המלצה מרופא: 2 סיגריות ליום זה בסדר
מי קבע שרק ירקות זה בריא, שלא כדאי לכעוס, שזמן איכות עם הילדים מפצה על הכל? ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מפרקים לכבוד השנה החדשה את הקלישאות הנושנות, ומסבירים שמותר אפילו לעשן סיגריה ביום ולהפסיק לחשוב חיובי
השנה החדשה מביאה איתה הזדמנות נדירה לעשות סדר בארון המושגים המיושנים שלנו, אלה שכבר אינם רלוונטיים ומעודכנים. זה הזמן למהר ולהיפטר מהם, ובמקומם לאמץ תובנות עדכניות, שישפרו את איכות החיים שלנו.
מה הופך אותנו למאושרים?
- מחקר: איכות החיים עולה ככל שמס' הילדים גדל
- חוקרים: המתכון לאושר - כסף, והרבה
- יש למה לחכות: האושר מגיע לשיא בגיל 80
"אבל מהו בעצם אותו מונח מחייב 'איכות חיים"?' תוהה פרופ' רחל לוי שיף, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית באוניברסיטת בר-אילן ויו"ר הסתדרות הפסיכולוגים לשעבר. "מה זה כולל: סביבת מגורים ירוקה? דירה מרווחת ושקטה? סקי בחו"ל כל שנה? או אולי דווקא חיים שיש בהם תחרות ועשייה ומאמץ, אכזבה ושמחה, הם דווקא אלה שעונים טוב יותר להגדרה המחייבת 'איכות חיים"?'
קחו למשל את המודעות לשמירה על הבריאות - תחום שהתפתח מאוד בעשור האחרון. תחת כל עץ רענן, בכל חוג במתנ"ס המקומי או עלון פנימי של מפעל, מספקים לנו עצות לחיים בריאים ונכונים. כך תעשה וכך אל תעשה. אבל לא כל מה שהיה נכון ומומלץ לפני עשר שנים, או אפילו שלוש, שמר בהכרח על תוקפו. חוקרים בעולם הרפואה והפסיכולוגיה מגיעים לתובנות חדשות ומנסחים כללים שמשנים את עולם המושגים הישן.
ההמלצה להימנע מעישון, למשל. עד היום שמענו בלי סוף שמעשנים חייבים לחדול מההרגל המגונה הזה, בתוספת רשימה ארוכה של מחלות ותחלואים שהוא גורם. "אף רופא בעולם לא ימליץ על עישון", מבהיר פרופ' אהוד גרוסמן, מנהל מחלקה פנימית והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי שיבא, "אבל בהבנה חדשה ומתקדמת יותר, שמקבלת באחרונה יותר אישוש, התחלנו להתיר מעט את הרסן.
"קיימת הבנה שסיגריה אחת ביום, או אפילו שתיים, לא יזיקו לליבו של איש. לעומת זאת, דווקא הימנעות מוחלטת עלולה לפתח תסכול, שיוביל בסופו של דבר לעישון מאסיבי. אז כשחולה מבקש ממני אישור לעשן, אני מאשר זאת - אבל מסייג ומגביל את כמות הסיגריות."
מופתעים? יש עוד כמה קלישאות או הנחיות כאלה שהגיע הזמן לנתץ.
1. לאכול בריא
אם עד לא מזמן היה ברור שהתזונה האידיאלית היא אכילה מאוזנת, דלת קלוריות, עשירה בירקות טריים ובסיבים תזונתיים, כיום, מתברר, ההמלצה היא דווקא לאכול על פי הטעם האישי. "מי שנמשך לבצקים יכול לאכול פסטה ופתיתים - אבל במידה," מחדשת ד"ר אולגה רז, מנהלת היחידה לתזונה ולדיאטה במרכז הרפואי איכילוב.
"הוא אפילו יכול להעשיר בשמנת, אבל בדרגת שומן מתונה של עד .9% לא לכולם מתאים לאכול ירקות, ולכן הטרנד העכשווי מכבד ונותן מקום להעדפה האישית. בכך נמחקת תחושת החטא שמציפה את מי ש'זייף' והפר את האיזון התזונתי הקדוש. בכלל, הגיע הזמן להפסיק להפוך את האוכל לסוג של נטל שמצריך משמעת עצמית והקפדה. כן, מותר אפילו לפעמים להתחזר ולבלוס - אבל לחזור אחר כך לתזונה הרגילה, שמתאימה לנו."
2. הקפידו על איכות השינה
"בעבר נהגו מומחים להמליץ על כללים שישפרו את השינה," אומר פרופ' ירון דגן, מנהל המכונים לרפואת שינה באסותא. "לאחרונה הבנו שמדובר בתפיסה מיושנת. כי איך אפשר להגיע לשינה טובה - על מזרן אורתופדי יקר? עם חלון פתוח או סגור? בשקט מוחלט? בחושך מוחלט?
