טורפים בת"א: הוחרמו 20 דגי פיראנה מחנות דגים

20 דגי פיראנה אדומות בטן הוחרמו מחנות לממכר דגים בתל-אביב בשבוע שעבר. המשלוח הוחרם על ידי פקחי אגף הדיג במשרד החקלאות, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ומשטרת תל-אביב.

בעקבות מידע שהגיע למשרד החקלאות על כך שנמכרים בחנות מינים האסורים בייבוא והחזקה, הוצא צו מבית המשפט במטרה לחפש את הדגים הטורפים. בעלי החנות, יבואנים מוכרים בענף, נחקרו באזהרה במשטרה ובמשרד החקלאות מתכוונים לנקוט נגדם בצעדים משפטים בגין ייבוא ואחזקת ערך טבע מוגן. 

חלק מדגי הפיראנה שהוחרמו(צילום: דוברות: משרד החקלאות)

במשרד החקלאות מבהירים כי אחזקת דגי פיראנה אסורה בחוק ומציינים כי הגבירו את פעולות האכיפה נגד ייבוא ומכירת דגי נוי האסורים על פי חוק. כיום החוק אוסר על ייבוא דגים ממינים מסויימים שאינם כלולים ברשימת המינים המותרת לייבוא, אך פרצה בחוק מאפשרת את החזקתם.

החשש: אם ישוחררו, יפגעו בדגים המקומיים

החשש של משרד החקלאות הוא שהדגים ישוחררו לטבע ועלולים להשפיע על "מארג הביולוגיה הימי של ארץ ישראל, עלולים לפגוע באוכלוסיות הדגים המקומיות ובערכי טבע שונים, ולהסב נזק אקולוגי רב כפי שכבר קרה בעבר במקומות שונים בעולם", כך ציינו במשרד.

במרבית מדינות העולם, בעיקר בארה"ב, אוסטרליה, אירופה וגם בחלק ממדינות אסיה, נאסר לייבא מינים מסויימים של דגי פיראנה מדרום אמריקה, מחשש שיפגעו במערכות אקולוגיות ימיות וישמידו מיני דגים רבים, אך גם שם הרשויות מתקשות להתמודד עם היקפי הסחר וההברחות.

כך לדוגמא, התגלה השבוע לראשונה מאז 1982, דג פיראנה אדומת בטן באגם בטקסס, שנתפס ע"י נערה. למרות שברחבי ארצות הברית נלכדו מעת לעת פיראנות, עד כה לא הצליחו חוקרים לאשר את קיומן של אוכלוסיות יציבות של פיראנות במקורות מים בצפון ארה"ב, ששוחררו לטבע ע"י אנשים פרטיים. עם זאת, הם מזהירים כי הדבר אפשרי אם התופעה תימשך במימדים גדולים.

‏ (צילום: Staffan Widstrand )

1

2

3

4

5

6

7

חוקר דגים: פיראנות בכינרת? אפשרי מבחינה תיאורטית

ד"ר דני גולני, חוקר דגים באוניברסיטה העברית סבור כי לדגי הפיראנה (Sarrasalmus) יש מוניטין גרוע עקב היותם מוגדרים כדגים טורפים ואוכלי בשר. "כשהם בקבוצות והם מורעבים הם נחשבים למסוכנים, אך בנהר האמזונס אנשים מתרחצים שם בחופשיות ולא נטרפים. יש סכנות גדולות יותר מהדגים בנהר".

האם יש סכנה ששחרור דגי הפיראנה אכן ישרדו במקורות מים שונים בארץ, כדוגמת הכינרת? "בכינרת הטמפרטורות הן קרות, למרות שיש בה מספר מעיינות חמים ולכן בתיאוריה זה אפשרי. דגים ברחניים יש תמיד, השאלה הגדולה האם הם יהיו מסוגלים להרבות ולהחזיק מעמד. כיום הפירצה בחוק מאפשרת את החזקתם ורבייה שלהם. אם רוצים להילחם בסחר הלא חוקי, צריך לסגור אותה".

