למה אנשים נשארים במערכות יחסים גרועות?

"אני נשואה ארבע שנים, אבל חיה איתו כבר 11 שנה. יש לנו שני ילדים. נמאס לו ממני ולי נמאס ממנו. אנחנו רק מזיקים לעצמנו ולילדים, בעיקר לילדה הגדולה שנוכחת בויכוחים ובמריבות ובצעקות. הוא ממש שונא אותי וכבר לא נמשך אליי (הגיוני שגבר יסרב לסקס?). אין לנו גרוש על התחת ואין לנו רכוש (רכב לא נחשב...), ואני יודעת שאם היה אפשרי כלכלית כבר מזמן היינו מתגרשים".

זוגיות בערוץ יחסים:

• מבטים בזוגיות
• פילגש, את עושה לעצמך רק נזק
• זוגיות פתוחה היא רק הגדרה אחת לבגידה
• רוצים לשפר את הזיכרון? תחזקו את הזוגיות
• מדברים על זוגיות גם בפייסבוק שלנו
  

לפני שהם מקימים משפחה, הרבה אנשים נוהגים לומר ש"אני לא אסכים לסבול כמו ההורים שלי/אחותי/ חברתי הטובה, ואם אגלה שהנישואים שלי לא טובים – פשוט אתגרש", אך בפועל אנשים רבים נשארים תקועים בתוך נישואים אומללים וקשים, שמכאיבים להם, לבני זוגם ולילדים שלהם. השאלה של דפני (מתוך פורום"חיי נישואים") מדגישה את הסוגיה הזו - למה אנשים נשארים במערכות יחסים גרועות ולא עוזבים?

מה הופך זוגיות לרעה?

נתחיל מההגדרה. מערכת יחסים גרועה - מה זה בכלל? התשובה הרומנטית היא שזוגיות רעה היא זוגיות שאין בה אהבה. אבל האם זה תמיד נכון? גם אם יש אהבה מאד גדולה, עדיין הזוגיות יכולה להיות מאד רעה. בעיקר אם אין כבוד הדדי, הערכה, שמירה אחד על השני.

אם אתם מביטים בעיניים של בן הזוג שלכם ורואים שם עוינות, בוז, לגלוג, שנאה – הזוגיות שלכם לא טובה. אם כל מה שאתם מוציאים אחד מהשני זה כעס, אם אתם מענישים אחד את השני, מתעללים אחד בשני, עושים מניפולציות ומכאיבים זה לזו - הזוגיות מוציאה מכם את הרע.

כדאי לעשות סדר. לא כל זוגיות שרבים בה היא "מערכת יחסים גרועה". גם אם המצב מתוח וזה נמשך כבר זמן מה. אל תשכחו שזה לגמרי נורמלי שיש מתחים בזוגיות, שיש ריבים, שיש תקופות קשות.

שני בני הזוג מגיעים משתי משפחות אחרות. לכל אחד סדרי עדיפויות משלו, ערכים משלו, הרגלים, נורמות, התנהגויות, כללים וכל מיני דברים שהוא אפילו לא חשב עליהם בכלל בתור כללים – אבל פתאום כשמתחילים לחיות יחד – מתגלה שיש לו כאלו וצריך למצוא את שביל הזהב בין שתי האסכולות שמהם מגיעים שני בני הזוג.

זו גם הסיבה שהשנה הראשונה לזוגיות מאופיינת בהרבה ריבים ומתח, גם אצל זוגות יציבים יחסית. הריבים הם לא יותר מניסיון להגיע לעמק השווה, להסכים, למצוא נוסח של "חוזה זוגי" שמאחד את שני הצדדים.

הקור מגיע עד לפה. זוגיות רעה(צילום: shutterstock)

מתי זה מתחיל להיות רע ובעייתי? כשהזוגיות "מרעילה" את המשתתפים בה. כלומר, כשהיחסים עם בן הזוג מוציאים מתוכנו את הרע, את החלקים הלא טובים שלנו, או לחלופין כשהצד השני מתנהג בצורה אלימה, עוינת, משפילה, מעליבה ומלגלגת. זוגיות כזו – במקום לבנות אותנו – רק מייצרת הרס.

בזוגיות טובה אתה אמור לחזק את בן הזוג שלך, להאדיר אותו, לעזור לו להוציא מתוכו את הפוטנציאל החיובי, שאתה, מתוך האהבה, רואה בו. בזוגיות רעה אתה מוציא ממנו בדיוק את ההיפך - מקטין אותו, משפיל אותו, וגורם לו לנסות להתגונן. כמובן שסימני האזהרה הכי חזקים הם אלימות של ממש, אבל גם זוגיות שאין בה אלימות פיזית, יכולה להיות גרועה.