"כל העצות האלה שייכות לגישה שמרנית שכבר פג תוקפה. את מקומה ירשה תפיסה מתירנית שאומרת: תישן מתי, איך והיכן שבא לך. בכורסה עם הנעליים, כשהעיתון נשמט לך מהיד? לך על זה! במיטה הצפופה של הילד שעכשיו הרדמת? גם טוב. המסר הוא: תישן במקום שבו אתה נרדם, כי אין כללי זהב לשינה אופטימלית".
3. חשוב לבלות שעות איכות עם הילדים
"אין משפט מקומם ומטעה מזה," קובלת ד"ר יוכי בן נון, פסיכולוגית בריאותית ומשפחתית בכירה, פסיכולוגית ראשית במרכז הרפואי מאיר. "למה הכוונה בזמן איכות - שעה ביום? אולי שעה בשבוע? ובמהלכה מה ההורה בדיוק אמור לעשות? המשפט הפלקטי הזה הופך לעלה תאנה על מצפונו של ההורה הטרוד והעסוק ולזמן תסכול בנפשו של הילד.
"ממחקרים שבדקו התנהלות של משפחות בארצות הברית בעשור האחרון התפתחה ההבנה שיש לפנות לילד זמן הקשבה ותשומת לב לפי צרכיו. אז אם הורה עסוק במיוחד, שחוזר הביתה רק בשעות הערב המאוחרות, יעניק חצי שעה שבועית לילד שלו וכך ירגיש שהוא מילא את ציפיית 'זמן האיכות' - זה בעצם יעשה את הפעולה ההפוכה. זמן האיכות המשפחתי החדש כולל התמקדות בילד ובחייו, תוך התכווננות לצרכיו, ולא לפרק זמן מוגדר."
4. יש להקפיד על פעילות גופנית קבועה
"זו באמת המלצה מצוינת, אבל לא כל אחד יכול לעמוד בה," סבור ד"ר רון ארבל, מנהל השירות לרפואת ספורט במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב.( "לכן לאחרונה מתירים מעט את הרסן מהפקודה הקשוחה הזו וממליצים לבצע פעילות גופנית לפי המועד שנוח וזמין וענף הספורט המועדף. אפשר לומר שעולם הספורט עבר לחייטות אישית. כבר לא ממליצים יותר לכולם על אותה סדרת פעילויות גורפת.
"כיום ההצעה שלנו היא שתעשה מה שמתאים לך, מתי וכמה, על פי הנתונים האישיים שלך. את שונאת לרוץ? את לא חייבת, במקום זה תצעדי. תבחרו מה שאתם מעדיפים במגבלות הזמן שיש לכם, וכך לא תרגישו חסרי אונים מול ההמלצה הנחרצת ש'בריא לשחות."'
5. תחשבו חיובי
"הגיע הזמן לפטר את משטרת המחשבות הטובות, שיותר משהיא מועילה לנו, לרבים היא בעיקר מזיקה," אומרת פרופ' רחל לוי שיף. "מקור הציווי המשונה הזה הוא בפסיכולוגיה חיובית שהתפתחה בארצות הברית לפני קצת פחות מעשור, ושעקרונותיה מבוססים על חיפוש דברים חיוביים וחזקים.
"רבים נהו אחרי הסגנון הזה, אבל ההתפכחות לא איחרה להגיע, שכן בטיפול נכון יש לקחת בחשבון את כל הצדדים, את כל המהות האנושית על רכיביה, ולאזן ביניהם. הראייה הנכונה היא לעולם ראייה מקפת, הוליסטית, ולכן זה לא יהיה נכון להבליט רק את החיובי, למשל, ולהתעלם מצד אחר, דומיננטי לא פחות, כמו המחשבות השליליות".
לקבוצת ההיגדים הזו אפשר להוסיף גם את "הכל יהיה בסדר," למשל. "זו עוד אמירה סתמית, שנועדה לגרום לך לברוח מסיטואציה קשה במקום להתמודד איתה," טוענת לוי שיף. "מנין הביטחון שהכל יהיה בסדר? ואם לא? לא עדיף שתיערך לכל האפשרויות, תתכנן תוכניות חלופיות, תקצה משאבים נפשיים ופיזיים - ואם הרעה אכן תתרגש עליך, היא תמצא אותך ערוך ולא מופתע"?
דעה דומה יש לפרופ' לוי שיף על אמירות כמו "אל תכעס" או "אל תדאגי." "למה לא לכעוס, בעצם? מה יקרה לך אם תכעס, יאהבו אותך פחות? עדיף שתסתובב עם בטן מלאה בכעס עצור? להפך. תכעס, תוציא, תגיד מה מכעיס אותך, מה פוגע בך ומעליב אותך, ואם בא לך להעלות קצת את מנעד הדציבלים, זה בסדר גמור."
כך גם לגבי דאגה. "אם הבן שלך בהודו וכבר שבועיים לא יצר איתך קשר, ברור שאת נטרפת מדאגה. אז במקום להשתתף בצרתך, עוד מנסים להשטיח אותה במשפט המטומטם 'אל תדאגי?' תדאגי, תבכי, תשחררי. כשעצוב לכם, מפחיד, מלחיץ, מדאיג ובא לכם לבכות - תשחררו, תבכו בגדול, בלי לדאוג מה תגיד הסביבה." 
לפנייה לכתב/ת 
