עיני: דו"ח טרכטנברג מאכזב, עלול לפגוע בעובדים
יו"ר ההסתדרות אמר כי המלצות הוועדה אינן מביאות בשורה לצעקה האמיתית שעלתה ממצעדי המחאה ההמוניים. שרגא ברוש: המלצות טרכטנברג הרסניות למגזר העסקי ולמשק כולו. ח"כ גלאון: זהו טרכטנבלוף בחסות נתניהו
"על פניו נראה שהמלצות ועדת טרכטנברג מאכזבות ואינן מביאות בשורה לצעקה האמיתית שעלתה ממצעדי המחאה ההמוניים", כך אמר הערב יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בתגובה לפרסום המסקנות. "יתרה מזאת, נראה כי חלק גדול מהמסקנות עלול אף להוביל לפגיעה בציבור עובדים גדול. בימים הקרובים נלמד את המסקנות לעומקם ונתייחס אליהם", אמר.
המלצות טרכטנברג - כותרות אחרונות:
- טרכטנברג: יש לנו בשורה לזעקה הלגיטימית
- בכירי ענף הנדל"ן: מצוקת הדיור לא תיפתר
- מנהיגי המחאה צפו בטרכטנברג וסימנו X
- אימהות על טרכטנברג: לא בשביל זה יצאנו לרחוב
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הזהיר: "בהמלצות ועדת טרכטנברג מסתתרים מוקשים שהמשמעויות שלהם יהיו הרסניות למגזר העסקי ולמשק כולו. הצעקות צדק חברתי עלולות להתחלף במהרה בצעקות לחם עבודה".
ברוש הוסיף: "מדינה חפצת חיים אל לה להרים יד על המגזר היצרני המניע את כלכלתה. טרכטנברג הממליץ לפתוח את המשק ליבוא פרוע הפוגע קשות בתעשייה, ממליץ לממן זאת מקיצוץ לא אחראי בתקציב הביטחון שמשמעותו פגיעה נוספת בתעשייה ובמאות מפעלים בפריפריה. תפקיד הממשלה בימים אלו הוא עידוד יצירת מקומות עבודה ועידוד הצמיחה, על אחת כמה וכמה בהתחשב בכך שהמשק העולמי נמצא כיום במיתון ועתיד היצוא שהוא מנוע הצמיחה של הכלכלה, לוט בערפל.
יו"ר מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט אמר: "לא נועצו מספיק עימנו, אנשי השטח שרואים וחשים את המצוקות על בשרנו", בוחבוט התריע:" כפי שבעבר הזהרתי מערי אוהלים ומהפגנות סוערות, עתה אני מזהיר מהפגנות אלימות. הרחוב סוער כי אנחנו, הציבור ומייצגיו בתחושה שלא סופרים אותנו ולא מבינים לעומק את המצוקות שלנו".
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בירך על הגשת המסקנות ואמר: "חברי הוועדה וצוותי המשנה הצליחו להגיש מסקנות אשר, במידה ויאומצו על ידי הממשלה, צפויות להביא לשינוי משמעותי בסדר היום הכלכלי בישראל בשנים הקרובות". הנגיד ציין את חשיבות העובדה שהוועדה הצליחה להביא המלצות משמעותיות תוך שמירה על המסגרת הפיסקלית שהתוותה הממשלה, מסגרת שחשיבותה רבה לאמינות המדיניות המאקרו כלכלית וליציבות הפיננסית של המשק הישראלי, בפרט בתקופה הרגישה שבה מצוי המשק העולמי".
שמחון: הציפייה היתה לחינוך חובה מגיל אפס
שר התמ"ת, שלום שמחון, התייחס להמלצה לצמצם את מכסי הייבוא, ואמר: "הפחתת המכסים באופן דרמטי וחד צדדי תפגע ביכולות המו"מ של ישראל, אל מול מדינות אחרות בהסכמי סחר. לכן נכון כי הפחתת המכסים תיעשה כנגד הפחתת מכסים מקבילה ליצואנים הישראלים במסגרת משאים ומתנים להסכמי סחר.
"זה נכון לפתוח את המשק לייבוא שייצר תחרות, אך לא ניתן לעשות זאת בפעימות הגדולות שהוועדה מתכננת. משרד התמ"ת יתמוך בהורדה מתונה והדרגתית מהמומלץ בוועדת טרכטנברג וזאת לנוכח החשש מפגיעה כוללת בתעשייה המקומית, בתעסוקה בפריפריה ובחברה הישראלית בכללותה".
"המכס הוא לא האשם העיקרי במחירים גבוהים והפתרונות יגיעו באמצעות טיפול בכשלי השוק שמונעים תחרות. יוקר המוצרים מושפע במידה רבה ממסי קנייה ומע"מ והורדה שלהם הייתה יכולה גם להוזיל וגם לעודד ייצור מקומי".
