הגזמות והעתקות - אדריכלים מסכמים שנה
כינסנו 7 אדריכלים ומעצבים כדי לשמוע מה לדעתם היו הדברים החיוביים והשליליים בתחום העיצוב בשנה החולפת. מי היה מוותר על הערס שיק, מי מחכה להשפעות המחאה החברתית ומי רוצה להתרכז בצרכים אמיתיים? בדקנו
עולם העיצוב מלא בטרנדים משתנים. לכל שנה יש את קובעי הדעה שלה, שמנחילים לקהל הרחב את הרהיט, התכשיט או המוצר שעתיד לשבת אצלהם בבית בחודשים הקרובים. לכבוד תשע"א שיוצאת ועוזבת ולכבוד זו שמגיעה, יצאנו אל כמה מהמוחות הבולטים ביתר בעולם העיצוב הישראלי כדי לברר מה עשה להם את השנה, מה הרס אותה ומה הם מאמינים שיקרה בזו החדשה.
האדריכלית טולה עמיר: מספיק עם הראוותנות
הכי אהבתי השנה: "לא בדיוק טרנד ולא בדיוק עיצובי, אבל הדבר המשמעותי ביותר שקרה השנה הוא מחאת הצדק החברתי והרעיון לפיו לציבור יש כוח שרואים ושיש הסכמה רחבה כל כך. לרעיון כזה יש השפעה גם על תחום התכנון ואני תקווה שהוא ימסמס עוולות של הגזמה בשטח, באביזרים, ובחומרים ויחזיר אותנו לשפיות שימושית".
אפשר היה לוותר על: "כל נושאי ההגזמה והראוותנות, בשטחים, בחללים, בחומרים ובאביזרים".
ובשנה הבאה: "אני מקווה שאכן נתרכז ברעיונות אדריכליים ובמהות של החללים שאנחנו מתכננים – צרכים אמיתיים, קשר ישיר לחברה ולמשפחה, אחריות וידידותיות למשתמש ולקהילה. הכוונה היא לא לבטל את העושר האישי, שמאפשר לאדריכלות להתבצע ולהתפתח, אבל יש בהחלט מידה של הגזמה ללא טעם וללא צורך".
טולה עמיר בעלת סטודיו לאדריכלות ומלמדת בבית הספר לארכיטקטורה של אוניברסיטת תל אביב. מתמחה בתחום של עיצוב פתרונות אחסון לדירות קטנות ומעורבת בתערוכות רבות וכותבת מאמרים לכתבי עת שונים.
האדריכל מיכאל אזולאי: יורדים לפרטים הקטנים
הכי אהבתי השנה: "בשנה האחרונה ניתן היה לראות צבעוניות רבה מלווה בתעוזה ססגונית ושמחה, גם בטקסטילים וגם בגוונים של משטחים ורהיטים שונים. המגמה הזו משרה חמימות ונעימות בעיצוב".
אפשר היה לוותר על: "אין משהו שהייתי מוותר עליו. כל טרנד שעולה מקבל אינטרפרטציות שונות וכל אדריכל ומעצב מפתח עוד ועוד נדבך עיצובי עד שלבסוף נולד סגנון חדש".
ובשנה הבאה: "התחזית שלי מתייחסת למגמות שאני מחובר אליהן ומדובר בעיצוב חללים שהמוטיב המרכזי שבהן הוא אירוח וביתיות וכשכלל העיצוב מתייחס לפן האירוח, הוא יכלול גם נועם וחמימות, צורת הגשה וכלי הגשה. נוחות הלקוח מתחילה כבר מתרשים הזרימה והחוויה שאנחנו נרצה שיעבור ואני מאמין שיותר בתי עסק ויותר לקוחות פרטיים יתייחסו ברצינות לאותה חווית אירוח שתבוא לידי ביטוי בעיצוב ובירידה לפרטים הקטנים".
