שיר לסוכות: "השפע הירוק של סוכתי"
"השפע הירוק של סוכתי/ נמצא מחוצה לה/ מתקן אני את הסכך/ מטליא בבדיה/ את החור/ שתהיה סוכתי כולי/ לקבלת תבות האור". שיר לסוכות מאת בלפור חקק
סוכתי רוחַ
הַסֻּכָּה שֶׁלִּי כֻּלָּהּ יָרֹק
הַסֻּכָּה שֶׁלִּי מְחַכָּה
לְתִקּוּן. בְּתַהֲלִיךְ הַתִּקּוּן
הִיא עֲדַיִן לְלֹא דֶּלֶת, אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת
אֶת הָאוֹתִיּוֹת, אֶת הַשֶּׁפַע
הַמָּתוֹק.
הַשֶּׁפַע הַיָּרֹק שֶׁל סֻכָּתִי
נִמְצָא מִחוּץ לָהּ.
מְתַקֵּן אֲנִי אֶת הַסְּכָךְ
מַטְלִיא בְּבַדֶּיהָ
אֶת הַחֹר
שֶׁתִּהְיֶה סֻכָּתִי כְּלִי
לְקַבָּלַת תֵּבוֹת הָאוֹר.
אִם תִּהְיֶה סֻכָּתִי רוּחַ
וְלֹא קְרָשִׁים וּבַרְזִלִּים
תִּהְיֶה הִיא כְּלִי
לִצְפֹּן בּוֹ
אֶת הַתֵּבוֹת וְהַמִּלִּים.
לְפַעֲנֵחַ גְּוִילִים.
איך נכתב השיר "סוכתי רוח"? תוך כדי הכנת הסוכה על מרפסתי העליונה, באו המחשבות. נזכרתי אז שסבי, מורד חקק, קרא לסוכָּה "סוכַּת הזיכּרון" ואמר לנו שהיא מכילה בתוכה את כל מה שהיהודים יצרו במשך דורות. גם אם מפרקים אותה מדי שנה, היא נשארת איתנו ובתוכנו תמיד. תהליך הכתיבה של שיריי חיזק בי עם השנים את התחושה שעיקר המורשת שלנו, שהולכת איתנו, היא רוחנית - וכל השאר אלה קניינים מדומים, שאנו נאחזים בהם - אך הם אינם ממש.
כל מה שאנו עושׂים ביצירתנו נועד לתיקון עולם, לפענוח המורשת שקיבלנו ושעלינו לקבל אותה בכל פעם מחדש, לפי נפשנו ולפי רוחנו. ואם צריך, עלינו להטליא אותה ולהתאים אותה כל אחד לפי כליו, כל אחד על פי תהליך התיקון שבו הוא נמצא. כל אחד מאִתָּנו מוזמן לבנות את הסוכה הרוחנית שלו, את סוכַּת שירתו, סוכַּת חייו. השיר לקוח מתוך הספר "משורר של חצות", מאת בלפור חקק.
לפנייה לכתב/ת 