שמחון התייחס גם לתחום החינוך ואמר: "ההמלצה להעביר את אגף מעונות היום ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, אינו מהווה שינוי אמיתי. זהו תיקון טכני וקוסמטי המהווה ניסיון למכור את אותו המוצר רק בעטיפה אחרת.
"הציפייה מוועדת טרכטנברג הייתה כי תציג מתווה מדורג וחזון עתידי לשנים הבאות, ליישום חוק חינוך חובה מגיל 0 ועד גיל 18 ובשלב הראשון – לקבוע כי משפחות בהן שני ההורים עובדים, ייהנו מחינוך חינם מגיל 0-18, ובכך תיעשה הבחנה ברורה בין אדם עובד לאדם שאינו עובד".
יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), אמר: "טרכטנברג איננו הלכה למשה מסיני, הכל יעלה על שולחן הוועדה בימים הקרובים והכל פתוח. אנחנו נבחן כל דבר לעומק ומה שטוב לציבור יבוצע, ומה שצריך הרחבה או שינוי נעשה זאת כפי שעשינו בכל הרפורמות הכלכליות".
יחימוביץ': חוק ההסדרים בתחפושת
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה בתגובה: "המלצות ועדת טרכטנברג הן עוד מאותה מחלה שהביאה להגדלת הפערים, ולהתרסקות מעמד הביניים, ולעוני בקרב אנשים עובדים, ובוודאי שאינן מהוות תרופה. למעשה מדובר בחוק ההסדרים בתחפושת, ובניצול ציני של המחאה להעמקת מדיניות קפיטליסטית. התרת יבוא ללא רסן תשאיר אלפים בלי עבודה ותחסל את התעשייה הישראלית".
ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה: "ועדת טרכטנברג נמנעה מלהמליץ על צעדי התמודדות עם שתי הפרות הקדושות של ממשלת נתניהו - החרדים והמתנחלים. זהו טרכטנבלוף בחסות נתניהו, שמקווה שהציבור יקנה הבטחות חסרות כיסוי לרפורמות. הוועדה נמנעה מלטפל בבור השומן של התקציבים המיוחדים למתנחלים ולחרדים.
גלאון הוסיפה: "טיפול שורש בסדרי העדיפויות התקציביים לא יכול להתבצע מבלי לטפל במדיניות השערורייתית הזו. ראש הממשלה אינו מתכוון לעשות דבר וחצי דבר כדי ליישם את המלצות הוועדה".
ח"כ דליה איציק (קדימה) קראה לכנס את הכנסת לדיון חירום עוד בזמן הפגרה, לפתוח את התקציב ולשנות מיידית את סדרי העדיפויות בו. האזרח הישראלי ימשיך לשלם אותו דבר בסופר, בגני הילדים, בבתי הספר ובנושא הדיור. וועדת טרכטנברג היא החמצה גדולה".
ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אמר: "מסקנות הוועדה, הן אכן התחלה ראויה לפיתרון המצוקה הכלכלית, אך עדיין לא מספקות תשובות באופן מלא. בערב ראש השנה החדשה בל לנו לשכוח כי לצד מצוקת שכבת הביניים המתקשה לסיים את החודש מצויים מאות אלפי אזרחים בשכבות החלשות, אשר אינם יודעים כיצד להתחיל את החודש, ויש למצוא גם עבורם פיתרונות ראויים במהרה, על מנת שיוכלו לחיות בכבוד".
רן מלמד: זה הזמן לבחון את מחויבות הח"כים
גם בארגונים החברתיים הגיבו להמלצות. יו"ר נעמת, טליה לבני, אמרה: "המלצות הועדה לא מתייחסות לעלויות החינוך עד גיל 3, כשהעומס הכלכלי על רוב ההורים הוא בדיוק בתקופה הזו. העלויות במסגרות ציבוריות לכל ילד מסתכמות בכ-50 אלף שקל על פני שלוש שנים, והוועדה מתייחסת לנושא כאילו הילד נולד בן 3 ויש לדאוג לו רק לאחר מכן.
לבני הוסיפה: "הצגת חוק הפיקוח על המעונות כביכול כפתרון זו אחיזת עיניים. חוק הפיקוח נועד להסדיר סטנדרטים שווים בין כל המעונות, אך הדבר לא רק שלא יפתור דבר אלא יחמיר את המצב: גנים פרטיים יסגרו כתוצאה מחוק הפיקוח, מאחר והחוק יחייב אותם בהוצאות של מאות אלפי שקלים על מנת שיעמדו בדרישות החוק, כך שבמקום לפתוח עוד מאות מעונות ולסבסד אותם, חוק הפיקוח יביא לסגירת מסגרות רבות שלא יצליחו לעמוד בדרישות".
