצא להם פיתרון בדו"ח החדש.
ואלה המלצות הוועדה:
- אכזבה מטרכטנברג: "מה עם השכבות החלשות?"
- בשורה או אכזבה? לקראת המלצות טרכטנברג
- המלצות טרכטנברג לדיור: היזמים ירוויחו בגדול
- המלצות טרכטנברג - מיחזור חוקים שלא מיושמים
במאהל בבאר-שבע יש כיום כ-20 משפחות של מחוסרי דיור, שממתינים לפיתרון דיור מהממשלה, ואין להם לאן ללכת. גם בקריית שמונה אומרים הפעילים כי הם לא מתכוונים לפרק אותו לאחר פרסום ההמלצות. "המטרה להכין את העם לבחירות כדי שיבחר חכם, ואולי אחרי הבחירות המאהל יתפרק, אנחנו אולי ניעלם מהרחוב כשתוקם ממשלה חדשה".
עוד בערוץ החדשות :
דורון בנאמו, אחד הפעילים הבולטים במאהל בבאר-שבע, הביע תקווה שמסקנות הוועדה "לא יהיו סוג של ספין". לדבריו, "אם יקבלו את מסקנות הוועדה נוכל לומר שלא יצאנו סתם למאבק הזה". הוא הוסיף כי פרטי המשפחות במאהל הוגשו למשרד השיכון כדי שיקבלו טיפול ופיתרון. "אין להם מקום אחר ללכת אליו. אין להם ברירה", אמר.
אחת הדיירות הוותיקות במאהל, מרטין שטרום, סיפרה כי כל הסטודנטים כבר עזבו והמצב במאהל לא נעים. "אותי ואת בעלי זרקו מדירת עמידר ומצבנו הכלכלי קשה. אני כבר שלושה חודשים פה, באתי אל הסטודנטים אחרי 3 ימים, אבל כל מי שיושב פה חודש נמאס לו. אין מקלחות, אם אני לא אבשל סיר לכולם, לא יהיה אוכל, האנשים כאן לא יכולים לדאוג לעצמם". לדבריה, "גם אנשים מבחוץ אומרים שזה נהיה מכוער ולא נעים לעין".
גם נינה ג'ירד, בת 61, גרה במאהל הבאר שבעי: "הייתה לי דירה שנכנסה לכינוס נכסים בגלל שלא עמדתי בתשלומי המשכנתא. כל תכולת הדירה שלי פה". לדבריה, "המצב במאהל לא הכי טוב עכשיו".
"לא סומכים על מי שיממש את ההמלצות"
גם במאהלים אחרים מחוץ לתל-אביב המצב אינו שונה בהרבה. רוב הפעילים הצעירים עזבו, ומי שנשאר לתחזק את המאהל הם מחוסרי דיור. המאהל בעפולה אמנם פורק לפני מספר ימים, אך "המאהל יחזור לפעול בסוכות", אומר עופר כרמל, ממארגני המאהל בעיר. הסוכה תשמש מקום מפגש לשיחות של הפעילים בעיר, בהם צעירים, סטודנטים וחברי תנועת נוער.
לאחר שפורק המאהל נמצאו פתרונות דיור לשלושה מחוסרי דיור. לזוג אחד נמצאה דירה במחיר שכירות מוזל יחסית בסיוע מחלקת הרווחה בעפולה. "המאהל מוקם לפי צרכים קהילתיים ולא לפי צרכים שלנו", אמר כרמל, "לכן אין לנו צורך במאהל קבע בעיר, פרקנו אותו כדי שנוכל לצאת ממנו לישובים אחרים באזור". חברי גרעין המחאה, המונה כ-30 בני אדם, נפגשים פעמים-שלוש בשבוע במעין אסיפות עם אזוריות ומקיימים עם התושבים דיונים אודות המצב החברתי-כלכלי.
כרמל סבור שהמלצות ועדת טרכטנברג הן "התחלה של תהליך, זה לא הסוף. מצער אותנו שלא ראינו את המילה פריפריה בכלל, אין התייחסות לאזור כאן ככזה שדורש שיקום".
ירון בן עזרי, ממארגני המאהל בקריית שמונה, הוסיף כי "גם אם אנחנו סומכים על טרכטנברג, אנחנו לא סומכים על מי שיממש את ההמלצות. הרעיון של פתרונות דיור ציבורי הוצע כבר לפני חמש שנים. הבעיות האלה קיימות בכל הארץ, לא רק בפריפריה, הבעיה שאין מי שרוצה לפתור את אותן בעיות בפריפריה".
גם בקריית שמונה נערכים לשהות ארוכה במאהל, ומסביב למקום נשתלו עשבי תיבול וירקות. בין הגידולים נפרשה מערכת השקיה ובין הגידולים לכיור המטבח נפרשו מערכות אקולוגיות להשבת מים. "השאיפה שלנו זה לבנות כאן כפר אקולוגי" אומר בן עזרי.
