טיפול אישי: לשחרר את האהבה

בוקר אחד קיבלתי טלפון מבחורה צעירה שביקשה להתייעץ עמי דרך הטלפון. היא סיפרה שהיא מוטרדת וחסרת אונים בנוגע לזוגיות שבה היא נמצאת. השיחה התארכה ולבסוף החלטנו שתינו שמוטב להיפגש פנים מול פנים במסגרת מקצועית, בה תוכל לשחרר את שעל ליבה.

בפגישתנו הראשונה, סיפרה גאולה שהיתה רק בת 20 כשהכירה את מנחם. זו הייתה אהבה ממבט ראשון, ולמרות השוני הגדול בין השניים הקשר החזיק מעמד שנים רבות וארוכות. הוריה של גאולה קיבלו את מנחם באהבה וזאת למרות הפערים הגדולים שנגלו לכל עין, ולעיניהם בפרט.

גאולה הגיעה לטיפול מבולבלת מאוד וסיפרה שמנחם הציע לה נישואין לאחר עשר שנות זוגיות משותפת, והיא איננה בטוחה שהיא אכן מעוניינת להינשא לו. הופתעתי לשמוע זאת וביקשתי ממנה להרחיב בנושא. היא שיתפה ואמרה שהיא ערה היום, יותר מתמיד, לפערים הגדולים שקיימים ביניהם, אותם פערים עליהם הוריה תמיד הצביעו: היא עדינה, תקשורתית, חמה ורגישה; הוא לעומתה, אלים, קולני, גס ומוחצן. יחד עם זאת, היא מצליחה לראות בו קסם רב. הפחד שלה הוא שכאשר ידרשו להגיע להחלטות מהותיות משותפות, למשל בעניין חינוך הילדים, פערי התקשורת, השפה, ההבעה הרגשית ובכלל יבואו לידי ביטוי בעיקר בזמנים אילו, בהם יהיה בוודאי קשה יותר לגשר.

בנוסף לפערים אלה, גאולה שיתפה שהיא חשה שהיא מפחדת ממנחם, בעיקר כאשר הוא כועס וזועם בסביבתה, היא חשה שהיא מתכווצת מבפנים, מוותרת על חייה, רצונותיה, בחירותיה ואף על חבריה האמיתיים.

נראה היה שגאולה מפחדת להתעמת עם מנחם ולהתעמת עם החיים, ועל כן, כל עוד שהיא נשארת איתו ביחסים, היא ננעלת ונעלמת.

(צילום: shutterstock)

לאורך המפגשים שאלתי אותה מדוע היא בכל זאת נאחזת בקשר הזה? מה מחזיק אותה עם מנחם? גאולה הנהנה וחשבה בינה לבין עצמה, טרם ענתה לשאלתי. אני לעומת זאת הקשבתי לנשימה שלה ולשפת גופה. כשהחלה לשתף ולהסביר את מה שהיא חשה ומבינה היום, אמרה שזו הייתה דרכה למרוד במוסכמות. היה בה צורך להביא הביתה בן זוג שונה ממה שציפו ממנה, ועכשיו היא לא יודעת כיצד לצאת מהבור שכרתה לעצמה.

הקשר הטיפולי האינטימי שנוצר בין גאולה לביני אפשר לה להתחבר לאמת שבתוכה ללא חשש ובבטחה, היא הרשתה לעצמה להיחשף בינה לבין עצמה לראשונה.

באחד המפגשים, שאלתי את גאולה, מה מונע ממנה בכל זאת לומר למנחם את האמת. היא שוב התכווצה בכורסה עליה ישבה וכל שפת גופה השתנתה. ביקשתי ממנה לעצום עיניים ולנשום מהבטן. באמצעות שימוש בטכניקת ההילינג, המרגיעה ומאפשרת לתכנים מתת המודע לעלות ביתר קלות, באופן שמוביל להכרות וידיעה עצמית, חיבור פנימי, וקבלה עצמית, היא החלה להירגע בהדרגה.

אני, לעומת זאת, הבחנתי כי למול עיני הייתה נערה צעירה בת 14 מבוהלת ולא עוד אותה אישה בת ה 30 שהגיע אלי לטיפול. ביקשתי ממנה לשתף אותי במה שהיא רואה וחווה בעודה היא בעיניים עצומות.

