הרכבות הושבתו: ומה עם הפסקה הקפה שלכם?
עובדי הרכבות ורשות שדות התעופה הותקפו השבוע בקול גדול כשהפסיקו את עבודתם, אך הם פועלים בתוך כללי הקוד ההתנהגותי המקובל בארגונם - ובגיבוי הוועדים. האם זה שונה משכיר חובב קפאין שיצא להפסקת קפה? הכל שאלה של תפוקה. דעה
"טיסה 001 מניו-יורק - כאן בקר טיסה נתב"ג, נא להמתין על המסלול עד שאליעזר יקבל שי לחג"; כך נדמה שהתרחש השיבוש האחרון בתנועת המטוסים בנתב"ג. במקביל, שר התחבורה ישראל כץ יצא לברך על קו רכבת חדש, במקום שאון רכבות והמולת נוסעים קיבלו את פניו דממה וביזיון בית משפט.
ליבת העובדות אינה במחלוקת והדבר נראה כחוצפה מקוממת, שבירת מוסכמות ארגוניות על ידי העובדים. טרם נוקיע את חוצפתם של אלו נבחן לרגע את הסטנדרט המקובל בתרבות הארגונית שלנו. האם שכיר הנוהג להכין קפה בזמנים שבחר לעצמו ולבדוק מידי פעם את חשבון הפייסבוק שלו זכאי לגינוי דומה לזה המגיע לעובדי הרכבות ושדות התעופה?
ייתכן שבעיני פועל סיני בקו הייצור התשובה תהיה כן, התרבות הארגונית שלו מכתיבה כי עובד ראוי יישאר בעמדתו ויעסוק במלאכתו אלא אם קיבל אישור מפורש לעשות אחרת. למרות זאת התשובה הנכונה היא שאין לגנות את התנהגות אותו שכיר חובב הקפה כל עוד הוא פועל במסגרת הקוד ההתנהגותי המקובל בארגון, דעתו של הסיני לא באמת משנה.
אותו עיקרון פועל גם על עובדי הרכבות ושדות התעופה, הם פועלים בתוך כללי הקוד ההתנהגותי המקובל בארגונם ובגיבוי הוועדים המכתיבים את גבולות הגזרה, הם אינם מכתיבים את הכללים, רק משחקים לפיהם. דעתך שלך לא באמת משנה.
"אפשר להביא את החמור אל השוקת, אך אי אפשר להכריח אותו לשתות". השוקת במטאפורה תהיה הסכם עבודה הכולל קוד ארגוני אתי איכותי, שתיית המים משולה ליישומו. החמור? מי שרוצה שיחליף. גם אם יעקם בג"ץ את ידם של מבזי בית המשפט ויכריח אותם חזרה לעבודתם וגם אם יצוו עובדי נתב"ג להניח את כוס היין ולחזור למשמרת לא יהיה בזה אלא צעד נוסף לכיוון השוקת, החמור ישתה כשיחפוץ בכך. הפתרון אם כך הוא לשנות דעתו של החמור, לשכנע את אותם העובדים כי מילוי תפקידם הינו הדבר הטוב עבורם. בקשה סבירה אלמלא מדובר היה בחמור.
בארגון שמטרתו כלכלית, ישנו הצורך המובנה לרווחים. יש להשקיע במוצר ובשירות, לתגמל עובדים התורמים לארגון ולפלוט את המזיקים. עובדים נורמטיביים אינם מתאמצים לבצע עבודתם כהלכה על מנת שלא לבזות את בית המשפט. הם עושים זאת על מנת לשמור על מקום עבודתם ולזכות בקידום. למקסם תועלת אישית. אך כאשר הקביעות חקוקה בסלע ותוספות השכר מבוססות ותק ופוליטיקה, יכולים הוועד ועובדיו לאמץ שיבוש עורקי תחבורה לתוך קוד ההתנהגות של הארגון מבלי לחטוא לתועלת האישית.
סך החלקים גדול מהשלם
מה היה קורה אילו היינו מפרקים ארגונים גדולים ליחידות קטנות יותר ומודדים אותן אחת מול השנייה? נניח כי בדומה למספר קווי אוטובוסים היוצאים למכרזי הפעלה בימים אלו, תצא גם הרכבת, אבל בחלקים. מתמודדים שונים יוכלו לגשת למכרזים על קווים ותחנות שונות בפיקוח משרד התחבורה. נניח שיטת תגמול פשוטה בה מפעיל קו יתוגמל על יעדי עמידה בזמני הגעה לתחנה, ומפעיל תחנה יתוגמל על יעדי שחרור רכבות מהתחנה בזמן. במקביל ישית משרד התחבורה קנסות על אי עמידה ביעדים.
דבר דומה אפשר להשיג גם בנמלים ובשדות התעופה על ידי פריסת וחלוקת השירות למספר רב של מפעילים לתחנות עגינה וטרמינלים שונים, שיעילותם נמדדת בהשוואה לענף ולאורך סרגל מוגדר. התוצאה שתתקבל תהיה שאיפה ליעילות מול המתחרים ולעיני הרגולטור. בד בבד עם הפחתת הריכוזיות במשק.
הנפגעים המיידיים מפעולה שכזו יהיו העובדים ששכרם גבוה מתפוקתם, אלו לא יקלטו מחדש לעבודה. העובדים ששכרם מצדיק או נמוך מתפוקתם יועסקו על ידי המפעילים הפרטיים. בתמורה יקבל העם רכבות ומזוודות שיוצאות בזמן, מחיר סביר במונחי צדק חברתי.
הפרטה כהפרטה הינה בדיוק כמו המפתח השוודי בארגז הכלים, אינה טובה ואינה רעה. כלי אשר בשימוש רשלני יכול לגרום לנזק יקר ובשימוש מושכל יסייע בתיקון דליפות בזבזניות.
הכותב הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה
לפנייה לכתב/ת 