מיכאל אזולאי בעל סטודיו לאדריכלות ועיצוב פנים הפועל משנת 1990 ומתמחה בתכנון ועיצוב מגוון רחב של פרויקטים. אזולאי שם לעצמו כיעד את ההתמחות בתחום המלונאי, גם בעקבות המשיכה לתחום, וגם עקב הדרישה ההולכת וגדלה. בשנת 2010 זכה אזולאי בפרס מגזין "בנין ודיור" כמעצב המוביל בתחומו.
האדריכל פרופ' אמנון בר אור: לא מוכרחים להעתיק עיצובים
הכי אהבתי השנה: "חד משמעית, את המבנה החדש של מוזיאון תל אביב שיפתח בקרוב. הוא מביא יצירה אומנותית עכשווית שלפני עידן המחשב לא ניתן היה ליצור, יש לו צורה מרתקת שמשתלבת נפלא עם שאר המבנים שסביבו שכל אחד מהם ייחודי אף הוא ואולי הוא זה שאף מחבר ביניהם".
אפשר היה לוותר על: "חלק מעבודות השימור שאני עושה הן עבור אנשים בעלי ממון ובמשך תקופה ארוכה לא הבנתי למה כל בית שכזה נראה בסופו של דבר מבפנים אותו הדבר – לכולם יש במרתף אולם קולנוע, בריכה או חדר כושר.
"בסופו של דבר הבנתי שאותו אלפיון עליון מנסה בעצם להעתיק אלמנטים שקיימים בבתים של אנשים משפיעים בעולם כמו ביל גייטס וזה, לדעתי, חסר זהות לחלוטין. אם יש לך כל כך הרבה כסף לעשות מה שאתה רוצה, אז תשנה. תשמור על הסטנדרטים שלך, אבל תיצור לעצמך זהות משלך בלי להידמות למשהו אחר".
ובשנה הבאה: "לצערי מה שייעלם זה היכל התרבות בתל אביב, שמאז הקמתו נחשב לאחת מאבני היסוד של התרבות בארץ. מה שיוביל לכך אלו כל מיני בירוקרטיות בעירייה ואגו של אנשים מסוימים כתוצאה מכוחניות ולא ממקצועיות. בתחום שלי, שעוסק בעיקר בשימור, אני רואה יותר בנייה ירוקה ואקולוגית שמשתלבת עם השימור ולדעתי יהיה כאן יותר שימור חופשי ולא מוזיאלי. הנושא הזה מתפתח כל הזמן ואני מאמין שאפשר יהיה להגיע איתו ליותר ורסיות".
אמנון בר אור הוא בוגר הפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת פירנצה. מאז שנת 1996 מרצה בכיר בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב ומקים התכנית ללמודי תעודה בשימור המורשת הבנויה באוניברסיטת תל אביב. עיסוקו העיקרי כיום הוא שימור מבנים.
מעצב הפנים ירון טל: אפשר לוותר על כל מה שמנצנץ
הכי אהבתי השנה: "את החזרה לחומרים הטבעיים והפשוטים, את השילוב והחיבור בין חומרים ממוחזרים, את הגוונים האמיתיים של החומר וצורתו הגולמית, כמו שימוש בעץ לא מעובד וברזל חשוף, והערבובים האמיצים בין מספר סגנונות ללא חוקים".
אפשר היה לוותר על: "הסגנון הקלאסי אלגנטי ומבריק, סטייל "ערס שיק". זה מנצנץ, מנקר עיניים, מתלכלך ומעצבן מהר מאוד במראה קר ונובו-ריש סטייל. ממש לא משהו שאני אישית יכול לקום איתו בבוקר ולקחת נשימה של יום חדש. הייתי מוותר גם על תופעת העדר וחוסר המקוריות שקיימת בארץ וההעתקות שגורמות לכך שלכולם יש אותו הסלון, אותו המטבח ואותם צבעים. הייתי מוותר על האיפוק ועל ההליכה על בטוח ונותן למזרח התיכון לחדור לנו לבתים".