לאו דווקא. יכולה להיות זוגיות, שמאד טובה, נוחה ומתאימה עבור צד אחד - ומאד לא טובה לצד השני. לא פעם אחד הצדדים מרגיש אהוב, מוערך ובטוח – ובאותו הזמן הצד השני חש מאוים, מושפל ומוחזק על תנאי.

רואים את זה הרבה פעמים בטיפול – צד אחד מתלונן, מקטר, מבקש לשנות, ואפילו מאיים להתגרש, והצד השני בכלל לא מבין מה הבעיה "ככה זה אצל כולם. זה נורמלי".

אז אם המערכת כל כך גרועה – למה לא עוזבים? מכל מיני סיבות. בדרך כלל לא טובות.

מי מפחד לעזוב קשר?

דפני מדגישה במכתב שלה את הסיבות הכלכליות, ובאמת לא פעם, אנשים תולים את עצם הישארותם יחד בסיבות כלכליות. לא פעם, המצב הכלכלי באמת תוקע את בני הזוג יחד, מבלי יכולת להיפרד. אבל, לא פעם הסיבות הכלכליות הן בעצם רק תירוץ שאחד מבני הזוג, או שניהם, נתלים עליו, על מנת לתרץ את הישארותם יחד במערכת זוגית כל כך לא מתגמלת. אם היו מתאמצים ובאמת רוצים להיפרד – הרבה פעמים זה כן היה אפשרי.

אנשים לא עוזבים מקומות רעים אם הם לא מאמינים שבמקום אחר יהיה טוב. מי שגדל בבית עם זוגיות רעה, אלימה, מכאיבה, וחווה מקרוב את אחד משני ההורים, או את שניהם, סובלים בקשר הזוגי - אולי לא היה חשוף מספיק לאפשרות שיכול להיות אחרת. הוא מגיע לקשר נורא, עם הזמן הקשר מסתבך והולך – אבל הוא חושב שזה נורמלי, ולא מצפה בכלל שיהיה אחרת.

הרבה אנשים לא עוזבים קשרים רעים כי הביטחון העצמי שלהם רעוע. מי שלא אוהב את עצמו ולא מאמין בעצמו – לא יזוז מקשר רע, כי הוא לא מאמין שהוא יכול לסדר לעצמו עתיד אחר. זה לא סתם קלישאה "כדי לאהוב בזוגיות אתה צריך קודם כל לאהוב את עצמך", מאחר ואם יש לך בעיות עם עצמך – תתקשי לתת, לקבל, לדרוש ולקחת אהבה מהצד השני.

שינויים תמיד כואבים. אל תבכי(צילום: index open)

כוחה של השיגרה

כן, הרבה אנשים לא עוזבים מתוך הרגל. שינויים זה דבר מפחיד, ואנשים מוכנים לשלם מחירים מאד גבוהים, העיקר לשמור על השגרה המוכרת להם. אפילו אם היא לא בריאה ואפילו מכאיבה.

שפים צרפתיים מספרים תמיד איך הם מבשלים צפרדע – הם שמים אותה חיה על המחבת, בתוך מים, ומדליקים את האש. המים מתחממים לאט לאט, והצפרדע בכל פעם מתרגלת לטמפרטורה יותר ויותר חמה. בסוף, כשזה כבר רותח, כבר אין לצפרדע כוח לקפוץ ולהציל את עצמה. זהו כוחו הרע של ההרגל – הוא מרדים אותך בשמירה. אתה לא עושה שינוי. ועד שאתה מבין את רוע המצב – אתה עלול לגלות שהפכת לתבשיל רגלי צפרדעים בלי שהרגשת.

תלות פיזית או נפשית בבן הזוג

אם את תלויה בבן הזוג שלך – תתקשי לעזוב אותו, גם אם הקשר ביניכם ממש גרוע. מה זה תלות? זו יכולה להיות תלות כלכלית, כמו שהזכרנו קודם. אם אתה, למשל, לא עובד, והיא זו שמפרנסת אותך, או אם אתם גרים בדירה של הוריה, שמשלמים לכם כל חודש ועוזרים לכם, או אם אין לך מקורות הכנסה ותמיכה משפחתית משלך – אתה לא יכול להיות חופשי להיפרד ממנה, כי איך תחזיק מעמד לבד?

יש כמובן עוד סוגים של תלות – לא רק כלכלית או משפחתית אלא גם תלות רגשית. אם את לא מאמינה שאת יכולה להסתדר לבד בעולם – יהיה לך מאד קשה להיפרד מבן הזוג שלך. יש לא מעט אנשים שמרגישים שכשהם לבד הם "חצי בנאדם" ורק כשיש לידם בן זוג הם מצליחים לתפקד, אפילו אם זה בן זוג שמתנהג אליהם בצורה איומה.

הגנה על הילדים

הרבה אנשים לא עוזבים קשרים רעים כי הם רוצים להגן על הילדים שלהם, לשמור על המשפחה ועל הבית. לא לפרק את המסגרת המוכרת והנורמלית של הילדים.

