ביטל חוזה ברגע האחרון - ויפצה את בעלי הנכס
יומיים לפני תחילת תקופת השכירות, שוכר הודיע כי הוא מבטל את החוזה לבית שהתכוון לשכור בקיבוץ. לדבריו, הוא לא קיבל את אישור האגודה הקהילתית כנדרש, אבל ביהמ"ש דחה את טענותיו והורה לו לפצות את בעלי הדירה ב-10 אלף שקל
בעלי בית בקיבוץ גבעת ברנר, חתמו עם שוכר על הסכם שכירות לתקופה של 15.5 חודשים, תמורת דמי שכירות של 7,000 שקל. על פי החוזה, ניתנה לשוכר האפשרות לפנות את המושכר לפני תום התקופה, ובלבד שימצא שוכר חלופי המוסכם על התובעים.
פסקי דין נוספים בנושא השכרת ומכירת דירות :
בנוסף נקבע, כי השוכר מתחייב לקבל את אישור האגודה הקהילתית ולעמוד בכל דרישותיה, לרבות מבחני התאמה במכונים אליהם יופנה, וכי במידה ולא יעבור את המבחנים, ההסכם מבוטל.
לטענת התובעים, יומיים לפני תחילת תקופת השכירות, שלח השוכר מכתב ובו הודיע כי הוא מבטל את החוזה. לדבירהם, על פי המכתב, החוזה לא יכול להיכנס לתוקף בין היתר עקב קשיים בהיבט החשבונאי ובהיבט המיסוי. עוז הם טענו, כי הובהר במכתב כי ביטול החוזה לא יגרום לתובעים נזק, לאור העובדה שהוא מעורר בפניהם את כל הסוגיות הבעייתיות הכרוכות בקיומו.
בתביעה שהגישו לבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות, טענו בעלי הבית כי השוכר הפר את החוזה ודרשו פיצוי של 23,240 שקל, הכולל בין היתר הפסד דמי שכירות עבור חודשיים וחצי - פרק הזמן שחלף עד שהצליחו למצוא שוכרים חלופיים.
השוכר טען מצידו, כי לא התקבלו האישורים הנדרשים מהאגודה בפועל, ולכן אין לצדדים כל מחויבות האחד כלפי השני. עוד הוא טען, כי הסעיף המחייב אותו למצוא שוכר חלופי במקרה של פינוי מוקדם, אינו חל שכן הוא כלל לא קיבל את החזקה במושכר.
ביהמ"ש: השוכר לא הוכיח אי התאמה
השופט בדימוס גדעון ברק קיבל את התביעה באופן חלקי, לאחר שקבע כי השוכר לא הציג אישור כלשהו המוכיח כי הוא לא עבר המבחנים הדרושים להתאמתו או שלא עמד בדרישות הקבלה, ולכן לא היה רשאי לבטל את החוזה.
בפסק הדין נקבע, כי טענת השוכר לפיה אם היה מקבל את החזקה במושכר ללא אישור האגודה היה מפר את ההסכם, אינה מובנת. "זהו בדיוק העניין, שלנתבע ניתנה האפשרות - בטרם קבלת החזקה - לבדוק את התאמתו ולקבל אישור האגודה ואם יימצא כלא מתאים או לא יקבל אישור, או אז ממילא עמדה לזכותו האפשרות לבטל את החוזה ואם כך, על מה מלין הנתבע בסעיף זה?" תהה השופט.
עוד הוא ציין, כי משלא הגיע השוכר לוועדת הקליטה של האגודה ולא עבר את המבחנים, ברור שלא יכול היה לקבל את האישור, אך לא הוכח מה הוא עשה על מנת לקדם את קבלת האישור.
בנוסף נקבע, כי השוכר אכן לא היה חייב למצוא שוכר חלופי, שכן משלא קיבל את החזקה במושכר, לא ניתן לומר כי פינה אותו לפני תום התקופה. עם זאת ציין השופט, כי בעצם ביטול החוזה נגרם לתובעים חסרון כיס בתקופה שבין יום החתימה עם השוכר לבין יום החתימה עם השוכרים החלופיים, ועל כך הם זכאים לפיצוי.
לעניין גובה הפיצוי נקבע, כי השוכרים החלופיים שמצאו התובעים נכנסו אמנם לנכס כחודשיים לאחר ביטול החוזה על ידי הנתבע, אולם הם אינם זכאים למלוא דמי השכירות עבור תקופה זו, שכן לא הוכיחו מדוע החזקה בנכס נמסרה רק כעבור חודשיים, למרות שהחוזה נחתם זמן קצר לאחר ביטול החוזה. לפיכך נקבע, כי בנסיבות המקרה, ישלם השוכר לתובעים פיצוי של 10,000 שקל בגין ביטול החוזה, ובנוסף חויב בהוצאות משפט של 750 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