ובשנה הבאה: "נראה שימוש מאסיבי יותר בחומרים ממוחזרים וירוקים ושילובם בראש סדר העדיפויות. טכנולוגיות קיימות כמו חיתוכי CNC וכיפופי עץ וזכוכית יתפסו מקום נרחב יותר ויהיו נגישים לפרויקטים בעלי תקציב נמוך. התאורה הולכת לכיוון ה-LED, טכנולוגיות ההדפסות על חומרים שונים תתפוס מקום עממי יותר ותשולב על כל דבר אפשרי.
"אני גם מעריך שיפחת השימוש בצבעים חלקים ומבריקים לטובת צבעי מט משי, טקסטילים וצבעים יחזרו להיות שמחים וצבעוניים יותר אך השחור תמיד יעמוד איתן בראש הפירמידה ולא יאבד מהרלוונטיות שלו".
ירון טל בעל סטודיו לעיצוב מזה 17 שנה, בוגר בית הספר הגבוה לעיצוב "בצלאל" ומתמחה בעיצוב חללים שמבטאים הרמוניה לאורך זמן, תוך שימוש בפרמטרים תרבותיים שמתאימים לרוח הזמן. לטל שפה עיצובית ייחודית לו, שמוטבעת על כל פרויקט וכיום מתכנן משרדו מספר בתי מלון בארץ, מסעדות ובתי קפה, רשתות שיווק ושלושה קונספטים חדשניים ומפתיעים לעסקים בתחום המזון בארץ ובחו"ל.
המעצב התעשייתי פרופ' עזרי טרזי: קיטש בלתי נסבל
הכי אהבתי השנה: "הטרנד העיצובי החשוב ביותר של השנה החולפת הוא טרנד שאני קורא לו "הכוח של הרחוב". מכיכר תחריר במצרים, דרך חאלב שבסוריה ועד ככר המדינה בישראל, פתאום, אוהל זמני, שהוא מוצר תעשייתי קל משקל הופך להיות אייקון בעל עוצמה, לעומת בניינים מפוארים, סממנים של גרפיקה של טוש שחור על גבי קרטון בכתב יד, ועיצוב אקלקטי של ספות, שולחנות שבורים ומנורות מאולתרות".
אפשר היה לוותר על: "טרנד האולטרא-לוקסוס שחדר לישראל בלי התאמה מקומית וסחף עיצוב של מסעדות לקיטש בלתי נסבל".
ובשנה הבאה: "התחזית שלי היא שהעולם הולך למפולת כלכלית קשה שתגמד את אירועי 2008. בשנה הבאה יתחיל לפעול חוק הכלים השלובים והרבה מדינות עשירות באירופה ובאמריקה יאבדו את המובילות הכלכלית שלהם לעומת העולם השני.
"העולם לא יישאר אדיש והחלשים ייחשפו לסכנה וכך הטרנד המשמעותי ביותר יהיה החזרה לפשטות הכי בסיסית שיכולה להיות, החזרה לאיכות שלא מתכלה ולרפלקציה אמיתית על הדרכים והתבניות החדשות שהחיבור בין הכלכלה, החברה והמוסר צריכים לבנות את המין האנושי.
"זו תהיה סטירת לחי מצלצלת למרכיב השאנן בתרבות המערב, ויעלה בתרבות הזאת את הקבוצה היצרנית והיצירתית האמתית על פני השטח. האירוע הזה יעלה את הדרישה של הלקוח לעיצוב שיש בו מרכיב רוחני מעשיר ולא עיצוב המחניף לזהות".
עזרי טרזי הוא ראש התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי באקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים "בצלאל". ב- 1996 הקים את סטודיו טרזי והיה בין מקימי סניף IDEO בישראל, מנהל את "חממת המעצבים זה ויז'אן" ועבודותיו מוצגות בתערוכות רבות בישראל ובחו"ל. טרזי זכה בפרס משרד המדע התרבות והספורט לשנת 2002 ובפרס ראשון של משרד המסחר והתעשייה ב-2010.