למרות המוניטין, לא מסוכנים לבני אדם בטבע

בקרן הטבע העולמית (WWF) רואים בפיראנה חלק חשוב ממיני הדגים בנהר האמזונס, הנתון באופן תחת איומי פיתוח, דיג וזיהום. לדברי הקרן, למרות שדגי הפיראנה הם בעלי מוניטין מאיים בכל העולם, מדובר במין של דגים שאינו כה אגרסיבי.

דגי הפיראנה עשויים להגיע לאורך של כ-30 ס"מ, מצויידים בשיניים חדות והם ניזונים בעיקר מדגים, סרטנים, דו-חיים ימיים, זרעים, פירות וחלקי צמחים שונים. באיגוד השימור העולמי (IUCN) אין הערכה לגבי מצב אוכלוסייתם בטבע. כיום ענף הסחר בדגים למטרות מזון ומכירתם כחיות מחמד, נחשב למשגשג במיוחד.

בקרן מציינים כי במקרים של רמות מזון נמוכות ומים רדודים, מומלץ לשמור מרחק מהדגים ובדרך כלל, הם אינם מהווים סכנה למי שמעוניים לשחות במים. מעת לעת, מתועדים מקרים נדירים של טריפות חיות גדולות שנכנסו למים, אך מדובר בעיקר בתקופות היבשות במהלך השנה, בה אין גשמים המשפיעים על מפלס המים בנהרות.

בטבע יש לפיראנות אויבים גדולים, שגם מצויידים בשיניים או מקור חד. דולפיני נהרות האמזונס מסוגלים להתמודד עם פיראנות ולצוד אותם, גם תנינים תועדו טורפים פיראנות ועופות גדולים, כדוגמת אנפות, צדות את הדגים באזורי מים רדודים.  

העמותה לדגי נוי: בעקבות האיסור, הביקוש לדגים עולה

אלי הרפז, דירקטור בעמותת "אקווה - העמותה הישראלית לדגי נוי", מודע לסחר הגובר בדגי הפיראנה בארץ. "העמותה אינה תומכת בעבירה על חוקי המדינה בשום תנאי, אך בעקבות האיסור של רשות הטבע והגנים ואגף הדיג לייבא אותם, נוצר שוק בלתי חוקי והביקוש לדגים מיוחדים קיים. מי שרוצה לרכוש דג שכזה יגיע אליו, בין אם זה דרך האינטרנט או פניות ישירות לסוחרים".

להערכתו, הרשויות מצליחות לתפוס כמות קטנה של דגי פיראנה שמוברחת לארץ ע"י סוחרים. "בעלי עסק לוקחים סיכון מסויים בהברחתם לישראל. הם רוכשים אותם במחיר זעום ויכולים למכור אותם גם במחיר של 400 שקל לדג. בסופו של דבר מדובר בעניין של היצע וביקוש וכיום ההיצע נמוך, לכן המחירים שלהם גבוהים", הוא מסביר. "אי אפשר יהיה למגר את התופעה במאה אחוזים".

הרפז מתנגד לאיסור לייבא את הדג לישראל. "הטיעון של הרשויות כי הדג יהרוס מערכות ביולוגיות שלמות אם יגיע לכינרת או לכל מקור מים מתוקים הוא שגוי ושקרי. הפיראנות לא יצליחו להחזיק מחזור חיים בחורף שלנו, לא בכינרת ולא באגמים מלאכותיים כמו בפארק הלאומי בר"ג או באגם פארק הירקון בתל-אביב. הם זקוקים לטמפרטורת מים גבוהה יחסית".

הרפז מציין כי גידול הדגים באקווריום אינו מסובך ודורש ציוד בסיסי ביותר. "אני לא אוהב את הדגים הללו, הם פראיים ומי שמחזיק אותו, עושה בעיקר בשביל הרושם כדי לספר לכולם שהוא מחזיק אותם בבית. הם גימיק שאוכל בשר ואי אפשר לשלב אותם עם דגים אחרים באותו מתקן", הוא מסכם. "יש תחליפים בדמות דגים אחרים, שדומים להם מבחינה חזותית, אבל אינם טורפים".