ירון, אב לשניים, אולי אינו נמנה על ציבור הסטודנטים המזוהה עם מאהלי המחאה אך הוא דוגמה לתושבים אחרים בעיר שלא אמרו נואש והחליטו לסיים את המחאה "המאהל כאן בפירוש לא מתפרק, יש לנו כאן מקלחות שדה, שירותי שדה. המים מהמטבח זורמים להשקיית הערוגות, וכרגע יש לנו כאן 20 אוהלים ושתי חושות. הגרעין מונה כ-30 איש שאחראים במאהל באופן כמעט יומיומי ויש מעגל שני של כ-70 איש שלא ישנים פה אבל באים לישיבות ולאסיפות".
גם אנשים שעובדים אינם מסוגלים למצוא דירה שתתאים ליכולות המצומצמות שלהם. כך למשל שלמה מזרחי (41), עובד באגף התברואה בעיריית ירושלים, המתגורר במאהל בעיר עם ארבעת ילדים כחודשיים וחצי. "אני מקווה שהפתרונות שמציגים למעמד הביניים יגיעו גם אלינו, האנשים שגרים במאהלים ואין להם לאן ללכת. מעולם לא התנהגנו כמסכנים ולא הזדקקנו לאיש. אנחנו אנשים שעובדים כל מה שאנחנו מבקשים זה פתרונות דיור במחירים שאפשר לעמוד בהם ושיקום של מערך הדיור הציבורי".
במאהל בגן סאקר נותרו כעשר משפחות של מחוסרי דיור ועוד מספר דרי רחוב בודדים. בשל הקור הירושלמי חלק מהמשפחות מתפצלות ושולחות את הילדים לישון אצל קרובי משפחה.
לדברי מזרחי, "דיור ציבורי זה לא דיור בחינם, אלא שכר דירה מסובסד שמשמעותו עזרה לאנשים שזקוקים לה ביותר. אני מקווה שטרכטנברג לא ישכח אותנו, ויתקן את ההרס שהמדינה גרמה למפעל הזה במשך שנים. אנחנו לא יכולים לחכות גם להמלצות של הוועדה אנחנו צריכים פתרון עכשיו".
את החג הקרוב יעשה מזרחי, שנמצא על סף ייאוש, עם משפחתו במאהל. "התחושות שלנו מאוד קשות. אתה מרגיש תלוש חסר אונים מול הסבל של הילדים שנאלצים לחיות באוהל כבר חודשיים. עכשיו כשמגיע החורף, לעשות את החג במצב הזה בלי להיות מסוגלים לקנות אוכל או בגדים לילדים, זה מביא אותך למצב של ייאוש".
"אין בדו"ח טרכטנברג שום דבר ביצועי"
גם במאהל ג'סי כהן בחולון לא מפתחים ציפיות לקראת פרסום המלצות ועדת טרכטנברג. במאהל חיים 35 משפחות של מחוסרי דיור, בהן גם משפחות שזכאיות לדיור ציבורי, אך למדינה אין דירות פנויות לתת להם.
"אנחנו מאוד מאוכזבים וכועסים שאין בשורה למחוסרי הדיור, בין אם לאנשים מחוסרי דיור ומעוטי יכולת, ובין אם לזוגות צעירים", אמר ניסן זכריה, אחראי המאהל בחולון. "ציפינו שטרכטנברג יביא מסקנות מהשטח וירשום משהו אופרטיבי, אבל אין בדו"ח הזה שום דבר ביצועי, רק מסקנות כלליות, תיאורטיות ואקדמיות". לדבריו, "אנחנו לא נעבור על כך בשתיקה ואנחנו מתכוונים לעשות פעולות מחאה בימים הקרובים"
בניגוד למאהלים בתל-אביב, בעיריית באר-שבע לא ממהרים לפנות את יושבי המאהל או לפנות לבית משפט. בשבועות האחרונים הצדדים אף מנהלים הידברות, ואף נפגשו בשבוע שעבר עם ראש העיר, רוביק דנילוביץ',
במטרה למצוא פתרונות לדיירי המאהל.
אחד מוותיקי המאהל, רוני כהן (46), כי בפגישה עם ראש העיר נכחו גם נציגי אגודת הסטודנטים שממשיכים לתמוך בחסרי הדיור. "עכשיו מתחילים לזוז עניינים. הסטודנטים עדיין איתנו, מנסים למצוא פיתרון. הם מבינים את המצב הבעייתי ואני מקווה שנוכל לעזוב מרצון ושלא נגיע לבתי משפט ולמצב של המאהל בתל אביב".
הוא קרא ל"כל מי שאין לו לאן ללכת", לבוא למאהל, "נקבל אותו באהבה. את החג נעשה פה". מרטין אף ציינה כי את ארוחת החג תבשל היא בעצמה.
לפנייה לכתב/ת 