מעצב המוצר אלון רזגור: הדור הבא של האוהלים המעוצבים
הכי אהבתי השנה: "מחאת האוהלים בישראל היא הטרנד העיצובי שלדעתי הוביל לחשיבה חדשה בעולם העשייה העיצובית בארץ. אין ספק שפיתוח האוהלים הגיע לתחכום רב אבל הם נשארו כמוצר בילוי ופנאי ולאור הביקוש הרב לאוהלים בארץ והפיכתם למוצר נדרש לתקופה של מספר שבועות, חלו כמה עדכונים תוך כדי המחאה גם באוהלים עצמם: הם שודרגו, הם הוגדלו והם אווררו בצורה יצירתית. אין ספק שעכשיו יבואו המעצבים ויהפכו חזון למציאות בדגמים חדשים ובתחכומים חדשים".
אפשר היה לוותר על: "כמו ששמחתי, כך גם הייתי מוותר על טרנד האוהלים, על ההרס שהוא יצר, על הסירחון ועל נשרכות של כל מיני אנשים שיצאו מחוריהם ולא בגלל מצוקת הדיור אלא בגלל מצוקת סמים".
ובשנה הבאה: "המהפכה החברתית הביאה איתה את הבחירה, את היכולת של כל אחד מאתנו להגיד גם את המילים "אין לי" ו"אני לא יכול להרשות לעצמי". המהפכה היא חברתית חיצונית אבל גם פנימה לנשמה ואני חושב שהשנה הבאה תתאפיין בפשטות עיצובית עם שילוב של טכנולוגיה מתקדמת.
"אנחנו רוצים להזדהות עם המקום בו אנחנו חיים - לערבב דברים מקומיים עם תופעות גלובליות והבתים של המחר יהיו קלים יותר לבנייה מבחינה טכנולוגית, תהליך יצירתם לא דומה כלל לבנייה אותה אנחנו זוכרים מהילדות שלנו כשחומרים חדשים וטכנולוגיות חדשות מעצבים מחדש את הדרך בה אנו בונים. מגמת הרגישות לסביבה משפיעה על עיצוב הבית ויוצרת מבט חדש על טכניקות בנייה ועיצוב בשימוש פשוט, עיצוב נוח, חסכוני ויפה ולא צריך לוותר על חדשנות - צריך להשתמש בה נכון".
אלון רזגור הוא בעל חברה לעיצוב ואוצר תערוכות עיצוב בארץ ובעולם, מרצה בכיר במרכז האקדמי ויצ"ו חיפה ובין הפרויקטים האחרונים שביצע: מישל מרסייה – מברשת לשיער, חמת – ברזים, מוזיאון ארץ ישראל – עיצוב חלל הביאנאלה לתכשיטים, ופיתוח מוצרים רפואיים.
מעצבת התכשיטים איה עזריאלנט: אפשר גם בלי קעקועים
הכי אהבתי השנה: "את הטרנד של מספר שרשראות ממש ארוכות שמשלבות חרוזים שונים ואבני קריסטל נוצצות"
אפשר היה לוותר על: "הייתי מוותרת על הטרנד של כתובות קעקע על הגוף".
ובשנה הבאה: "יגבר הטרנד של שימוש בחומרים שונים כמו עץ או אקריליק ובשיבוץ אבני קריסטל בתכשיטים ופחות שימוש בזהב ויהלומים".
איה עזריאלנט היא מעצבת תכשיטים מזה 30 שנה, הקימה בארצות הברית חברה ליצור ושיווק תכשיטים שהפכה לאחת משלוש המובילות בשוק והיצירתיות והחדשנות המלווים את תכשיטיה זוכים להכרה בכל רחבי העולם והקנו לה את התואר "אחת מ-50 הנשים העצמאיות המובילות בעולם".
הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"
לפנייה לכתב/ת 