לא תמיד נכון להישאר ביחסים כאלה. אם אתם זוג רע, שמציקים אחד לשני, מאמללים אחד לשני, ממלאים את הבית בצעקות, שתיקות, ריבים ואלימות מילולית או אחרת – אולי עדיף לילדים שתיפרדו. אמנם זה טראומתי לשבור את המסגרת, אבל בדרך הזו אולי תשיגו להם שקט תעשייתי, ובאופן מוזר דווקא תקלו עליהם.

הרבה ילדים שגדלו בבתים בהם שררה זוגיות לא בריאה בין שני ההורים, גדלים ומספרים שהם רק התפללו, לכל אורך ילדותם, שהוריהם ישימו כבר קץ לנישואים האומללים שלהם ויתגרשו. איזו הקלה זו הייתה יכולה להיות.

אם אתם מפרקים זוגיות רעה, והולכים כל אחד לדרכו – יש סיכוי שהפעם הבאה תצליח לכם יותר, ואם זה באמת יקרה – ותבנו פרק ב' טוב וחם – זה יכול להיות תיקון אדיר לילדים.

הם יכולים לקבל מזה דוגמא מצוינת לחיים, למשל שלא תמיד אנחנו מצליחים במכה ראשונה, שלא תמיד להישאר בכל מחיר זו התשובה הנכונה, ושעם הרבה אומץ ותקווה אפשר כן למצוא אהבה טובה. וכשהם יגדלו – הם ייקחו את המסר הזה אל הזוגיות שלהם.

אמא! אבא! די כבר!(צילום: shutterstock)

"מה יגידו" – סיבה לא לעזוב את הקשר

הרבה אנשים מרגישים שהם לא יכולים לסבול את הרעיון שהם יתגרשו. שזה סוג של אות קין, סמל לתבוסה, כשלון ענק – ומה יגידו על זה ההורים? האחים? החברים? השכנים? יש משפחות שמגדלות את הילדים עם הרבה דגש על "מה יגידו". בחירות והחלטות חשובות בחיים מונחות על ידי המחשבה איך זה יראה מבחוץ, מה יחשבו על זה אחרים. לאנשים כאלה, בבגרותם, אין הרבה מרחב פעולה חופשי והם עסוקים כל הזמן בשיפוט החברתי החיצוני.

אז מה עושים? אפשר ללכת לטיפול זוגי ולהצליח לעשות שינוי, גם אם מערכת היחסים ממש גרועה. אבל כדי שזה יקרה צריך מוטיבציה חזקה משני הצדדים. צריך להבין שהמחול של האלימות, הממשית או הרגשית, הוא מחול ששני הצדדים מכירים את הצעדים שלו בעל פה, ועושים אותו בלי להרגיש, באופן טבעי, כבר הרבה שנים.

צריך המון מאמץ, מצד שני הצדדים, כדי לעצור את זה. כדי לסגל דרכים אחרות להתמודדות. אבל כן – אפשר להפסיק להיות אלימים. אפשר להפסיק להתייחס לבן הזוג בצורה פוגעת. אפשר ורצוי להחזיר את הכבוד לבית. את ההערכה ההדדית. אבל שני הצדדים צריכים לקחת ביחד אחריות על זה. זה לא קורה מעצמו, ולא קורה רק במעורב ושל צד אחד בלבד.

לחילופין, במיוחד אם אין הסכמה של הצד השני לטיפול זוגי, אפשר להיעזר גם בטיפול אישי. בטיפול אישי אתה מתנתק מהקולות בחוץ, מהחברה, מה-"מה יגידו". אתה מתרכז יותר ויותר בעצמך, בקולות הפנימיים שלך. אתה מתחבר לאמת שלך, לאט לאט, וכך מקבל החלטות.

בטיפול אישי אפשר לשקול את כל הצדדים בקשר, ואת המידה שבה יש עדיין פוטנציאל לתיקון ושיפור. במקרים של קשר מרעיל ורע – לפעמים הפתרון הכי טוב זה דווקא להחליט לעזוב ולקבל את הכוחות לעשות את זה – ואת זה עושים בטיפול אישי ולא זוגי. למרות שהבעיה היא בזוגיות, טיפול אישי יוכל לעזור לכם לזהות איזו זוגיות מתאימה לכם והאם באמת טוב לכם בזוגיות שבה אתם נמצאים היום.

לקראת השנה החדשה אנחנו מאחלים לכם שתמצאו את הדרך והכוח לא להישאר במערכות יחסים שבהן רע לכם ותמצאו זוגיות טובה ומאושרת.

שנה טובה, מגילי בר ויעל דורון.

יעל דורון היא פסיכולוגית, מטפלת אישית וזוגית.

גילי בר הוא מטפל אישי ומאמן למציאת זוגיות.