לדברי לבני, "בכל זאת יש 3 נקודות חיוביות בהמלצות הועדה: הוספת תקציב לבניית מעונות, שיתנו פתרון לכ-60 אלף ילדים נוספים, מתן נקודות זיכוי במס לאבות והעברת האחריות על המעונות ממשרד התמת למשרד החינוך"
סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר: "דו"ח טרכטנברג הוא רק המנה הראשונה - עכשיו נראה מי המאסטר שף האמיתי - המפתח בידי הכנסת. מה שהיא תצליח להוציא מהחוקים שיביאו לפתחה כעת זה מה שיקבע אם המחאה הצליחה.
"זה הזמן לבחון את מחויבותם החברתית האמיתית של חברי הכנסת - ולא, לא רק מהקואליציה, גם אלו מהאופוזיציה שבמשך שנים ארוכות מצביעים נגד חוקי הזכויות החברתיות לסוגיהם. האם יצליחו יו"ר ועדת הכלכלה וחבריו לוועדה מהליכוד, לעמוד מול ראש הממשלה. האם יצליח יו"ר ועדת הכספים לכופף את משרד האוצר?".
יו"ר מפלגת "התנועה הירוקה", רחלי תדהר-קנר, אמרה: "מסקנות הוועדה אינן יותר מכיבוי שריפה לקראת החג על חשבון החגים הבאים. אנו מאמינים כי רק פעילות מקיפה, הכוללת התייחסות להיבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים, יכולה להוציא את מדינת ישראל מהמשבר.
"כלכלה בריאה ויציבה מחייבת התנהלות חברתית וסביבתית מקיימת, ולא תיתכן התמודדות אמיתית ארוכת-טווח עם חוליי הכלכלה והפערים החברתיים, מבלי להתייחס למערך הכולל גם מחשבה על ניצול משאבי טבע, חיזוק משמעותי של התחבורה הציבורית, הפחתת זיהום וקידום הבריאות, התייעלות בשימוש באנרגיה ומים, פיתוח תעסוקה בעבודות 'צווארון ירוק' והשקעה בטכנולוגיות סביבתיות, השקעה בחינוך וצמצום פערים".
גם באגודה לזכויות האזרח הביעו אכזבה מההמלצות. עו"ד טלי ניר, ראש המחלקה לזכויות חברתיות-כלכליות באגודה: "לצערנו, היום גילינו שוועדת טכרטנברג למעשה מתנגדת לשינוי מגמה אמיתי של המדיניות בתחומי הדיור, הבריאות, הרווחה והתעסוקה. יעדים של ממש לשינוי בפועל הוצבו רק לגבי מיעוט התחומים הללו, ואין כלל המלצות והתייחסות לבעיות הספציפיות של אוכלוסיות מוחלשות בפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית.
"המלצות הועדה הן בגדר סוכריות בלבד, ולכן הן בודאי לא יובילו למימוש אמיתי של הזכויות החברתיות-כלכליות של האזרחים בישראל, כראוי למדינה מפותחת. מאכזב במיוחד שהוועדה לא המליצה על עיגון הזכויות הללו על ידי חקיקת חוק יסוד: זכויות חברתיות".
"בתחום הדיור", אמרו באגודה, "ההמלצות לא יביאו לשיפור הנדרש כיוון שאין בהן משום שינוי תפיסה ביחס למדיניות הממשלה ביחס לזכות לדיור, ואין המלצה לחייב את הממשלה לנקוט בצעדים מעשיים משמעותיים בתחום זה. בתחום התעסוקה אין כלל התייחסות לפיתוח מקומות עבודה, למרות שהוועדה מצביעה על החוסר בתחום זה. כמו כן אין המלצה על שינוי מסגרות השכר והפנסיה כך שיאפשרו קיום בכבוד לעובדים בישראל, וההמלצה להגברת האכיפה של הממשלה על קיום זכויות עובדים מותנית בהסכמה בין האוצר לתמ"ת.
"בתחום הבריאות אין המלצות לתוכנית ממשלתית לצמצום פערי בריאות או לתוספות תקציביות לשירותי הבריאות. ביחס לרשת ביטחון חברתית, אין כל המלצה על הרחבת קצבאות הקיום לאפשרות ריאלית לקיום בכבוד, על הרחבת דמי האבטלה או על חיזוק שירותי הרווחה. בתחום החינוך אין התייחסות לתוספת התקציבית הנדרשת כדי להתמודד עם השחיקה בתקציב המערכת, עם המחסור בכיתות לימוד ועם ההפרטה הגוברת בבתי הספר".
לפנייה לכתב/ת 