היא החלה לספר ולשתף שכל חייה היא חשה שעליה לפעול על פי מוסכמות חברתיות. זיכרונות מתקופות שונות עלו באותם רגעים. היא החלה להבין שבחירותיה בחייה האישיים והמקצועיים היו על מנת לעמוד בציפיות של הסביבה בה גדלה ולא מתוך הקשבה לליבה. הפחד מלהתעמת בכל הרבדים של חייה, ועם מנחם בפרט, היווה השתקפות של עצמה, פחד מלהתעמת עם החיים. היא החלה לדמוע ולהישען לאחור כמי שמוכנה לשחרר לראשונה את המושכות, להיפתח, לאבד שליטה על מנת לזכות בשליטה מחודשת.

לקיחת אחריות על החיים

פגישותינו עסקו בשחרורה של גאולה מעכבות, מחסומים ודפוסים שאינם מאפשרים לה לחיות את חייה האמיתיים, הן ברמה הזוגית והן ברמה המקצועית והחברתית. לאט-לאט היא קיבלה לגיטימציה לרגשותיה ולמי שהיא, דבר נדיר בימינו ולרוב אינו נמצא בכלי החינוך שרכשנו, קיבלנו, זכינו וגם לא נמצא בכל מרחב טיפולי.

אי לכך בחדר הטיפולים אליו אנו מגיעים לעבור תהליך של גדילה וריפוי, הכרחי שיוענק לנו המקום והמרחב הנדרש לנו לשחרר, להביע, להשמיע ולחוות את מי שאנחנו באופן מלא ונטול עכבות ושיפוטיות, שכן בחופש הזה יש כדי להוביל לחיים בריאים, תקינים, עשירים, מלאים ומסופקים.

עוד אבחנתי כי גאולה החלה לאמץ לתוך חיי היום-יום שלה כלים מחדר הטיפולים, החלה להקפיד לנשום בעיקר במצבים בהם היא ננעלת, נבהלת ונעלמת רגשית, החלה להקשיב לתחושות גופה ולצורכי לבה, היא למדה לבטא את רצונותיה ותחושותיה.

ביום בהיר אחד, גאולה חשה שהיא בשלה לעשות צעד נועז, לבטל את הצעת הנישואין. היא שתפה אותי בהחלטתה ואני תמכתי ברצונה לבחור לראשונה בצפונות ליבה. גאולה פנתה למחרת היום למנחם ואמרה לו שהיא אינה מעוניינת עוד להינשא לו ואף מבקשת היא, להיפרד ולפרק את הקשר. מנחם שהרגיש זאת בחודשים האחרונים ולא רצה להאמין לתחושות ליבו, מאוד נפגע, ארז את חפציו מביתם המשותף בדמעות והלך לבית הוריו כאשר ליבו שבור, עצוב וכואב.

תחילה, גם לגאולה הדבר היה קשה, עצוב, מבולבל אך שלם מבפנים. בהדרגה היא החלה לנשום מחדש, מצאה בתוכה כוחות שהיו טמונים בה מאז ומתמיד, אך שנים שלא האזינה להם משום שלא היו נגישים לה. בד בבד, היא החליטה לעשות שינוי מקצועי שעבר בשלום וכעבור שנתיים לערך, הכירה אדם חם ואוהב שהפך לימים לבן זוגה לחיים. גאולה זכתה בחבר, עמו תקשרה באופן חופשי ללא חששות, כאשר הדבר שניכר בזוגיות זו, היה כי הפערים בין השניים כמעט ולא היו, וכי התקשורת הייתה בריאה ובהירה, הבחירות היו זהות ואף דומות והקשר הושתת על רגשות, הקשבה הדדית והרבה אהבה.

גאולה הבינה שהיה עליה לקחת אחריות על חייה, על מנת לחיות חיים מסונכרנים, הן לליבה והן לגופה, חיים שהובילו אותה לסיפוק והכירות טובה יותר עם עצמה, דבר שזכתה בתהליך ההתמסרות שלה בטיפול.

כשהחלה להרגיש בטוחה בעצמה, ביקשה לצאת להפסקה מהטיפול, על מנת לבחון את יכולותיה בלעדי הקשר הטיפולי שתמך בה לבנות את עצמה ואת קולה הפרטי והעניק לה מרחב בטוח לגדול, לצמוח ולהתרחב ולבחור בעצמה ובחיים בפרט.

באהבה, טלי כנפי, מטפלת אינטגרטיבית